הקרב שכמעט גבה את חייו של מפקד יחידת אגוז

סא"ל י' נפצע אנושות בפיצוץ בעזה והתמוטט. רק תפקוד לוחמיו תחת אש וטיפול רפואי מסור הצילו את חייו. בריאיון בלעדי הוא נזכר ברגע הקשה: "הדם זרם לי מתחת לציוד בבטן. מרגישים את זה ישר, זה חם". צפו בתיעוד שטרם נחשף מפעילות היחידה ברצועה, מבעד לכוונות הרובה

עריכה: ניר חן, צילום: אדריאן הרבשטיין, דובר צה"ל

יומיים אחרי תחילת התמרון הקרקעי בעזה במהלך מבצע צוק איתן, הגיע רגע האמת של סא"ל י', מפקד יחידת אגוז. מבחן חייו. לוחמיו של סא"ל י' פעלו במשך 48 שעת ללא הפסקה, ואז קיבל 'צוות חמני' משימה לפשוט על מבנה המכיל ציוד בעל חשיבות. בשל עייפות לוחמיו, החליט מפקד אגוז להתלוות אל הכוח ולשמש דוגמה. לפני אור ראשון יצא כוח מפלגה ב' אל המשימה.

בפאתי המבנה נשמע פיצוץ עז. עדיין לא ידוע אם היו אלו מטעני חבלה או פצצות מרגמה, אך הכוח ספג מכה קשה. "בגלל הברזלים שהוציאו מהגוף שלי, אנחנו חושבים שיש סבירות גבוהה שמדובר היה במטענים", משחזר סא"ל י'. "מצאתי את עצמי שכוב על הרצפה ללא כאב, אבל מרגיש שנקטעה לי יד שמאל. אני שמאלי. אמרתי לעצמי, 'איזו באסה. אני שמאלי והלכה יד שמאל'. אני מתרומם ורואה שהיא נמצאת. אז הערכתי שאולי היא שבורה. הרגשתי שכל הדם זורם מתחת לציוד בבטן. מרגישים את זה ישר. זה חם".

שני לוחמי אגוז, טל יפרח ויובל דגן, נהרגו. סא"ל י' ניסה להתקדם בכוחות עצמו לעבר מחסה והתמוטט. הקשר דיווח כי מפקד היחידה התמוטט ומצבו אנוש. כמות הדם לא הותירה מקום לספק. העורק נחתך כולו.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
"חשבתי שנקטעה לי יד. אמרתי לעצמי, 'איזו באסה. אני שמאלי והלכה יד שמאל'. סא"ל י' (צילום: אדריאן הרבשטיין)

כוח עתודה שעמד סמוך למבנה הוקפץ אל המקום תחת אש תופת. ארז חלפון, שעל חלקו בקרב ההוא קיבל צל"ש, הגיע למקום וזיהה לוחם שוכב פצוע על הקרקע. מלבד רסיסים שפגעו בידיו וברגליו, רסיס נוסף פגע בעורק החזה שלו וסיכן את חייו. חלפון החל לטפל בו ורק כעבור דקות הבין כי מדובר בסא"ל י', מפקד אגוז. חלפון עצר את הדימום במהלך הפינוי ועד לרגע עלייתו למסוק. ועדת הצל"שים קבעה כי מאמציו הצילו את חייו. בשל נחישותו להמשיך במאמצים במשך כחצי שעה (פרק זמן חריג), הוחלט להעניק לו את צל"ש אלוף פיקוד דרום.

סא"ל י' הגיע לבית החולים סורוקה כשחום גופו 33 מעלות והדופק שלו מופיע ונעלם לסירוגין. כשפקח את עיניו כמעט עשר שעות אחרי האירוע, עמד מולו ראש המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים סורוקה, ד"ר מוטי קליין. הדבר הראשון שהוא זוכר הוא החיבוק שקיבל מד"ר קליין והחיוך הממושך.

"הרופאים עדיין לא מבינים את האירוע הזה עד הסוף", מספר סא"ל י'. "ד"ר קליין אמר לי, 'אני בהלם שאני רואה אותך. אתה הדבר הכי קרוב שהיה לי בכל הקריירה שלי למריצה. אני לא מבין את זה. מזל שלא היה אף אחד אחר לטפל בו באותו זמן, כי לא היינו מטפלים בך בחיים. זו האמת. אמרנו, בואו ננסה'. בסורוקה העניקו לי טיפול רפואי מדהים. לא ניתחו אותי בכלל. הכניסו סטנדים לחבר את העורק. שרשרת של אנשים מדהימים הצילה אותי".

