"חבורה של פושטקים", כך כינתה שכנה המתגוררת בבניין מפואר ברחוב ארנון 13 ברמת גן את שכניה המתגוררים במספר קומות בבניין. השכנה אמנם ראתה באותם "פושטקים" אנשים מפוקפקים, אבל לבטח לא שיערה כמה היא קרובה למי שעד לפני שנתיים היה יעד מספר 1 של המשטרה, עמיר מולנר. אותה הק?רבה, וההתגוררות בבניין כה מפואר בשכנות ליקים רמת גניים הייתה גם בעוכריו של מולנר.
עם חזרתו ממסעותיו ברחבי העולם, תאילנד, דרום אפריקה וקפריסין, הוא נעצר בשבוע שעבר בדיוק בגלל שנצפה במצלמות אבטחה של רחוב ארנון 13 מכניס דרך הכניסה הראשית אפוד מגן, לטענת המשטרה, בדרך לנסות לחסל אדם שמסוכסך איתו. עם מעצרו של מולנר, וואלה! NEWS פותח מחדש את תיק ארנון 13 ואת התיק הצרפתי עם מולנר, והפרארי, שני תיקים שגורמים לא מעט מבוכה וכאב ראש למי שנחשב לראש ארגון הפשיעה החכם ביותר בזירת הפשע הישראלי, ועושה סדר במסעותיו של מולנר בעולם.
בזמן שמולנר רק נעצר על אותו תיק ההסלקה של אקדח בבניין, נאמניו כבר הספיקו לחתום על הסדרי טיעון ועומדים לקראת שחרורם מן הכלא. אחד הנאמנים הוא לא אחר מאשר ליאור בליסה. לפי האגדה והדוחות המודיעיניים של המשטרה, היה לבליסה קשר ישיר כלשהו לחיסולו של יעקב אלפרון.
מאז החיסול של אלפרון ועד היום, התבסס בליסה מאוד בארגון המתהווה והמתחזק של מולנר. יחד עם חברים נוספים בארגון, הוא קנה בית מפואר בבניין ברחוב ארנון, ולמעשה אותו למעין מבצר של הארגון המעניין ביותר באזור גוש דן. בחקירותיו מכחיש בליסה פעם אחר פעם את הקשר שלו למולנר. "אני מכיר אותו מרמת גן, בצורה כללית, אבל לא לעומק", ענה בליסה לשאלת החוקרים על אופי ההיכרות בין השניים. "נפגשתי איתו לפני הרבה זמן. לפני כמה חודשים הוא בא להגיד לי מזל טוב על הולדת הילדה, אבל לא הביא מתנה".
בליסה עומד לצידו של הבוס הגדול מאז אותו היום הגורלי, כאשר חוסל יעקב אלפרון. ממש קרוב לגל המעצרים המתוקשר, עודכן מולנר על ה"הסתבכות" המשטרתית בגלל הסלקת אקדח פשוטה בבניין זה. עוד באותו יום, כאשר אנשיו הוזמנו למשרדי היאחב"ל לחקירה ראשונית לפשר הסלקת האקדח, ב-3 בנובמבר 2013, ארז מולנר את חפציו ועזב את ישראל. זאת למרות שבאותו היום המשטרה לא ביצעה מעצרים. הם הגיעו כחודש אחרי, כאשר מולנר כבר היה רחוק מאוד מישראל. "קיבלתי טלפון שהעבודה הסתיימה. מולנר עזב לחו"ל ולא מתכוון לשוב", סיפר דניס דסיאטניק, מאבטחו האישי של מולנר, בעל רקע מקצועי באגרוף ושוטר יס"מ לשעבר, כאשר נעצר ונחקר בגין אותן החשדות מרחוב ארנון.
