פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גניבת מרכך כביסה וקיבוץ נדבות: למה מעמידים לדין דווקא עניים?

      בשנים האחרונות חלה עלייה בהגשת כתבי אישום על מעשים שבוצעו על רקע מצב כלכלי קשה. למרות שבסנגוריה סבורים שרבים מהמקרים אינם צריכים להגיע לבתי המשפט, המשטרה לא ממהרת להפנות אותם לגורמי הרווחה. "אלה לא עבריינים, אלא אנשים שנמצאים במצוקה אדירה"

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הסנגוריה הציבורית מכנה מכנה מקרים אלה "תיקי עוני" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      "הנאשם פשט יד ובכך עשה מעשה אסור בתחומי המקומות הקדושים ליהודים", כך נכתב בכתב האישום שהוגש נגד שמעון ב-2014, שביקש לקבץ כמה שקלים מעוברי אורח ברחבת הכותל המערבי. "הנאשם התהלך ברחבת הגברים, ספרים תחת זרועו, ביקש מהמתפללים נדבה וקיבל מידי שניים מהם כסף". כתב האישום מתאר שלושה מקרים נוספים בהם העז שמעון, אדם חסר פרוטה, לבקש כסף. משפטו עדיין מתנהל.

      גם יעל, צעירה בת 29, נקלעה להליך משפטי בעקבות מצב כלכלי קשה ביותר שבו הייתה שרויה. בעת שעבדה כקופאית בסניף של רשת שופרסל בחיפה גנבה 20 שקלים מהקופה. בהזדמנות אחרת גנבה גם מרכך כביסה. האירוע הסתיים לפני כמה חודשים בכתב אישום חמור באשמת גניבה. בסיום הליך קצר הודתה יעל בביצוע הגניבות ונגזרו עליה חודש מאסר על תנאי וקנס בגובה 50 שקלים.

      כל השמות המוצגים הם בדויים אבל סיפוריהם אמיתיים. נדמה שמקומם של כל העבריינים הללו אינו באולמות בית המשפט או מאחורי סורג ובריח, אלא בעיקר במחלקות הרווחה השונות. הסנגוריה הציבורית מכנה את המקרים הללו ועוד עשרות תיקים דומים נוספים "תיקי עוני", עבירות המבוצעות על רקע מצוקה כלכלית קשה של הנאשמים: פלישות שלא כדין לדירות ציבוריות, חיבורים פיראטיים לרשת המים, גניבות מזון ואוכל לתינוקות וקיבוץ נדבות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ערב ראש השנה תשע"ו: מהו השם הנפוץ ביותר בישראל?
      ערב החג: המשטרה נערכת בכוחות גדולים לעומסי התנועה
      אחרי האובך: הטמפרטורות ירדו, גשמים מקומיים בדרום

      תפילה בכותל לשלום החיילים בצוק איתן (נועם מושקוביץ)
      "ביקש מהמתפללים נדבה". רחבת הכותל המערבי (צילום: נועם מושקוביץ)

      בדוח השנתי ציינה הסנגוריה כי ישנה עלייה בשנים האחרונות בהגשת כתבי אישום על מעשים שבוצעו על רקע מצב כלכלי קשה. מעבר לכך, כיום מבקשת לעתים המשטרה, שמגישה את כתבי האישום המדוברים, גם ימי מעצר בשל גניבות זוטות. במקרים אחרים, כתב האישום מוגש בעקבות עבירה שבוצעה כתוצאה ממחדל של המדינה.

      כך, למשל, במקרה של אבי, ערירי כבן 50 מבנימינה, שהיה בהליכים מול חברת "עמידר" לאחר מות אמו כדי להמשיך להתגורר בדירה שבה גר עמה. צו פינוי הוצא נגדו, וכשהגיעה המשטרה הצית מזרון בדירה וגרם נזק קל מאוד. כתב אישום הוגש נגדו אך במקביל לכך הוא חתם על חוזה עם "עמידר" להיכנס לאותה דירה ממש. "זו הרגשה חרא, זה תיוג לכל החיים", משחזר אבי את ההליכים נגדו. הוא מאשר שהקים מדורה בדירה אבל לדבריו לא חשב שהעניין יגיע עד להרשעה בבית המשפט. לדבריו, הוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בגובה 2,100 שקלים, שמספיקה לשכירות וחשמל. בין לבין הוא מתפרנס מעבודות צדדיות.

