חומות של תקווה-קריאה לשלום בפסטיבל שיתקיים בנתיב העשרה

שני אמנים ממושב נתיב העשרה ישיקו בשבוע הבא יוזמת פיוס מקורית במיוחד מול שכניהם העזתים מעבר לגדר הביטחון. במסגרת האירוע תקושט החומה האפורה בפסיפס צבעוני על ידי המשתתפים ויופרחו בלונים סיניים לאוויר במטרה לשלוח מסר של קירוב לבבות בין הצדדים

אנה רויטמן
צלם: זוהר גואטה. עורך ווידאו: מיכאל ברגמן

בשבוע הבא יתקיים בפעם השנייה, פסטיבל בלבן תחת הכותרת "להאיר את השלום" במושב נתיב העשרה. בדיוק לפני שנה, עם תום מבצע 'צוק איתן' יזמו המוזיקאי מיכה ביטון והאומנית צמרת זמיר את האירוע, שנועד להביע את הרצון לחיות בשלום עם השכנים מעבר לחומה. "אנחנו נרקיד את המבקרים עם דבקות למוסיקה ערבית וגם דרבוקות לשירי שלום ישראלים. אחרי המוזיקה, כולם ילכו עם צמרת וידביקו את הפסיפס הצבעוני על החומה", מספר מיכה.

צמרת היא בעלת סטודיו לקרמיקה במושב ויוזמת הפרויקט "נתיב לשלום"- מיזם אמנותי שנוגע במציאות הביטחונית באמצעות הדבקת פסיפס על חומת המגן במושב. קבוצות של תיירים וישראלים מגיעות מדי יום למושב, שומעות מצמרת על החיים בעוטף עזה בצל הירי ולאחר מכן זורקות מעט צבע וחיים בבטון האפור. "לכל אדם מגיע לחיות חיים בטוחים ורגועים, חיי משפחה מאושרים גם בצד שלנו וגם בצד השני . אני מקווה שההיגיון הזה יגיע גם לצד השני ונמצא את הדרך שלנו ביחד", כך לדברי צמרת.

מיכה הוא מוזיקאי יליד שדרות שמתגורר במושב כבר יותר מ20 שנים, את המוזיקה שלו הוא יוצר באולפן הקלטות שבנה בקומה השנייה של ביתו. הוא היה בעיצומו של סבב הופעות אחרי הדיסק החמישי שלו שנקטע בעקבות צוק איתן וכיום הוא עובד על כמה פרויקטים ובהם דיסק בהשראת פיוטים רפורמיים. "שלום צריך להיות בכל מקום בארץ", אומר ביטון. "זה לא צריך להיות רק פה בעוטף עזה. לא רק אנחנו מתמודדים עם המציאות הזו"

לא מעט מוסיקאים יצאו משדרות ואת גל האומנים הזה הוביל ביטון. הבחירה שלו להשתקע דווקא במושב בדרום נובעת מסדר עדיפויות קצת שונה ולא נראה שהוא הולך לשנות את כתובתו בקרוב.
"חיי הכפר מאפשרים לי לחיות בלי דאגות למציאת חניות וימים אינטנסיביים מטורפים. במלחמה הקודמת נפל ליד הבית של גיסתי טיל, ואחר כך גם בחצר של הבית שלנו. כל הזמן אנחנו חיים בתחושה שזה איפשהו מחכה לנו מעבר לפינה"

ולא רק במצב הביטחוני ביטון עושה שימוש לטובת היצירה שלו, גם את אורח חייו הוא מביא למוסיקה. הוא נולד למשפחה בת עשרה ילדים ובגיל עשר לאחר שאביו נפטר הוא הועבר למשפחת אומנה בביתה של הסופרת גלילה רון פדר. דמותו של ציון גיבור ספרה "אל עצמי" מבוססת על דמותו של ביטון וגם הוא מצדו שאב השראה מהחיים בביתה. הוא מנסה להתרחק מאור הזרקורים. כשהיה צעיר זכה ללא מעט פרסום והופיע בטלוויזיה, אולם בחייו הבוגרים הוא מעדיף להתמקד ביצירה.

תאריך קיום הפסטיבל לא נבחר במקרה, ביום בזה מציינים ברחבי העולם את יום השלום הבינלאומי. אבל ליוזמה הזו של ביטון וצמרת יש לא מעט מתנגדים מבית. " אין לשלום קונצנזוס", אומר ביטון. "יש תמיד הקשרים כאלה ואחרים פוליטיים או לא פוליטיים ואנחנו רוצים להימנע מזה. תמיד מצטייר ששלום זה של שמאל והוא חייב להיות גם שמאל קיצוני. ואנחנו בכלל לא שם וזה לא מעניין אותנו"

את הפסטיבל יחתמו בהפרחת פנסים סינים, כדי שאלה יאירו את השמיים ויסמנו לתושבים מהצד השני של החומה שיש מי שפועלים ומקווים לשקט למען עתיד טוב יותר לשני הצדדים. "כל משפחה שתגיע לאירוע תחזיק את הפנס עד שהאוויר החם ימלא אותו לפני שיעוף וייתן המון כוח ותקווה לשני הצדדים"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully