המנהג לערוך כפרות בתרנגולים, הוא מנהג מתקופת הגאונים, מלפני למעלה מאלף שנה. הרמ"א, הפוסק לכל קהילות האשכנזים, כותב, שכך נהגו בכל קהילות אשכנז. מרן, בעל השולחן ערוך, הפוסק לקהילות ספרד, קבע שלא לעשות כפרות בתרנגולים, כי יש בכך מעין כישוף וניחוש, שהם סרך עבודה זרה, כי כך נהגו הגויים עובדי העבודה זרה. הוויכוח היה במישור המיסטי ולא ההלכתי.
אך בארץ ישראל, מנהג הכפרות בתרנגולים רווח גם בין הספרדים, שבעניין זה פסקו כשיטות המקובלים - הרואים בכפרות בתרנגולים עניין גדול ולא כמרן.
מנהג הכפרות בתרנגולים מבטא את הרעיון הבסיסי, שכל מה שנעשה בתרנגול, לרבות שחיטתו, ראוי היה להיעשות באדם עצמו. אך מאחר ושב בתשובה, התרנגול הוא כפרתו ובא תמורתו.
אף פוסק לא ראה במנהג זה בעיה כלשהי המתייחסת לצער בעלי חיים. הרי הדין העברי הוא מקור הרעיון של צער בעלי חיים. ההלכה יודעת היטב מהו צער בעלי חיים. היא המקור לאתיקה האוניברסלית כיום. סוגיות רבות בתלמוד דנות בעניין זה.
אך השליטה על בעלי החיים ניתנה לנוח והותר לו אפילו להורגם, מאחר שבזכותו ניצלו בעלי החיים במבול. גם לאדם הראשון הותר לאכול בעלי חיים, רק שנאסר עליו להרוג אותם. לכן חכמים קבעו שבעלי החיים הותרו לכל צורך של האדם. קל וחומר לצורך מצוה או מנהג חשוב. ההלכה אינה מעודדת צמחונות. אדרבא, שמחת יום טוב ושבת כרוכה באכילת בשר.
עם כל זאת, ההלכה גילתה רגישות גדולה לצער בעלי חיים, הבאה לדוגמא לידי ביטוי בכך שלא אומרים למי שקנה נעליים חדשות תבלה ותתחדש, כי זה כרוך בהריגת בעל חי. כמו כן נאסר ציד בעלי חיים להנאה.
בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חדשה של פוליטיקאים לבטל את המנהג, בטענה של צער בעלי חיים. משום מה, לא מפריע לאותם פוליטיקאים לאכול מעדני בשר במסעדות יוקרה. לא מפריע להם שנשותיהם מתכסות בפרוות. לא מפריע להם לנעול נעלי עור יוקרתיים. רק מנהג הכפרות מפריע להם.
משרד החקלאות מפרסם סרטון אנימציה, ובו תרנגולים המתחננים על נפשם, שמטרתו להרתיע מפני שימוש בתרנגולים לכפרות. אותו סרטון יכול היה לשרת מצוין את התעמולה להימנעות מאכילת בשר עוף.
הסרטון של משרד החקלאות
השלב הבא יהיה לבטל את ברית המילה בטיעון של צער התינוק. הרי צערו של התינוק גדול הרבה יותר מזה של התרנגול. הצער גם נמשך זמן ארוך יותר, ואף מתגבר ביום השלישי למילה. עוד יפיקו סרט אנימציה של תינוקות בוכים ויעודדו את ביטול המילה.
בעומק העניין, ההתנגדות לכפרות בתרנגולים נובעת מהאווירה הליברלית, האנטי דתית, השוחרת את טובת בעלי החיים על פני האדם, והמתנגדת לערכי היהדות. היא רואה בערכי היהדות ביטוי לאנכרוניזם, וקל להיטפל בהקשר זה למנהג הכפרות. בחברות רבות, הכלב הוא הידיד הטוב ביותר של האדם. בעולם ההלכה, נתפס גידולו של כלב כדבר דוחה ומסוכן המתקשר גם עם החיקוי וההתבטלות לגוי.
כך הופכת לה ההתנגדות במדינת ישראל למנהג הכפרות לאקט פוליטי. אלא שידו של מנהג כה עתיק ומבוסס, תגבר על הניסיון הפוליטי לבטלו. אם היה חוק האוסר על כפרות בתרנגולים, אף אחד לא היה מציית לו.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.