התרחבות העימותים ומחאת ערביי ישראל: כך נסללת הדרך לאינתיפאדה

(צפו: אלפי שוטרים הוצבו בעשרות מוקדים בירושלים)

ייתכן שזו עדיין אינה אינתיפאדה שלישית. ייתכן שהצעדים שתנקוט הרשות הפלסטינית מצד אחד, וממשלת ישראל מהצד השני, יביאו להרגעת הרוחות ולדעיכת המהומות כבר בימים הקרובים. עם זאת, רצף האירועים בימים האחרונים רחוק מלהוות מקור לאופטימיות - שלל התקריות, ההפגנות והנפגעים משני הצדדים, כבר מתחילים להישמע ולהיראות כמו תחילתה של אינתיפאדה.

ביום ראשון האחרון עוד נראה היה שהמצב בשליטה ומדובר ברצף התקפות טרור של מפגעים בודדים, ללא התגייסות ותמיכת הרחוב הפלסטיני. "אינתיפאדה פרטית", כך תיאר את המצב הפרשן הפלסטיני המוכר, מוחמד דררמה. אלא שכעת, כמה גורמים חדשים שהתווספו למשוואה המורכבת מטים את הכף במסגרת הניסיון לבחון מה בדיוק מתרחש בגדה המערבית.

עוד בוואלה! NEWS:
שרי הליכוד כץ, לוין ואלקין בעצרת הימין בי-ם: "להחמיר בענישה"
הקבינט אישר: המשטרה תפעל בעומק שכונות מזרח ירושלים
"ייתכן שילדי הזוג הנקין ניצלו עקב ירי בשוגג של מחבל בחברו"

ראשית, ההפגנות העממיות והעימותים לא נעצרים בירושלים. תחילה אמנם נראה היה שגל המחאה המזרח-ירושלמי נעצר בגדר ההפרדה ולא הצליח להשפיע על המתרחש בגדה המערבית: מאז ראש השנה, ירושלים עדה למעין התקוממות עירונית - עימותים אלימים שבהם משתתפים עשרות צעירים, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה ותסיסה מתמדת ברחובות. התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון סרבו להצטרף למהומה, הרבה בזכות פעילות הרשות הפלסטינית, אך גם בגלל אדישות הציבור. תופעה דומה התרחשה גם לפני שנה ושלושה חודשים, לאחר רצח הנער מוחמד אבו חדיר - וגם אז ההפגנות לא יצאו מגבולות "עוטף ירושלים".

ביומיים האחרונים, השתנתה התמונה. כבר לא מדובר "רק" בפיגועים שמתרחשים בשטחי הגדה, אלא גם בהפגנות של מאות בני אדם, לעיתים אף יותר מאלף, בכל רחבי יהודה ושומרון: מג'נין שבצפון ועד לחברון שבדרום. על פי הנתונים של הצד הישראלי, רק אתמול השתתפו בעימותים בשטחים קרוב ל-3,000 בני אדם, כאשר המספרים של הצד הפלסטיני גבוהים יותר. ילד פלסטיני בן 12 ונער בן 18 נהרגו מאש צה"ל ועוד עשרות רבים נפגעו. על פי טענות "הסהר האדום", מאות פלסטינים נזקקו לטיפול רפואי. אלה כבר אינם מספרים של "עוד יום שגרתי" בגדה המערבית, אלה מספרים שבקלות יכולים להביא לאובדן שליטה מצד הרשות ולעימות נרחב יותר.

גורם נוסף שמטה את הכף הוא מחאת ערביי ישראל. בזמן שרוב ההפגנות שהתקיימו אתמול היו שקטות יחסית, בנצרת השטח כבר החל לבעבע ובהפגנה שהתקיימה בעיר נרשמו עימותים אלימים עם כוחות הביטחון. בדומה לאוקטובר 2000, גם למחאה שקטה יחסית בתוך גבולות הקו הירוק יש פוטנציאל גבוה להשפיע לרעה על המתרחש בשטחים.

ועדיין, הרשות הפלסטינית לא שברה את הכלים. רק אמש כינס יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן פגישה דחופה של ראשי מנגנוני הביטחון, בדרישה שאלו יפעלו להחזיר את השקט לגדה. הרשות וישראל החליפו מסרים של הרגעה במהלך החג ושני הצדדים הביעו את רצונם בהפסקת ההתנגשויות האלימות והחזרת השקט, אך לא ברור כלל אם ביכולתם לעשות זאת בשלב זה.

סביר להניח שעדיין לא הגענו לנקודת ה"אל-חזור", והרשות וישראל מסוגלות לשלב ידיים ולהרגיע את הרוחות. אלא שדווקא כעת, כל אירוע שבעבר הצליחה הרשות או ישראל להכיל – עשוי להוביל לפיצוץ והסלמה רבתי: פיגוע טרור פלסטיני או יהודי ועימותים בהר הבית.

אלפי הצעירים שיצאו לרחובות הגדה ביומיים האחרונים בזים לרשות הפלסטינית ולמנגנוניה, ומכאן כבר עולה השאלה הלא-פחות משמעותית: עד מתי יישמעו חברי מנגנוני הביטחון להוראות מפקדיהם ולפקודות שיוצאות מהמוקטעה? ניתן לשער שיכולת הפעילות של כוחות הביטחון הפלסטינים נחלשה בעקבות אירועי הימים האחרונים. לא ניתן לפסול על הסף תרחיש שבו חלק מחברי המנגנונים הללו, בדומה לספטמבר-אוקטובר 2000, יצטרפו לעימותים ולפיגועים.

