היסטוריון ישראלי: בכירים בבריטניה, ירדן ועיראק תמכו בטרנספר

בכירים בעולם הערבי ובממשל הבריטי הביעו תמיכה ברעיון הטרנספר בתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל – כך טוען ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, שמציג מסמכים בנושא במאמר המתפרסם היום בעיתון "גרדיאן". המאמר מבוסס על מחקר של מוריס שמתפרסם בספרו: "הדרך לירושלים: גלוב פאשה, פלסטין והיהודים".

ביולי 1937 הגישה הוועדה המלכותית של הלורד פיל את המלצותיה - לחלק את פלסטין בין היהודים לערבים ולהעביר 225 אלף ערבים מבתיהם בריכוזי יהודים. לפי הוועדה, פתרון "סופי ונקי" של הבעיה הפלסטינית מחייב טרנספר.

שני המדינאים הבכירים ביותר של התנועה הציונית אז, דוד בן גוריון (לימים ראש הממשלה הראשון) וחיים ויצמן (לימים נשיא המדינה הראשון) תמכו ברעיון הטרנספר, אך הם מצאו שותפים לעמדתם גם בממשל הבריטי.

מוריס כותב, כי עוד בינואר 1943, שר הקולוניות הבריטיות, הדוכס מדבונשיר, הציע להקים מדינה ערבית בלוב תמורת הכרה ערבית בהקמת מדינה יהודית "בפלסטין". הדוכס מדבונשיר ציין כי "ניתן להציע עזרה בהגירה ללוב למשפחות שיראו בתנאים בפלסטין בלתי נסבלים".

שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, שלא נחשב לציוני, כתב בעיצומה של מלחמת העצמאות ביולי 1948: "במבט לטווח הרחוק [...] ייתכן שמשהו צריך להיאמר על חילופי אוכלוסיה בשטח שסומנו עבור הערבים והיהודים, בהתאמה". מוריס מציין, כי לשכת המודיעין הכללי הבריטי במזרח התיכון הצטרפה לעמדה זו. בדו"ח שפירסמה הלשכה בעקבות בריחת הפליטים הפלסטינים מבתיהם, נאמר כי "המנוסה המבוהלת של ערבים מהשטחים היהודיים בפלסטין העלתה בעיה מיידית חמורה מאוד, אך עשויה גם להתוות את הדרך לפתרון ארוך טווח לאחד המכשולים העצומים בדרך ליישום מספק של (תוכנית) החלוקה".

לפי מוריס, אפילו בעולם הערבי נמצאו תומכים לרעיון. נורי סעיד, פוליטיקאי עיראקי בכיר, אמר לבן שיחו הבריטי, כי אם תיכפה תוכנית החלוקה על הצדדים תהיה "חובה להעביר מהמדינה היהודית את הערבים...". לדברי בכיר בריטי לשעבר, שר החוץ העיראקי דאז, אשראד אל עומארי, "חזר על דבריו של נורי". אלק קירקברייד, שהיה נציג בריטניה בעמאן, דיווח: "המלך עבדאללה וראש ממשלת ירדן רואים בחלוקה המלווה בחילופי אוכלוסין את הפתרון היחיד לבעיה הפלסטינית". עם זאת, הוא המשיך, "הם אינם חשים שהם יכולים לבטא עמדה זו בפומבי".

מוריס מסיים את מאמרו בהעלאת ההשערה, שייתכן שבן גוריון היה היום מצטער על כך שנקט איפוק ולא אימץ את דרך הטרנספר. "אולי, אם הוא היה הולך עד הסוף, המזרח התיכון היה היום מקום בריא יותר, ואלים פחות – עם מדינה יהודית בין הירדן והים התיכון ועם מדינה פלסטינית ערבית בעבר הירדן (המזרחי)". עם זאת, הוא מוסיף כי "לחילופין, הצלחה ערבית במלחמת 1948, עם דחיקת היהודים לים, היתה משיגה את אותה תוצאה היסטורית רגועה".