פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מעשה נבלה": כך זייפו מתנחלים מסמכים והשתלטו על קרקע פלסטינית

      לפני יותר מעשור פונו כמה פלסטינים מאזור ביתוניא כשנבנו שם גדר ההפרדה וכביש 443. מאז הם לא הורשו לחזור לעבד את הקרקע ובמקום התיישבו מתנחלים, שטענו כי קנו את החלקות. מנהל מקרקעי ישראל מצא שהמכירה לא הייתה כחוק. עם זאת, הרשויות בישראל סירבו לפנותם מהשטח

      "מעשה נבלה": כך זייפו מתנחלים מסמכים והשתלטו על קרקע פלסטינית
      צילום: אבי כהן עריכה: יאיר דניאל

      (נתניהו ביקר באזור כביש 443: "משנים מדיניות נגד מיידי האבנים")

      מתנחלים השתלטו על שתי חלקות פרטיות של פלסטינים באזור ביתוניא - זאת לאחר שלבעליהם לא אושר להגיע לשם נוכח בניית גדר ההפרדה וסלילת כביש 443, כך לפי מידע שהגיע לידי וואלה! NEWS. בשתי החלקות היו בתים של אותם פלסטינים ובשנים האחרונות מתגוררים בהם מתנחלים.

      החלקה הראשונה, שמספרה 97 באדמות ביתוניא, כוללת יותר משלושה דונמים. בעבר היה עליה ביתו של חסן עלי סעיד וכן סככה, ולאחר מותו המשיכו בניו לעבד את הקרקע החקלאית. אלא שמאז 2003 מנעה מהם ישראל להיכנס לשטח, ואלה שהשתלטו על הקרקע בנו שם בינתיים ארבעה מבנים לא חוקיים, תוך שהם מנצלים את היעדרות הבעלים. בחלקה הנוספת, שמספרה 43 ושנמצאת לא רחוק מהחלקה הראשונה, ישנו גם כן מבנה כפרי פלסטיני.

      בעקבות הבנייה הבלתי חוקית של המתנחלים, הוצאו צווי הריסה של המנהל האזרחי למבנים החדשים. לגבי חלקה 97, נטען בעבר שהיא נרכשה על ידי חברת רנת"א השקעות ופיתוח בע"מ, ששמה נקשר בעבר בעסקאות של רכישת קרקע מפלסטינים עבור יהודים. אלא שבמקרה זה, כמו במקרים אחרים, ולמרות הטענות על רכישה והצגת מסמכים - ועדת הרישום של המנהל וועדת הערעורים הכריעו כי הקרקע לא נמכרה כחוק.

      השתלטות על מבנים של פלסטינים, סמוך לגבעת זאב, ספטמבר 2015 (יותם רונן)
      המבנים באחת החלקות ששייכות לפלסטינים (צילום: יותם רונן)

      כפי שעולה מההחלטה בוועדת הערעורים לפני כשנתיים - חוזה הרכישה נחתם בטביעת אצבע אף שבעל הקרקע, כפי שהוכח בפני הוועדה, היה חותם את שמו בכתב יד. כמו כן, שטר המכר לא כלל לכאורה פרטים מזהים של הרוכש ופרטים על אודות הקרקע. הרוכשים אמנם ציינו במהלך הדיון על חזקת הקרקע כי הם מעבדים אותה, אולם נראה היה שעדותם של בני המנוח הפלסטיני שהחזיק בקרקע הייתה מהימנה יותר. על אף הדברים הללו, לבעלי הקרקע החוקיים לכאורה אין עדיין יכולת לשוב אליה.

      בתום ההתדיינות רבת השנים הוכח שבניו של המנוח הם בעלי הקרקע, וזו אף נרשמה על שמם בטאבו.

      השתלטות על מבנים של פלסטינים, סמוך לגבעת זאב, ספטמבר 2015 (יותם רונן)
      "הזיוף היה ברור לחלוטין" (צילום: יותם רונן)

      עד כה לא ניתן היה לבדוק כמה זמן גרים המתנחלים בחלקות האמורות והם אף סירבו להתייחס לטענות המובאות כאן. הם כן הדגישו, כאמור, שזו הקרקע שלהם.

      לדברי עו"ד מיכאל ספרד ושלומי זכריה, שייצגו את זידאן סעיד, בנו של המנוח, למרות הפלישה לקרקע, רשויות החוק הישראליות סירבו לפנות את הפולשים מהמקום בשל טענת הרכישה - אף שזו התבררה כשקרית.

      השתלטות על מבנים של פלסטינים, סמוך לגבעת זאב, ספטמבר 2015 (יותם רונן)
      שטח פרטי. שלט שנתלה בידי ה"משתלטים" לכאורה (צילום: יותם רונן)

      "בקריירה שלנו נתקלנו בעשרות מקרים של השתלטות על אדמות של פלסטינים שהוצדקו בטענות שהקרקע נרכשה", אמרו הפרקליטים. "עוד לא קרה שטענות רכישה של מתנחלים לא התבררו כמבוססות על מסמכים מזויפים. במקרה זה, הזיוף היה ברור לחלוטין, והגזל בחסותה של גדר ההפרדה הוא מעשה נבלה מכוער במיוחד. לצערנו, כמקובל במקומותינו, אף אחד לא ייתן את הדין על הזיוף, על השנים שבהם נמנע מזידאן לעשות שימוש בבית שבנה אביו בילדותו, ועל השגת הגבול לרכושו. כך זה כשמשיגי הגבול משתייכים לעם הכובש והקורבן לעם הכבוש".

      לדברי דרור אטקס, חוקר קרקעות בגדה, "כאשר מדובר בקרקעות שנמצאות בסמוך להתנחלויות שנותרו ממערב לגדר, התמריץ של המתנחלים ושל אלו שאומנותם היא גנבת אדמות באמצעות זיופי מסמכים, נוסק לשמיים בשל מחירי הנדל"ן. בג'ונגל שישראל מטפחת בגדה, האזורים שממערב לגדר הם אלה שבהם תעשיית הזיופים שמאחוריה עומדות כנופיות מאורגנות. התעשייה הזו משגשגת יותר מאשר בכל אזור אחר של הגדה. במקרה הזה, לאחר שניסיון הזיוף נכשל, המתנחלים חזרו לשיטות הנושנות של השתלטות אלימה בחסות הרשויות - שאמורות היו להעיף אותם מהמקום לאחר שנייה. אלא שבמקום שבו הנורמה היא שתחנות משטרה מוקמות על אדמות פרטיות של פלסטינים, אין פלא שגם מתנחלים הפולשים לאדמות פרטיות חשים חסינים מפני החוק".

      השתלטות על מבנים של פלסטינים, סמוך לגבעת זאב, ספטמבר 2015 (יותם רונן)
      "אין פלא שגם מתנחלים הפולשים לאדמות פרטיות חשים חסינים מפני החוק". אחד המבנים בחלקות השנויות במחלוקת (צילום: יותם רונן)