ערב יום הכיפורים, מגיעה לי סליחה מראש הממשלה. בכל שנה, כשמגיעים עשרת ימי תשובה, אני מפשפשת ראשית במעשיי - מה עשיתי נכון יותר ומה פחות, לאיזה אנשים התקרבתי וממי התרחקתי, וחלילה ממי עליי לבקש מחילה.
עם זאת, בתוך כל חשבונות הנפש, אני גם שואלת מי חטא נגדי השנה. אני לא מדברת על מריבה משפחתית חולפת או על מתיחות עם השכן ממול, אלא מי גרם למצוקה של ממש בשגרת חיי, כזו שאני ראויה להתנצלות כנה עליה או לכל הפחות לתיקון הנזק שנעשה בניגוד לכל הבטחה.
בנימין נתניהו, השנה נבחרת פעם נוספת להוביל את מדינת ישראל. מול קמפיינים גדולים נגדך, אמר העם את דברו וממשלה לאומית בראשותך הוקמה. אני, לתומי, האמנתי שהתייצבות העם מאחוריך תעניק לך את הכוח ליישם את המדיניות הברורה שעליה תמיד דיברת, זו שאתה מפרט בנאומי הבחירות שלך בשפה כה רהוטה. והתאכזבתי, ולא בפעם הראשונה.
חטאתם לפנינו פרויקט מיוחד לרגל יום הכיפורים
לפני ארבע שנים וחצי נרצחו כאן, במרחק חמישה בתים ממני, בני משפחת פוגל הי"ד. הרצח זעזע מדינה שלמה ורבים בעולם, ואחריו זכינו בחיזוקים מישראלים טובים רבים, אנשי ציבור וחברי כנסת, שנתנו לנו את הכוחות להמשיך, לגדול ולבנות. אותך לא ראינו כאן.
לא ביקור ניחומים, לא מכתב עידוד, שום דבר. דבר אחד שמענו ממך, אדוני ראש הממשלה: הבטחה לאשר, סוף סוף, את התב"ע (תכנון המקרקעין) של איתמר. יישוב שהוקם בשומרון בהחלטת ממשלה ב-1984, ובו מתגוררים היום יותר מ-2,500 נפשות - ואיך שהוא, בחלמאות יוצאת דופן, מאז ועד היום לא נחתמה תכנית מתאר מסודרת ליישוב.
תן לנו גב להתיישב
ואנחנו תקועים, אדוני. כל בקשת בנייה, כל ניסיון תכנון, נדחים בגלל אותה תכנית מתאר, זו שאין לנו. משרד התמ"ת תקצב השנה בניית מעונות חדשים ברשויות, ובאיתמר? מבנים ישנים עם גגות אסבסט. כאשר התכוונה מועצת יש"ע לבנות מען חדש לעשרות התינוקות ביישוב - היא לא יכלה לפעול. ניחשת נכון אדוני: אין תב"ע - אין מעון.
הקמת ממשלה לאומית, סיפרת לנו שהיא ימנית, אבל האיש שעומד בראשה לא מאשר את החתימה הסופית. אני לא משלה את עצמי, ברור לי שאתה עומד בפני אתגרים אדירים, אבל מול ארגוני BDS וסימוני מוצרים אנחנו צריכים לדעת שיש לנו גב. חתימה על תכנית של יישוב שהוקם לפני 33 שנה ובניית מעון לתינוקות ישראלים - אלה לא מותרות, את זה לא מקפיאים. מחכה לסליחה, וגמר חתימה (על התב"ע) טובה.