"חבריו לצוות התגייסו כולם לסייע. זה סיפור מדהים של אחוות לוחמים ורעות". אור אסרף במהלך הטיול בו מצא את מותו (צילום: באדיבות המשפחה)

יחידת אגוז חטפה מכה קשה. מפקד היחידה פצוע אנוש. שני לוחמים נהרגו. "צוות חמני" פצוע כולו מרסיסים, כולל מפקד הפלוגה. "אף אחד מהם לא קיבל טיפול. הם שמו לעצמם חוסמי עורקים והמשיכו לאבטח. הרופא שהיה אתנו גם נפצע אז הגיע רופא מהצד השני. והחל פינוי פצועים. אחר כך סגן מפקד היחידה (יצחק בן בסט – כיום מפקד הגדס"ר של חטיבת גולני) לקח פיקוד וממשיכים קדימה. מכשיר ורד ההרים (טלפון מוצפן) היה איתי כל הזמן. שמרתי על הקשר עם היחידה כשאני בבית החולים והם בקרב ודיברתי עם פיני שהוקפץ לפקד על היחידה במקומי. חודשיים לפני זה הוא פיקד על היחידה, הכיר אותה היטב לכן החילוף היה קל ולא מורכב. היחידה תפקדה כמו שמצופה מיחידה לוחמת". אחרי שבוע הוא הגיע אל לוחמיו בשטח כדי להראות להם שעל אף השמועות, הוא חי ונושם.

פציעתו גרמו לו לנזק בלתי הפיך. אף שידו השמאלית לא תשוב לעולם לתפקוד שקדם לפציעה, הוא היה נחוש לחזור ולפקד על היחידה. אחרי שיקום אינטנסיבי במשך חודשיים הוא חזר לתפקידו.

סא"ל י', נשוי ואב לשניים מאזור הצפון, התגייס בשנת 1995 לסיירת מטכ"ל. הוא שירת שם תחת שישה מפקדים שונים וצבר ניסיון רב בעולם היחידות המיוחדות. בעשור האחרון השתתף במבצעים מורכבים, שמרביתם נותרו חסויים. יוצא דופן הוא מבצע "חד וחלק" בבעל בק שבלבנון, במהלכו פשטו לוחמי סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג על מעוז חיזבאללה, הרגו כעשרים מאנשי הארגון ואספו מהשטח מידע מודיעיני.

לאחר שהתבלט, הוחלט בהמלצת מפקדיו להוציא אותו משורות 'היחידה' לטובת קורס מג"דים, כדי שיצא בעתיד אל "הצבא הגדול" ויתקדם בסולם התפקידים. באמצע שנת 2014 מונה איש הצללים למפקד אגוז, אותה הכיר רק משמועות ופרסומים. "ידעתי שמדובר ביחידה מיוחדת, סיירת צפונית, שנולדה להילחם מול חיזבאללה ועשתה זאת בהצלחה רבה מאוד", מספר סא"ל י' בריאיון בלעדי לוואלה! NEWS במלאת 20 שנה להקמת היחידה. "מה שלא ידעתי הוא עד כמה עמוקה הייתה ההצלחה של אגוז לאורך השנים. היחידה הרגה יותר לוחמי חיזבאללה מכל יחידה אחרת תוך פיתוח שיטות פעולה מיוחדות ושהייה ארוכה מאוד בשטח הלבנוני, עוד בימים שהצבא הרגיל לא ידע לעשות זאת. איך אני מודד את ההצלחה הזו? ברצינות שארגון חיזבאללה מייחס לאגוז".

בחודש יוני 2014 הוצבה היחידה בגזרת כרם שלום, ונערכה לאפשרות של פתיחת מנהרה התקפית על ידי כוחות נוח'בה – הכוח המיוחד של חמאס. יום אחד זה הגיע. תצפיתנית של צה"ל זיהתה מחבלים יוצאים מפתח המנהרה והכווינה אליה כלי טיס של חיל האוויר תוך שהיא מקפיצה את כוחות אגוז. בדיעבד, זו הייתה יריית הפתיחה של מבצע "צוק איתן". הקצין הראשון שעמד בפתח המנהרה היה סא"ל י'. "ראיתי בפתח הרבה מטולי RPG ונשק אותו זרקו המחבלים כשברחו כמו עכברים פנימה".

