מלגה (לא) לכל סטודנט- סטודנטים תושבי שדרות מתלוננים על אפליה

סטודנטים דורשי מלגות ופעילים חברתיים משדרות מביעים אכזבה קשה מהתנהלות העירייה והסוכנות היהודית. גופים אלו הבטיחו בשנה האחרונה מעל כל במה תקשורתית אפשרית מלגה על סך 1500$ לכל סטודנט מהעיר. הבטחה זו נותרה באוויר. גל שטרית, סטודנטית למנהל עסקים במרכז האקדמי פרס ברחובות מספרת כי הסייג היחיד לקבלת המלגה היה תנאי המגורים בשדרות. "אני עונה על הקריטריון כדור שלישי בעיר", היא מספרת. "הלוואי שהייתי מקבלת מהעירייה איזושהי תגובה לגבי מצב העניינים לאורך החודשים האחרונים. ככה לפחות הייתי יכולה לתכנן את עצמי מבחינה כלכלית, אולי לקחת הלוואה מהבנק"

ההזמנה להגשת מועמדות למלגה המובטחת כאמור, פורסמה לקראת שנת הלימודים הנוכחית על שלטי חוצות ענקיים, בלוחות המודעות, בעיתונות המקומית ובכל מקום אפשרי, בלא שצוינו בה סייגים או הגבלות. אותן מגבלות נוספו, כשהתברר שיש פחות מדי כסף ליותר מדי תלמידים מבקשי מלגה.
" אמרו לנו בעירייה שנקבל אחרי דצמבר, אחר כך אחרי מרץ – בסוף לא קיבלתי את הכסף גם אחרי אפריל. קיבלתי תשובה שלילית וכאשר שאלתי את העירייה איך זה ייתכן ? הרי אני תושבת שדרות – נותרתי ללא מענה".

מדד המרחק של מוסדות הלימוד אליהם נוסעים סטודנטים מהעיר, לא הוצב כתנאי מגביל לקבלת המלגה. הוא עלה כשוועדת החלוקה, נאלצה לקבל החלטה נוכח מספר הבקשות הרב שהגיע אליה.
"אמרו לי שבגלל שאני לומדת במרחק של 40 ק"מ מהעיר לא אקבל את המלגה. אני מגיל 11 יודעת מה זה לרוץ למקלטים, ולחיות תחת מתקפות קסאמים. אני לא מתחבאת מאחורי זה, לא רוצה שירחמו עלי, אני בסך הכול חושבת שזו מלגה של עיריית שדרות שקודם כל ולפני הכול אמורה לדאוג לעניי עירה", כך טוענת גל שטרית.

לאחר שנקבע קריטריון המרחק נותרו על הנייר מעט סטודנטים והרבה כסף. אם דחיית הבקשות אכזבה את הסטודנטים, אופן החלוקה של הכסף שנותר, ממש העלה את זעמם. שירז אלמקייס, סטודנטית להנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון טוענת כי "המון סטודנטים שנה א קיבלו את המלגה על סמך העובדה שבאו ללמוד בשדרות. והם שנה א, בצוק איתן הם בכלל לא היו בשדרות". שני שרה, סטודנטית לחינוך במכללת בית ברל, מחזקת את דבריה ומוסיפה כי גילתה סטודנטים רבים שאינם תושבי העיר וזכו לקבלת המלגה".


זעם הסטודנטים הגיע לעירייה ולעומד בראשה אלון דוידי באותן דרכים בהן פורסמו ההזמנות להגשת מועמדות למלגות, וגם כעתירה לבית משפט לתביעות קטנות באשקלון, בה נתבעים הסוכנות והעירייה לממש את ההתחייבות שנתנו . העותרת היא בתיה קטר, סטודנטית למשפטים ופעילה חברתית. "העתירה היא נגד הסוכנות היהודית ונגד העירייה, ולדעתי שתיהן יצטרכו לשלם בסופו של דבר כנושאות באחריות", אומרת קטר. "יש פה התחייבות שלטונית. ראש העיר אמר לסטודנטים באחת ההזדמנויות שתקופת מבצע 'צוק איתן' הייתה קשה ולא אפשרה לסטודנטים לצאת לעבודה בעיר. אחר כך הוא העלה את סכום המלגה מ1000$ ל1500$. ואני שואלת: הרי את התוספת נתת אחרי שכל הסטודנטים כבר נרשמו. כל הטפסים בידיך ובידי הסוכנות. אם ידעת שאין לך כסף, אז למה הצעת 1500$ ?"

מהסוכנות היהודית נמסר כי "בעקבות צוק איתן גייסה תרומה של כ- 8 מיליון ¤ עבור מלגות סיוע בשכר דירה לסטודנטים המתגוררים בשדרות וביישובי עוטף עזה. עקב הביקוש הרב לקבלת המלגה, הוחלט להעניקן, בשלב הראשון, לסטודנטים אשר גם מתגוררים בעוטף עזה וגם לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בדרום ובקריטריונים המרכזיים הללו עמדו יותר מ-1300 סטודנטים".

מעיריית שדרות נמסר כי היא "אינה אחראית על אישורי הזכאות לקבלת המלגות אלא הסוכנות היהודית בלבד. ראש העיריה פעל נמרצות לגייס כספים לטובת המלגות אל מול הסוכנות היהודית אולם היא חילקה אותן על פי קריטריונים משלה, ללא ידיעת העירייה ולא על דעתה. 758 סטודנטים, בני העיר, זכו לקבל מלגה בסך 1,540$ כל אחד ורק לאחרונה גייס ראש העיר כ-100,000$ לטובת מלגות ללימודי תעודה והכשרות מקצועיות, מהן נהנו 214 סטודנטים בני העיר".