הרחק מן העין הציבורית, רוב זמנו מחוץ לגבולות ישראל, השתקע מולנר באחוזה מפוארת המשתקפת על הים בקוסמוי. המשטרה אינה יודעת בוודאות מדוע בחר מולנר בחר להגיע לתאילנד, אך יכולה לשער. לפי מידע מודיעיני המשטרתי, היעד התאילנדי הוא מקום יותר ממקום קיץ אטרקטיבי. העובדה כי אין הסכמי הסגרה בין הממשלה התאילנדית לבין ישראל מוסיפה משיכה אמיתית למקום, אך לא רק. במשטרה מאמינים כי במסגרת מסעותיו של מולנר בעולם, הוא קידם שורה של עסקים עם בעלי עסקים בתוך גבולות תאילנד, בעיקר עסקים עם ישראלים שהשתקעו על חופי קוסמוי, בעיקר כאלו המתמקדים בתחום הירקות.
במשטרה זיהו, עם זאת, כי מרכז הפעילות העסקית של מולנר והכסף הגדול שמגלגל ארגונו הוא בתוך גבולות ישראל. השוק הסיטונאי של צריפין מזרים, כך לפי הערכות מודיעיניות, סכומי ענק לכיסם של מולנר ואנשיו, כמה עשרות מיליוני שקלים. אותו שוק מיקד את המשטרה בפן הכלכלי בכלל, ובהלבנת ההון בפרט. עם מעצרו, עצרה המשטרה שני בעלי עסקים העוסקים בייבוא ירקות, שלפי החשד אחראיים לאותה ההלבנה בה מעורב הבוס הגדול.
המידע המודיעיני של המשטרה הצביע בנוסף כי מולנר נדד גם לדרום אפריקה. לפי המשטרה, מולנר מנסה לתחזק במדינה שורה של הברחות סמים, ובפרט קוקאין. עד ליציאתו לחו"ל, נראה כי המשטרה הצליחה לשים את ידה על אותן ההברחות. בפרשת "כוכב הצפון" הוגשו כתבי אישום נגד אנשיו של מולנר ורוזנשטיין. מולנר עצמו, כך נראה, יצא ללא פגע.
בחזרה לבריחתו של מולנר מחוץ לגבולות המדינה. בינתיים, עם יציאתו, רעדו רחובות תל אביב. זמן קצר לאחר פיצוץ רכב של פרקליט ממחוז תל אביב, בתחילת נובמבר 2013, העולם התחתון מיד הרגיש כי השטח חם. ההערכה המיידית בעולם הפשע כי למולנר או למי מאנשיו חלק בפיצוץ האזהרה שהרעיד את רחוב דפנה בתל אביב. הפאזל התאים היטב לאור העובדה כי מולנר עזב את גבולות ישראל. הערכות דיברו על כך שמולנר החליט לעזוב בעיקר כדי ש"השטח" יתקרר.
כחודש לאחר אותו הפיצוץ, שמבחינת המשטרה הפך לחציית קו אדום של ארגוני הפשע, נעצרו גם נאמניו של מולנר. מלבד בליסה נעצר גם דרור מילשטיין: מספר 2 של מולנר. מילשטיין שוחרר אמנם, אך בליסה עצמו "חטף" כתב אישום, ממנו הוא מלקק פצעים עד היום. "כל חומרי החקירה בתיק הזה הועברו למולנר שלמד אותם", אומרים גורמים בעולם הפשע. "הוא יודע כל פרט ופרט מהתיק ולמד אותו על בוריו", מספר אדם המקורב למולנר, "הוא חזר לישראל כי ידע שאין בתיק הזה כלום, וידע שהוא יכול לחזור לפעילות". ייתכן שלא כך הדבר.
אותו תיק, במסגרתו הורשעו בליסה וארבעה עבריינים נוספים, מבוסס בעיקרו על עדויות השכנים ועל דיסק ממצלמות האבטחה של הבניין. כאשר הגיעו השוטרים לקחת את המצלמות, הם הבחינו כי אחת המצלמות מכוסה בנייר דבק. "מי שכיסה את המצלמה - קובי דגן שמו, יחד עם ליאור בליסה", אמרה השכנה. "הם כל הזמן מסתובבים פה. לפני שבועיים ראיתי מדבקה בצבע בז' על המצלמה", היא דיווחה לבעל הבניין, יעקב סבן.