"הבנתי שיש 400 לוחמים מתחתי, ולא כל מי שעומד פה יחזור". תמונות שצולמו על ידי חיילים במהלך המבצע

זה שונה מאוד ממנהרה שמתאמנים עליה. זו מנהרה ששימשה עד לרגע התקיפה מהאוויר את מחבלי החמאס. מה עובר לך בראש?

"התווך הזה מורכב כי הוא פוגע בעוצמות הצה"ליות הקלאסיות - היכולת להפעיל הרבה אש, לרכז מאמץ. אבל גם הצד השני מוגבל. יש מענה למנהרות. בסופו של דבר אתה מגיע לפיר שיש עליו חצי סולם. אתה מתלבט אם אתה נכנס אחרי המחבלים או לא. זה פתח רעוע".

אתה זוכר את הרגעים הראשונים למבצע?

"היה רגע אחד אותו לא אשכח לעולם. זה היה בשעה 17:00. עמדתי על נגמ"ש. מולי טנקים, דחפורים ומאות לוחמים של יחידת אגוז וחיילי מילואים של היחידה".

מה אתה אומר להם?

"זה היה האירוע הפיקודי הכי מכונן שחוויתי לפני קרב בהרבה מובנים. איך שעליתי על הנמר (נגמ"ש), יחידה שלמה שעסקה במנות קרב עמדה תוך דקה במעגלים צפופים. לא ידעתי מה אני הולך לומר. דיברתי על חיילות הפרט. אמרתי מעט. לא היה צריך לומר הרבה. מעמד כזה מאפשר לך לקבוע אם היחידה על כלל לוחמיה מבינה למה היא נכנסת. לאיזו מורכבות. הבנתי את זה תוך עשר שניות מרגע שהתחלתי לדבר. שאלתי 'הטנקיסטים אתנו?'. החבר'ה מאחורה צעקו: 'כאן'. הבנתי שכולם איתי. דיברתי על הרמה המקצועית האישית. זה גם הרגע הראשון שבו הבנתי שיש 400 לוחמים מתחתי, ולא כל מי שעומד פה יחזור. זו הבנה של מפקד ואחריות. כמה שעות אחרי זה נסענו על הנגמ"שים לשג'אעיה".

שג'אעיה הייתה זירת הלחימה המורכבת ביותר. תאר את החיכוך הראשון.

"היו לנו קרבות מטווח קרוב כבר בשעות הראשונות. הרגנו מחבלים ברימון וברובה, לא עם צלפים. אני מעריך שלפחות עשרה מחבלים נהרגו בטווח של עד 30 מטרים. רבים אחרים נהרגו בטווחים של 100-150 מטרים. אני אפילו זוכר שמחבל העלה RPG מולנו וצלף של אגוז פגע בו. הצלפים שלנו הרגו שם לא מעט מחבלים".

זה אזור לחימה מורכב וצפוף מאוד.

"בהתחלה זה הלך יחסית חלק. מהר מאוד הבנו שרוב הבתים ממולכדים. נכנסנו דרך הקירות. בזמן הזה היו לחטיבה אירועים קשים יותר. במוצאי שבת הנגמ"ש בסג'עיה (בו נהרגו שישה לוחמים ונעדר החייל אורון שאול) ולמחרת בבוקר אירוע רב נפגעים בגדוד הסיור של גולני".

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

מה בעינייך היו ההישגים של יחידת אגוז במבצע צוק איתן?

"את כל הקרבות שהיו לנו פנים אל פנים, והיו לא מעט, סיימנו כשידנו על עליונה. יש לנו שלושה הרוגים מהמלחמה ופצוע אנוש אחד. כולם מאש רחוקה, לא מטווח קרוב. גם ג'ורדן בן סימון שנהרג ביום הראשון. גם יובל דגן וטל יפרח שנהרגו כנראה ממטענים בבוקר השני בו גם אני נפצעתי וגם הפצוע אנוש, אוהד בן ישי, שהפך לאחד מסמלי המלחמה והתאוששות. הוא נפצע בהתקפת פצמ"רים מאוד קשה שהייתה עלינו. במשך כמה עשרות דקות חטפנו פגזים בקוטר 120 מ"מ והוא חטף רסיס לראש. הוא פונה עם פרמדיק בשם נדב שהציל לו את החיים. נדב הנשים אותו במשך זמן ממושך למרות הפציעה המורכבת. הבחור הזה הוא סמל של נחישות ושיקום".