      "מישהו צריך לשאול איך הגעתי למצב הזה"

      "המשטרה הגזימה, השופט הגזים, היום אני כבר לא מרגיש שזו המדינה שלי. אני לא מרגיש שיש לי את הזכויות שלי", מספר אבי בגילוי לב ולא חוסך ביקורת על היחס שקיבל מהמדינה. "מצאתי את עצמי מול מדינה מושחתת. הם אומרים חוק, אבל מה עם הזכויות שלי? אני לא נמצא במדינה דמוקרטית, אלא במדינת משטרה".

      עוני, קבצן, לתת, ראש השנה, חלוקת מזון, סל לחג, מזון, עניים (שרון בוקוב)
      "הם יסתדרו נפלא בחברה אם רק תתן להם דברים בסיסיים כמו מזון ומקום לישון" (צילום ארכיון: שרון בוקוב)

      בסופו של ההליך הורשע אבי בעבירה של רשלנות בשימוש באש, זאת לאחר שבתחילה הואשם בעבירה של הצתה שעונשה עד 15 שנות מאסר. "אין לי שום דרך לצאת מהעוני ומחודש לחודש המצב שלי מידרדר. נכון, אז שרפתי ואני צריך לקבל עונש, אבל לפני שמענישים מישהו צריך לשאול למה עשיתי את זה? איך הגעתי למצב הזה? לפני שהשופט מרשיע אותי והופך אותי לעבריין, הוא צריך לבדוק את היסוד למעשה שלי. מה קרה לפני. איך הגעתי למצב הזה. זו מדינה בלי חוק כשזה מגיע לאנשים כמוני".

      לדברי עו"ד שרון רינגר, מנהלת מחלקה בסנגוריה הציבורית במחוז חיפה שייצגה את אבי ונוספים כמותו, "אלה אנשים שבאמת אין להם ברירה אחרת וכמות כתבי האישום נגדם כבר אינה זניחה". לדבריה, המאפיין העיקרי של הנאשמים בתיקי העוני הוא היעדר עבר פלילי. "אלה לא עבריינים. אלה אנשים שאינם מוכרים לרשויות החוק שפשוט נמצאים במצוקה אדירה. לנו כסנגורים יש קושי גדול, דבר ראשון זה להציע להם שיקום אבל באמת שאין מה לשקם את האנשים, אלא את הסביבה שלהם. הם יסתדרו נפלא בחברה אם רק תתן להם דברים בסיסיים כמו מזון לאכול ומקום לישון בו".

      "הגשת כתב אישום רק מחריפה את הבעיה"

      אם כך, מדוע המשטרה ממהרת להגיש כתבי אישום במקום להפנות את הגורמים הללו לרשויות הרווחה? נדמה כי אחת התשובות היא "תכנית המפנה" שהוביל המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו, ולפיה תחנות המשטרה נמדדות על פי נתוני מעצר או הגשת כתבי אישום. כך ביקשה המשטרה בנובמבר 2014 לעצור לכמה ימים קבצן מאשקלון ורק בהתערבות בית המשפט המקומי הוא שוחרר בתנאים מגבילים. "המשטרה תפנה את החשוד לרשויות הרווחה", סיכמה השופטת.

      מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, יוני 2015 (ראובן קסטרו)
      "תכנית מפנה" הגדילה את כמות המעצרים - גם בקרב החלשים בחברה. דנינו (צילום: ראובן קסטרו)

      "ישנם מקרים רבים שברור שאינם מתאימים לטיפול פלילי", אומר הסנגור הציבורי הראשי ד"ר יואב ספיר. "אלה עבירות שנעשות מתוך מצוקה הישרדותית של אנשים, כאשר לא פעם המעשים נעשים בשל הפרה של חובות המדינה כלפי אותם אזרחים. לא ייתכן שהמדינה מפרה את חובותיה לסייע לאנשים החלשים וביד השנייה מגישה נגדם כתבי אישום. הגשת כתב אישום לא רק שלא פותרת את הבעיה, אלא רק מחריפה אותה ומכניסה את אותם אנשים למצב קשה יותר של הליכים משפטיים, כתבי אישום וכתם פלילי – כאשר העניין הציבורי הוא לפתור את הבעיה".

      ספיר מפנה אצבע מאשימה כלפי שיקול הדעת של המשטרה. "זה מתחיל בשוטר בקצה שעוצר קבצן בצומת, עובר בבקשת הארכת המעצר ומגיע עד לתובע שאחר כך גם הולך ומגיש כתב אישום נגד אותו קבצן. העניין הציבורי הוא בהפניה של אותם אנשים לאפיקים שיקומיים מתאימים".

      בין הסיבות לגידול בכתבי האישום ב"תיקי העוני" מונה ספיר גם את התכנית של דנינו. "ברור שתחנת משטרה שנמדדת לפי מספר מעצרים וכתבי אישום, הדבר ישפיע על מעצרים של אוכלוסיות שבעבר לא היו עוצרים או מגישים נגדם כתבי אישום", האשים.

      תיק פלילי על גניבת מרכך כביסה? עדיף להפנות לרווחה

      במקום להעמיד את האזרח לדין, המשטרה יכולה בחלק מהמקרים לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. במקרים מובהקים כמו גניבת מרכך כביסה או קיבוץ נדבות, ברור כי העמסת מערכת בתי המשפט בתיק פלילי נוסף אינה עדיפה על סגירת התיק והפניית רשויות הרווחה לטיפול במקרה. בחלק מהמקרים מאפשר החוק את סגירת התיק הפלילי בהסדר שבמסגרתו ישלם העבריין פיצוי למתלונן תמורת אי העמדתו לדין. ההליך, המכונה "הסדר מותנה", כבר פועל בפרקליטות זה כמה שנים, אולם במשטרה טרם החלו ביישומו.

      קבצן בתחנת הרכבת הישנה בעומס החום בתל אביב, מאי 2015 (ראובן קסטרו)
      "הפתרון הפלילי הוא לא הפתרון הנכון" (צילום: ראובן קסטרו)

      כמו ספיר, גם סמנכ"ל עמותת "ידיד", רן מלמד, מאמין שהפתרון לעלייה במספר "תיקי העוני" מצוי במפכ"ל הבא. "המשטרה תמיד עם האצבע על הדופק בתפיסת העבריינים הקטנים וחבל שכך אבל קשה לשכנע אחרת את המשטרה", אומר מלמד. "יש הרבה חוקים שהמשטרה יכולה לאכוף אולם היא בוחרת, כמדיניות של המפכ"ל המכהן או של גורם אחר, לא לאכוף, כמו שאנחנו רואים עכשיו בעניין כדורגל בשבת. המפכ"ל החדש יכול לתת הנחיה שהוא לא שם דגש על עבירה מסוימת כרגע.

      "צריך גם לראות מי עומד מאחורי ההנחיות", הוסיף. "כך לדוגמה בהגשת כתבי אישום נגד קבצנים: יכול מאוד להיות שאלה ראשי הערים שדוחפים את מפקדי התחנות המקומיות לעצור אותם, כי הם לא רוצים לראות אותם ברחובות. בעיניי, הפתרון הנכון לתיקי העוני הוא להביא את אותם אנשים לבתי משפט קהילתיים, דוגמת זה שפועל בבאר שבע, שבאמת יכול להפנות אותם להליך שיקומי. ברור שבחלק גדול מהמקרים, הפתרון הפלילי הוא לא הפתרון הנכון".