גל אירועי הטרור הפוקד את מדינתנו, הוביל את הקברניטים לקרוא לאזרחים להיות חלק פעיל בהתמודדות עמו. קריאה לנשיאה בנשק מעבירה תפקיד שבדרך כלל ניטל מהאזרח ומופקד בידי שוטרים וחיילים, לאזרחים מן השורה. הפעלת כוח באשר היא ובפרט על ידי אזרחים שאינם אנשי מקצוע, מצריכה התבוננות בתפקיד המורכב. מצד אחד הפעלת הכוח הנחושה ההכרחית למאבק ברוע, ומצד שני ריסון היצר המוביל לפריקת הכעס והזעם הוא עצמו רוע מוסרי.
חכמי ישראל הקדמונים ניסו לאחוז במקל זה משני קצותיו, כשבאו להנחות עדים בדיני נפשות. על פי חוק התורה, ישנה סדרה של עבירות שעונשה מוות. הגורמים להפעלת דין המוות הם העדים, על פיהם יושת העונש או ימנע. וכך אומרת המשנה במסכת סנהדרין:
כיצד מאיימין את העדים?
...הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות.
דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוין בו עד סוף העולם...
לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא...
שני נימוקים מביאה המשנה, בכדי להבהיר את חומרת הפגיעה באדם. שימו נא לבכם, מדובר בפגיעה באדם החשוד ברצח. הנימוק הראשון: אם תהרוג את האדם הזה, אינך הורג רק אותו, אלא גם את כל הצאצאים שיכולים היו להיוולד לו. הנימוק השני: ערכו של האדם באשר הוא אדם הוא כערך העולם המלא. כלומר - כפי שהורה הפילוסוף קאנט - ערך מוחלט. ערך מוחלט משמע, הוא אינו תלוי בשום תנאי ואיננו בטל גם אם מדובר ברוצח. אלא שאם כך, עלול האדם להטות עצמו לקוטב השני, ולהימנע מלהעיד עדות שתוביל להריגתו של הנאשם ברצח.
ושמא תאמרו: מה לנו ולצרה הזאת?
והלא כבר נאמר (ויקרא ה') 'והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עוונו'.
ושמא תאמרו: מה לנו לחוב בדמו של זה?
והלא כבר נאמר (משלי י"א) 'באבוד רשעים רנה'.
אף כאן מופיעים שני נימוקים, המעודדים את האדם להיאבק ברוע: ראשית - יש ציווי ונורמה המורות לאדם להעיד על מעשה הרצח. שנית - יש היגד רגשי מוסרי, 'באבוד רשעים רינה', טוב ושמח בעולם שהרוע נאבד ממנו.
בדרכו של עולם וכך ברחובותינו, אנשים מחזיקים או בערך האחד או בשני. הללו - מעצימים את ערך האדם, נאבקים כנגד הריגת מחבלים ובוודאי כנגד מעשה לינץ' בהם, אך אינם נחרצים בערך הפגיעה בנושאי ומבצעי הרוע. הללו - מעצימים את ערך המאבק ברוע, אבל אינם נחרצים בראיית ערך חיי האדם באשר הוא אדם והשמירה עליהם במידת האפשר.
קשה להחזיק בערכים מנוגדים. אך זאת הקריאה שנקראת גם על ידי חכמים, וגם בימינו על ידי מי שרוצה בקיומה של מדינתנו כבית לעם היהודי וכמדינת חוק ומוסר. חובה עלינו להיות נחושים במאבק ברוע, במוכנות של כל אחד להגן על עצמו ועל חבריו מפני הקמים לפגוע בנו. יחד עם זאת חובה עלינו לפתח יכולת מוסרית של איפוק מפריקת זעם ופגיעה שאיננה חלק ממניעת הרוע אלא נקמה בעושיו.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.