זו פעם ראשונה שאתה מאבד פקודים בקרב.

"נכון. בעבר פגשתי אירועים של מוות אבל לא קרוב ולא תחת אחריותי. זו חוויה קשה וכבדה. החבר'ה שנהרגו, נהרגו צמוד אלי".

מה ראוי להדגיש יותר מהכול?

"בתוך הלחימה הזו המשימה הייתה להגיע ולחשוף את פתחי המנהרות. הלכנו לכיוון מנהרה התקפית ענקית שנבנתה לכיוון נחל עוז. הגענו אליה מהר מאוד. היא טופלה כמה ימים אחר כך. המנהרה הזו הושמדה. זה היה עיקר ההישג היחידתי. וצריך לזכור שהרגנו הרבה מאוד מחבלים. זו תמצית של יחידה לוחמת – היא נבראה להרוג מחבלים".

בגלל הלחימה בסוריה לחיזבאללה יש נקודות תורפה

אגוז נולדה אל תוך הסבך, ללחימה מול חיזבאללה, והנה היא בעזה מתמודדת בשטחים אחרים מול חמאס. בסופו של דבר עזה זו לא לבנון. הייעוד שלכם הוא חיזבאללה.

"לאגוז יש כלים מבצעיים גם להתמודדות כזו. אתה יכול לחשוב שטיהרת בית ולגלות ששני מטרים ממך מישהו מסתתר מתחת לקרקע. אלה שטחים מורכבים. הבנו שיש שם מנהרות. כבר בבית הרביעי ראינו פיר. ידענו שמתחתינו יכולים לרוץ אנשים ולכן הכוח התקדם בצורה שתמזער את הסיכוי להיות מופתע ממנהרה. יחידה שלא משתנה כל הזמן זו יחידה שהולכת אחורה. יחידה מבצעית צריכה כל הזמן להתעדכן ולהשתנות. זה חלק מחוק החיים שלה. להיות יותר גמישים ויותר זריזים. להיות עם סל כלים יותר רחב. לפגוע במשהו שנמצא רחוק ממני או בסוף גם מתחת לקרקע או סבך או בלחימת שטח בנוי מורכבת".

חיזבאללה צובר המון ניסיון בלחימה בסוריה. זה לא הארגון שהכירה יחידת אגוז לפני הנסיגה מלבנון או ממלחמת לבנון השנייה. היום הוא מפעיל טנקים, נגמ"שים, נלחם במשולב עם כלי טיס וארטילריה. יצא מהסבך ונלחם בשטחים פתוחים. מה זה עושה לאגוז?

"האתגר הגדול שלנו הוא האויב הנעלם. בכל מקום שהוא לא יעלם הוא ייהרג. בכל הדברים שתיארת אני רואה הזדמנויות ולא בעיות. כשהם נאלצים לפעול בצורה מאורגנת הם מייצרים נקודות תורפה. יחידת אגוז התמודדה עם חיזבאללה בהצלחה גדולה מאוד לאורך כל שנותיה והיא תדע לעשות את זה שוב".

העובדה שחיזבאללה מדבר על כיבוש יישובים בגליל משנה את הייעוד שלך?

"זה לא משנה את ה-DNA שלי. זה מחייב אולי לעשות התאמות. איך אני מתאים את עצמי לקרקע ולאויב ולאתגרים. הקטלניות שלנו עברה שדרוגים משמעותיים. השתפרנו. הנוער היום הרבה יותר חכם. אנחנו נחושים יותר. עם אמל"ח מתוחכם. יש לנו יכולות חיבוריות ושילוביות לכוחות אחרים".

אתה מתכונן ללוחמה מול ארגון דעאש?

"אתה מדבר על בעיה עתידית. כשהיא תהיה בעיה שלנו אני חושב שאנחנו יחידה שמותאמת מאוד לתת לה מענה. כי אנחנו קלים, זריזים ויודעים לפשוט על אויב בשטחים מורכבים גם כשזה שלושה וגם כשזה שלושים אנשים".

