פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      על חטא שחטאנו כשדרשנו מכם לבקש סליחה

      למרות מה שנדמה, בקשת הסליחה לא נועדה לרצות את הנפגע, אלא דווקא את הפוגע. זה מצחיק, או נורא עצוב, אבל לא יותר מסליחה שנעשית כלאחר יד. תומר שרון לא מתרשם מאלה שיבקשו סליחה במטרה לסגור סיפור, כי צער אמיתי על עוולה הוא רק יריית הפתיחה במרוץ לעבר הנכון והראוי

      מי המציא את הסליחה? אם הצורך הוא אבי ההמצאה, הרי זה מי שהיה זקוק לה - הפוגע. מי שפגע המציא את הסליחה, ולכן היא מוטלת תמיד בספק. יכולתי לומר שאני מצפה לבקשת סליחה מכל מיני אנשים - ממי שאיים על חיי, למשל, בגלל שאני רודף שלום; מי שהגדיר אותי כבוגד, למרות שאין שום הוכחה שאכן אני כזה; מי שהגדיר אותי קפוץ תחת, נגיד. מכאלה ואחרים.

      חטאתם לפנינו – פרויקט מיוחד לרגל יום הכיפורים

      סליחות בכותל, 21 בספטמבר 2015 (מערכת וואלה! NEWS , דניאל אליאור)
      המרוויח המיידי מן הסליחה הוא תמיד הפוגע. אם לא שינית את דרכך, אז סליחה, אבל לא (צילום: דניאל אליאור)

      ואולי רבים מצפים ממני לסליחה. מי שכעסתי עליו בלי סיבה, אולי מי שפירשתי אותו לא נכון. אבל הסליחה עצמה היא פעולה שמבצע הנפגע, ולא הפוגע. הפוגע רק מבקש מהנפגע לפעול, כדי להביא לתוצאה שבה יתקיים ניקיון מסוים בנפשו של הפוגע.

      מה האבסורד בכל זה? שנפשו של הנפגע אינה דווקא מיטהרת מבקשת הסליחה ממנו, זה כבר תהליך אחר. המרוויח המיידי מן הסליחה הוא תמיד הפוגע. אז אם נסלחת וחזרת לסורך, חטאת פעמיים. אם הכית את הילד, וביקשת סליחה, הרי הזרקור מופנה עכשיו כלפי הילד. הוא ממש מחויב לסלוח, שהרי אם לא יעשה כן - הוא ימשיך לחיות בבית שבו השליט הוא הפוגע. אם חזר השליט לסורו, סליחתו גרועה מקליפת השום. הוא הסריח את המושג הגדול בנפש הילד.

      סליחות בכותל, 21 בספטמבר 2015 (מערכת וואלה! NEWS , דניאל אליאור)
      אל תבכה על הצער שאתה ורם, פשוט תפסיק לגרום אותו (צילום: דניאל אליאור)

      לכן אני לא מתרשם ממבקשי הסליחה, עד הרגע שבו אבין ששינו משהו בדרכם. עזוב סליחה, אל תכה יותר. אל תבקש מחילה, רק אל תלבין פנים יותר. אל תבכה לנו על הצער שאתה חש, פשוט תפסיק לגרום אותו. ואל תעשה את הסליחה פומבית. אהוד ברק יכול לבקש מחילה עד קץ הימים ולסובב את תרנגול הכפרות שלו מעל הראש האנליטי שלו כמו רולטה. כל עוד לא שינית באמת את סדרי עדיפויותיך, זה רק עוף מכובס.

      האנס או הרוצח, המועל באמון או השודד, יכולים כולם להתהדר בחרטה ולהזיל ים של דמעות. לא אוכל. לא תופס. אם לא חזרתם עם תשובה? סליחה, אבל לא. יש לסליחה תדמית של סוף. זה כמעט הוליוודי, ורסנו. קלוז'ר. אבל לא, הסליחה היא התחלה, היא קו הזינוק לתחייה הסיזיפית של הטוב, הראוי, הרך. פוגעים יקרים, רוצו לתקן! לא שמעתם את הירייה?