המשטרה בדקה את הבניין, וביקשה מאותו סבן את המצלמות. המצלמות הפכו לראיה מרכזית בתיק. באחד המקרים, נקלט במצלמות גם עמיר מולנר, שנכנס לבניין יחד עם שלושה גברים. מולנר, כך נראה, הגיע לבוש חולצה אפורה ארוכת שרוולים, כאשר הוא מלווה בבליסה. מולנר מחזיק בשכפ"ץ בידיו, שבחיפוש המשטרה, נמצא בביתו של בליסה בעת שהמשטרה הגיעה לחיפושים.
הסרטון במצלמות אבטחה קולט שוב את בליסה יוצא מהמעלית, חובש כובע קפוצ'ון, מתצפת לעבר הכניסה וממתין. כאשר נכנסים ה"חיילים" הנוספים של מולנר, מחזיר בליסה את אקדחו חזרה. בתשובת עורכי דינו של בליסה, קיבלו נציגי הפרקליטות גרסה מעניינת: מה שרואים בסרטון זה בסך הכול אקדח צעצוע. עוד שלפו עורכי הדין תירוץ מעניין, שבהמשך יסייע להם לסגור עסקת טיעון של שנתיים בכלא בלבד. הם הציגו גרסאות שכנים שאמרו: "זה אנשים הזויים והם הסתירו את המצלמות כדי שלא יעיפו אותם מהבניין". בליסה עצמו אמר בחקירותיו כי מה שנראה בסרטון הם "משחקי מחבואים" במסגרת הצגות תכלית של מלחמה.
לשם המחשה עד כמה איתנים הקשרים העסקיים של מולנר, יש לחזור לאותו "תיק הפרארי". את כתב האישום בתיק זה הגיש אותו פרקליט שרכבו התפוצץ ברחוב דפנה. מי שנהג בכלי הרכב הוא לא אחר מאשר אלכס קאהן. קאהן הוא מיליארדר צרפתי, חברו הקרוב מאוד של מולנר. מידע מודיעיני משטרתי מצביע על כך שמולנר הוא מעין פטרון של קאהן בישראל, שמקורב גם לאוליגרך הרוסי מיכאל צ'רנוי.
הסברה המשטרתית היא כי קאהן הוא עוד מקור מימון משמעותי לארגון מולנר, אך הטעות המרכזית של קאהן התרחשה בנובמבר 2012, אז נסע ברחוב דיזנגוף במכונית הפרארי המפוארת שלו. הוא ודאי לא שיער כי תאונה קיקיונית תביא להסתכבותו דווקא עם בני זוג פשוט שנהג ברכב מסוג יונדאי, שלא וויתרו למראה האיש המתוקתק שיצא מפרארי חדישה. כתב האישום שהוגש כנגד קאהן וארבעה מחבריו, מתאר כיצד קאהן התקשר לחבריו, כדי שיסייעו לו להתחמק מבני הזוג ש"הרסו" לו את הפרארי. לפי התביעה, קאהן ואנשיו ניסו לקחת את הטלפונים הניידים של בני הזוג על מנת לנסות למחוק את התיעוד שהספיקו השניים לבצע.
"נסענו מכיוון קינג ג'ורג' לרמת גן", סיפרה האישה ברכב היונדאי, "נהגתי בסביבות 50 קמ"ש. נסענו לדיזינגוף ואז ראיתי רכב שעושה פרסה. לי יש ירוק ונתקעתי ברכב. פגעתי בו ליד הדלת של הנוסע. עצרתי בצד והוא עצר מאחוריי. יצאתי מהרכב, התעצבנתי ונבהלתי. אמרתי לו 'אני רוצה עכשיו את פרטי הביטוח, אני לא מכירה אותך ולא סומכת עליך'. הוא לא הביא לי אותם. בדקתי את הרכב, והרכב שלי התחיל לנזול. אמרתי לו 'או שאתה מביא לי את הפרטים או שאני מתקשרת למשטרה'. אז אלכס יצא מחויך מהרכב. הוא היה מחויך וצחק, לא אמר שום מילה".
למשמע המילה משטרה, כך סבורים במשטרה, החליט קאהן לעשות מעשה. כאמור, למקום הגיעו חבריו ואחד מהם, כך לפי עדותו של בן זוגה של הנהגת, לחש לו באוזנו: "אני אפוצץ לך את הפנים, גם ליד השוטרים, תביא לי את הטלפון, נמחק את התמונות". בהמשך, תיאר בן זוגה של הנהגת את הסיטואציה: "יצאו משני הרכבים הנוספים הרבה אנשים. בערך עשרה. פרקו מהרכבים. אני וא' עומדים בין הפרארי ליונדאי, הם הקיפו אותי ואותה ופשוט יצרו סוג של לחץ והרגשנו מאוד מאוימים".
תובע במשפט: "למה הרגשתם בלחץ?"
בן הזוג: "לא כל יום מקיפים אותי עשרה אנשים ומאיימים עליי"
בתשובה למעשיהם, היתממו קאהן ושותפו לנסיעה, יוהאן אבוג'דיד. לטענתם, מדובר בלא פחות מאפליה, בעיקר כיוון שמדובר בשני צרפתים שנסעו ברכב מפואר, זכר לפצעי הדריסה וההפקרה של לי זיתוני. "היינו אני ואלכס במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב", סיפר בעדותו חברו של קאהן יובאן אבוג'דיד, שהיה יחד איתו ברכב הפרארי.
"יש שם גלריה של אמנות", סיפר, "יצאנו משם ואלכס אמור היה להחזיר אותי לנתניה. היינו בדיזינגוף והוא עשה פרסה. נסענו בפרארי, הוא היה הנהג, עשינו פרסה וראיתי רכב מגיע בצד שלי של המושב ליד הנהג ונכנס בנו. הבחור המתלונן היה עצבני. אלכס אמר 'אני שואל אותך רק אם הכול בסדר?', אני בדקתי את הצד שלנו של האוטו, הייתה לנו מכה קטנה בדלת מימין. הם בדקו את האוטו שלהם חזרו אמרו שזה בסדר. ראינו שהם צעירים. אלכס לא רצה לבקש מהם משהו ואמר 'בסדר, אנחנו הולכים'. אני ראיתי שיש נזילת מים שיוצאת מהפרארי. פתאום ראיתי איזה בחור דתי עם זקן וטלפון, שצילם אותנו. בהתחלה לא חשבתי שהוא מצלם אותנו, חשבתי שהוא מתלהב מהאוטו, אבל הוא דיבר עם המתלוננת. פתאום ראינו שיש כמויות של אנשים, כולם עצרו, ראו שיש תאונה והתחילו לצלם. התחלנו לשמוע את הקהל מדבר עם המתלוננים. אמרו להם 'הם צרפתים, אל תיתני להם ללכת'. אומרים שהיינו יכולים לברוח, אני לא מבין למה אמרו ככה".
משפטם של קאהן וחבורתו נתקע בינתיים, לאחר שמשא ומתן על הסדר טיעון נעצר בעיקר בגלל אותו פיצוץ מפורסם של רכב הפרקליט. כעת ממתינים הנאשמים להכרעת הדין בעבירות של קשירת קשר לביצוע עוון ואיומים.
חזרתו של מולנר לישראל לא הפתיעה את המשטרה, בעיקר לאור תוצאותיה של פרשת 512. הנחת העבודה של כחולי המדים כי הוואקום שנוצר עם הגשת כתבי אישום נגד יצחק אברג'יל, אבי רוחן, מוטי חסין ועוד שורה של עבריינים בכירים באזור גוש דן, פותחת אפשרות נוספת למולנר להשתלט על חלק מהעולם התחתון התל אביבי. גם העובדה כי השטח "התקרר" לאחר פיצוץ רכב הפרקליט, ממחישה את הסימנים לחזרתו של מולנר. במשטרה בטוחים: מי שהיה עד לפני שנתיים יעד מספר 1 של המשטרה, חזר ובגדול לטעון על התואר.