"השאלה היא למה הבאנו את הלוחם לסיטואציה הזו". התקרית בנבי סאלח (צילום: רויטרס)

לאחרונה נקלע לוחם שלך בנבי סאלח לסיטואציה מורכבת, כשהותקף על ידי קטינים ונשים שהצליחו לפגוע בו ולקרוע מעל פניו מסכה. האירוע פורסם בהרחבה בכלי תקשורת בארץ ובעולם. מצב מורכב ללוחם מיחידה מיוחדת כמו אגוז שנאלץ ללכוד ילדים עם אבנים במקום להילחם במחבלים.

"בעולם המודרני לפעמים התמונה היא הכול. ברור שהתמונה היא לא טובה. אבל כשמפרקים את האירוע לפרטים אז הלוחם תפקד בצורה מרשימה בעיני. מאוד מאוזן ומרוסן. ואני שמח שלא גמרנו את האירוע עם שתי נשים הרוגות או לסתות שבורות. אני שמח שהוא הצליח להכיל את האירוע על אף המורכבות. השאלה היא למה הבאנו את הלוחם לסיטואציה הזו".

אתם מציינים עשרים שנים להקמת יחידת אגוז שבמורשת הקרב שלה נכלל חיסולו של מהדי, בנו של חסן נסראללה מנהיג חיזבאללה. להערכתך הנקמה עדיין באוויר?

"זו שאלה שצריך לשאול אותו ולא אותי. צריך ללמוד אותו להיות ערוך אליו. ואני סמוך בטוח שהוא מתעסק בנו. מבחינתי זה טוב, הם צריכים לפחד ממהלך קרקעי וכל מהלך אחר.

בסופו של דבר באת מיחידה מיוחדת כמו סיירת מטכ"ל לצבא הגדול וליחידת אגוז. אני אשאל בזהירות איפה חשת את השוני?

"זה קרה כבר מהיום הראשון. קסדות על הראש. לוחמי אגוז לא מחפשים איך להוריד את המשקל מהגוף. אתה בשטח - אתה שם קסדה. זה מעיד על משהו. גם הקרבה הפיקודית שיש פה. בכל הרמות. יש פה מסה של חיילים ולמרות זאת יש כאן קרבה".

למרות הפציעה מדברים על כך שבקרוב תתמודד על תפקיד מפקד סיירת מטכ"ל ותסגור מעגל שהחל בשנת 1995.

"את התשובה לשאלה הזו תשמור לזמן מאוחר יותר".

"אשתי הסתמסה עם אור לפני שנהרג"

הלוחם אור אסרף היה פקוד שלך ונפצע באורח בינוני באירוע בו כמעט איבדת את חייך. איך נודע לך שהוא נעדר בנפאל?

"האירוע של אור אסרף מספר סיפור מדהים על צה"ל בכלל ואגוז בפרט. הייתי בתרגיל חטיבתי כשנודע על המקרה. אחד מחברי 'צוות חמני' טייל אחרי השחרור וקיבלתי הודעה שהוא נעדר. בהתחלה חשבנו שהכול בסדר. כששמענו שעדת הראייה לא באמת ראתה אותו שם אחרי רעידת האדמה, הבנו שקורה משהו אחר. חמני, מפקד הצוות, כבר הפך לקמב"ץ של אגוז. אשתי הייתה בקשר עם משפחת אסרף מאז הפציעה. היא הסתמסה עם אור כמה ימים לפני שהוא נהרג בנפאל. פתאום אנחנו מבינים שהבחור חסר ולוחם מצוות חמני זה לא סתם בחור. זה משהו אחר לגמרי".

מה קרה מאותו רגע?

"עמותת אגוז התגייסה והעמידה מאות אלפי שקלים לטובת הטסות לנפאל. יותר מעשר טיסות עשו שם. שחררתי את חמני לתקופה כדי שיטוס ויעזור בחיפושים. חבריו לצוות התגייסו כולם. היה ברור שהם ימצאו אותו. זה סיפור מדהים של אחוות לוחמים ורעות".

מי הודיע לך שהוא נהרג?

"חמני. הוא הודיע לי בשיחה משם".

מדינה שלמה עצרה את נשימתה עד הבשורה המרה. זה כמו לאבד לוחם בקרב?

"זו לא אותה סיטואציה. בסוף הוא נהרג בנפאל. היה לי ברור שבמקום הפנימי שלנו כיחידה הוא חלק מאתנו ממשפחת אגוז שנהרג למרות שהוא משוחרר. זו הסיבה שקיצרנו את תרגיל היחידה. החלטה שלי. נסענו כל היחידה להלוויה. זו אגוז. אלו האנשים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully