אחי האהוב, ערב יום הכיפורים הגיע ואתה ראוי לסליחה מכולנו, והאמת היא שאינני יודע מי צריך לבקש סליחה תחילה.
האם אותם האנשים שטוענים נגדך, שאתה ה"אחראי" למרות שאתה לא מודע למעשיך? האם המדינה שמחובתה לעשות הכול למענך, ועדיין לא החזירה אותך אלינו? האם חמאס שמחזיק בך שבוי, למרות היותך חולה? או האם אנחנו, המשפחה, שהיינו יכולים לעשות יותר למענך ולא עשינו? לא ברור לי מה, לא ברור לי איך אפשר לעשות יותר, אבל המחשבה הזו מטרידה אותנו ותמשיך לרוץ בראשנו עד שתחזור. סלח לנו, אחי.
חטאתם לפנינו פרויקט מיוחד לרגל יום הכיפורים
בין ייאוש לתקווה, דבר אחד ברור לי: בסופו של דבר זה יקרה, זה חייב לקרות. אתה תחזור הביתה, כמו גוזל רך שתעה בשחקים ומצא בסוף את הדרך חזרה לקן. נכון, אני עדיין לא יודע לאן זה הולך, אבל אני יודע שאני אוהב אותך. וזה כל מה שאתה צריך לדעת.
אל תישבר, אחי. גם כשאתה בעזה, מוחזק על ידי ארגון טרור שפל, אל תוותר בקרב על חייך. ואל תבכה, כי אמא כבר בוכה כאן בשבילך. ואל תכעס, כי אבא רותח מעצבים אלף פעמים ביום למענך.
רואה אותך בחלומות
רק תאמין ותתחזק, אחי היקר. אלפי אנשים שמעולם לא ראו אותך מתפללים ונלחמים למענך. רק תאמין שזה יקרה, וסלח לנו, לכולנו. כי הגיע הזמן, באה השעה, ובסוף תבוא הביתה מן החושך אל האור; הלב ירעד, ומבעד לדמעות תבחין במשמעות "לחופש נולד". תבין את משמעות המושג "אזרח" במדינה דמוקרטית ויהודית, תפנים את משמעות המילים "נפש יהודי הומיה".
אתה זוכר איך בילדותנו הורינו לימדו אותנו את ערכי היהדות הבסיסיים? הם הסבירו לנו שכל ישראל ערבים זה לזה, ומצווה גדולה נקראת "ואהבת לרעך כמוך", בלי הבדל דת, גזע ומין. היהדות גם לימדה אותנו על מצוות פדיון שבויים, ובכל פעם שיהודי ברחבי העולם נחטף על ידי כוחות עוינים, הקהילות היהודיות תמיד ידעו לפעול בכל דרך כדי לפדות אותו. זו קדושת החיים, על זה גדלנו, "כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם ומלואו".
ומעבר לגעגוע אליך, אני זוכר שאתה שם רק בגלל היותך יהודי. למרות כל הכאב, אני שמח בחלקנו, על כך שאתה ואני שייכים לעם הזה, עם סגולה, עם אחד ולב אחד שחי ומקיים את מצוות "ותמכת באחיך טרם יפול".
עד אז, אני נותר עם זיכרונות יפים ולפעמים אני רואה אותך בחלומות. אתה מופיע שם בלי הודעה מוקדמת ומבקש לחזור הביתה. זה קורע אותי, אחי האהוב. הלב מבקש ממך סליחה, אברה מנגיסטו, ובכל יום שעובר אני רק מקווה שנזכה ליום שבו תחזור, היום שבו תוכל לסלוח לנו.