פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תקועים בלי הליבה: חוזרים בשאלה תובעים מיליונים מהמדינה

      צעירים וצעירות שעוזבים את עולם הדת נתקלים בקושי בהשתלבות בחברה, לרבות בקבלה ללימודים גבוהים. קבוצה של 53 מהם הגישה תביעה בסך ארבעה מיליון שקלים בטענה שהחסך במקצועות הבסיס פגע בהם. "רוצים לתקן את העוול"

      יונתן הראל, שתובע מהמדינה פיצוי על זה שלא למד ליבה כשהיה חרדי (באדיבות המצולמים)
      הראל (צילום: באדיבות המצולם)

      יונתן הראל בן ה-26 נולד במשפחה חרדית בנתניה. כשהיה ילד שלחו אותו הוריו ללמוד ברשת החינוך החרדית של ש"ס, ובגיל 16, כשכבר למד בישיבה – הוא החליט לעזוב את עולם התורה, וחזר בשאלה. "זו הייתה עזיבה ברגע. ארזתי את התיק עם כל הדברים האישיים שהיו לי ואמרתי לעצמי 'אני לא חוזר יותר'. הבנתי שלחינוך החרדי אין ממש משהו להציע לי, ראיתי שאין לי עתיד. הרגשתי שאני דורך במקום", סיפר הראל.

      הוא ניסה להתקבל למסגרות חינוך שונות, אולם העיד: "אף אחד לא רצה אותי". "הייתי בור ועם הארץ. לא ידעתי אנגלית, מתמטיקה או שום מקצוע בסיסי". לבסוף הוא נרשם לבית ספר חיצוני, אך עזב כעבור שלושה חודשים בגלל מה שהוא כינה "המרקם האנושי". בהמשך הוא התגייס לצה"ל, השתלב בקורס שבמסגרתו השלים 12 שנות לימוד ולאחר שחרורו הוא השלים בגרויות וניגש פעמיים למבחן פסיכומטרי. "עבדתי ממש קשה כדי להגיע לאוניברסיטה – והצלחתי". היום הוא בשיאם של לימודי תואר ראשון במשפטים.

      עוד בנושא
      ערך מסיבה ליוצא בשאלה ונאלץ להתנצל
      כשהרב הסביר איך להימנע מקרי לילה - חזרתי בשאלה
      היוצאים בשאלה פותחים את הלב

      מסלול החיים המפרך מאז עזב את עולם הדת הוביל אותו, יחד עם עוד 52 יוצאים ויוצאות בשאלה, להגיש בחודש שעבר תביעה נגד המדינה בגובה של ארבעה מיליון שקלים. בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נכתב כי המדינה מנעה מהם יכולת ללמוד לימודים אקדמיים ולהתפרנס בכבוד משום שבחסותה הם לא למדו לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים. "הייתי מרוויח שנתיים שלמות בחיים שלי אם הייתי לומד לימודי ליבה", אמר הראל, "הייתי מסיים את התואר כבר לפני שנתיים. ייתכן שהשיבוץ שלי בצבא היה טוב יותר והייתי מסתדר טוב יותר בעבודה. אין לי דבר נגד החינוך החרדי, רק יש לי בעיה עם מתן שוויון הזדמנויות. למה אלפי ילדים לא לומדים מתמטיקה, היסטוריה ומקצועות נוספים. אין לי טענות נגד ההורים שלי או מוסדות החינוך, זו האמונה שלהם. אבל המדינה, איך היא נותנת לכך חסות?".

      משה שנפלד, ראש עמותת "יוצאים לשינוי", למען יוצאים בשאלה (באדיבות המצולמים)
      שנפלד (צילום: באדיבות המצולם)

      עד כה היו לא מעט עתירות לבג"ץ, שביקשו לחייב את המדינה לכפות את תכנית הליבה על מוסדות החינוך החרדיים. אלא שבעקבות אותן עתירות לא קרה הרבה, ומוסדות החינוך החרדיים המשיכו בשלהם. לפני כשנתיים העבירה מפלגת יש עתיד תיקון לחוק שיאפשר לשלול חלק מהתקציבים ממוסדות שאינם מלמדים ליבה. אבל המדינה לא הספיקה לאכוף את החוק וההסכמים הקואליציוניים החדשים של ממשלת נתניהו והחרדים טרפו את הקלפים.

      "קובעי המדיניות לא הותירו לנו ברירה"

      במשך שנים רבות ניסו יוצאים ויוצאות בשאלה להגיש תביעה נגד המדינה. מאחורי התביעה הנוכחית עומדת עמותת "יוצאים לשינוי" בראשות משה שנפלד. בניגוד לארגונים אחרים, "יוצאים לשינוי" אינה עוסקת בסיוע פרטני ליוצאים בשאלה, אלא במאבק על זכויותיהם. מטרת התביעה, טענו בעמותה, אינה כלכלית גרידא, אלא מבקשת להוביל שינוי במתן הזדמנויות להשלמת פערי השכלה בקרב יוצאים בשאלה ולגרום למדינה לקחת אחריות על בוגרי המגזר החרדי, ובכללם היוצאים והיוצאות בשאלה.

      "זו נקודת ציון חשובה בתולדות המאבק של היוצאים בשאלה להשתלבותם בחברה הישראלית", אמר שנפלד, "מקבוצה חלשה שנזקקת לחסדי אנשים טובים, הפכנו לנציגים של עצמנו, הנאבקים על זכותם להתקיים בכבוד ולהפוך לאזרחים יצרנים התורמים למדינה. לאור זאת אנו דורשים מהמדינה לפעול בהתאם לחובתה ולאינטרס שלה: לספק לכל בוגרי מערכת החינוך החרדית את ההשכלה הבסיסית שנמנעה מהם, מבלי להתנות את הסיוע באורח חייהם הנוכחי. ביום כזה, אני גאה להיקרא יוצא בשאלה.

      "כאזרח של מדינת ישראל - הבחירה בדרך הפעולה של תביעה נגד המדינה אינה קלה לי. אני רואה את עצמי כחלק ממנה, וההוצאות שלה הן ההוצאות שלי, אולם קובעי המדיניות לא הותירו לנו ברירה. למרות בקשות חוזרות ונשנות של עמותת 'יוצאים לשינוי', נציגי המדינה מסרבים להכיר באחריותה כלפי היוצאים בשאלה. אני מקווה שהם יתעשתו בהקדם ויתקנו את העוול המתמשך, מבלי שנזדקק לעזרתה של מערכת המשפט".

      עו"ד שלמה לקר המייצג את התובעים הסביר כי מרשיו "נאלצו להשלים לימודים בכוחות עצמם בגיל מבוגר ותוך השקעת ממון רב וזמן הנמדד בשנים. מלבד מניעת החינוך בגיל המיועד לכך, מופלים התובעים לעומת בוגרי החינוך החרדי שנשארו נאמנים לאורח החיים החרדי בכך שהמדינה מממנת ביד נדיבה השלמת לימודים לחרדים ומסרבת לממן השלמת לימודים למי שבחר באורח חיים חילוני או דתי שאינו חרדי. התובעים מבקשים שבית המשפט יחייב את המדינה לפצותם בגין נזקיהם הכספיים, אפלייתם ועוגמת הנפש שנגרמה".