עד כה, את רוב פיגועי הירי בגדה ביצעו אנשי חמאס. אלא שרוב הנשק בשטחים נמצא בידי פעילי הפתח. האם בשלב כלשהו יחליטו גם הם להצטרף להסלמה? והנה גורם נוסף שמעלה חששות רבים וזיכרונות מהאינתיפאדה השנייה: אמש פתחו חמושים באש, לא ברור מאיזה ארגון, לעבר מפקדת אוגדת יהודה ושומרון שבסמוך לבית אל, מהבתים של רמאללה. זה מוביל אותנו לשאלה המתבקשת - הייתכן שאבו מאזן מאבד שליטה על אנשיו שלו?

במשוואה הזו אי אפשר כמובן להתעלם מחמאס. הוא נושף בעורפה של הרשות והפתח וינסה בכל דרך אפשרית לעודד יציאה לפיגועים ולהפגנות, כדי להוביל לאינתיפאדה שלישית. בכיריו, היושבים בנחת ובבטחה ברצועת עזה, קוראים שוב ושוב לציבור הפלסטיני בגדה לצאת להפגנות ולפיגועים. אחרי היומיים האחרונים, כבר לא בטוח שהרשות יכולה למנוע את כל זה.

הדוגמא האחרונה להסתה נגד הרשות אירעה אמש, כאשר בניסיון לחזק את התסיסה בדעת הקהל נגד הרשות, פרסם חמאס הודעה שקוראת לרשות להבהיר את מידת מעורבות מנגנוניה בחשיפת חולית חמאס שעשתה את הפיגוע בשומרון.

קשה לומר ששלל ההתפתחויות הללו מפתיעות מישהו במערכת הביטחון. כמעט כל גורם שקשור למצב בשטחים ידע להתריע בשנה האחרונה כי המצב נפיץ, וכי זו שאלה של זמן עד שתתרחש הסלמה. שב"כ, אמ"ן, מתאם הפעולות בשטחים, פיקוד מרכז, כולם הזהירו שב-2015 התמונה בגדה המערבית תשתנה והסטטוס קוו עלול להתערער.

אינספור פעמים הדגישה מערכת הביטחון שהשטח על סף פיצוץ, וגם אם לא תתרחש אינתיפאדה הרי שהפיגועים ילכו ויגברו. רבות מההערכות הללו הדגישו את חשיבותו של אבו מאזן והרשות הפלסטינית בשמירה על השקט והרגיעה היחסיים. אולם בדרג המדיני בחרו להתעלם מכך פעם אחר פעם. נכון, ראש הממשלה ושר הביטחון הסכימו מדי פעם בפעם לשורה של הקלות כלכליות לרשות, אך בוודאי שלא לצעדים משמעותיים יותר שיסייעו לאבו מאזן בחיזוק מעמדו או יאפשרו חידוש של המו"מ המדיני.

שוב ושוב, כולל אמש, כינו הפוליטיקאים את אבו מאזן מסית, מסייע לטרור ובחרו לטמון את ראשם בחול בכל הקשור לסוגיה הפלסטינית. גם כאשר ראש השב"כ, יורם כהן, תיאר את יו"ר הרשות כ"חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה", לרגע לא התחלף ההמנון "אבו מאזן אשם". גם כאשר התנוססו האזהרות סביב סוף ספטמבר ועלתה האפשרות שאבו מאזן יתפטר או יודיע על ביטול הסכמי אוסלו - הדרג המדיני המשיך בשלו.

והנה ספטמבר הגיע. אבו מאזן לא הודיע על התפטרות ורק איים בביטול הסכמי אוסלו. כן, הוא האשים את ישראל בפגיעה במסגד אל-אקצא שבמתחם הר הבית, אבל בעבר כבר היו לו נאומים קשים בהרבה. אלא שאז אירע הפיגוע בשומרון ונתן מחדש את האור הירוק להתקפות החדשות-ישנות על אבו מאזן ועל אחריותו לאלימות.

מטרתם של מבצעי הפיגוע בשומרון, פעילי חמאס, הייתה בין היתר לפגוע ביחסים בין ישראל והרשות ולעודד אינתיפאדה, כמו גם להחליש את מעמדו של אבו מאזן. עד כה נראה שהם הצליחו בכל המטרות שהציבו לעצמם. היחסים מתדרדרים, ייתכן שאנו כבר במהלכה של אינתיפאדה שלישית, ומצבו של אבו מאזן בדעת הקהל הפלסטינית, בעייתי מתמיד.

הבעיה של נתניהו ויעלון, היא שכעת הם תלויים לא מעט ברצונו הטוב של הראיס הפלסטיני, החלש והמוחלש, כדי להחזיר את השקט - היחסי - לגדה. בשבוע שעבר אחד הכתבים המובילים בערוצי הטלוויזיה הישראלים, שאינו עוסק בענייני ערבים, הדגיש עד כמה אבו מאזן כבר אינו רלוונטי. למרבה האירוניה, אותו כתב לא הבין עד כמה האיש ה"לא-רלוונטי" היושב במוקטעה, יכול עדיין להשפיע, גם באופן פסיבי, על ביטחון אזרחי ישראל: מתנחלים ולא מתנחלים כאחד.