אלישע ינאי, שהיה מנכ"ל מוטורולה בימי זוהרה, צוטט זה לא מכבר באתר 'אנשים ומחשבים' כמי שאמר ש"עם כל הרעש שיש סביב ההיי-טק הישראלי, הנתח שלו הוא 0.5% ממכירות הענף ברחבי העולם". נתון זה מצטרף לתמונה העגומה של מצב השירות המקוון בישראל, שהוא אחד המפתחות להתייעלות ולהעלאת התוצר. השאלה עד כמה המלך הוא עירום פחות מטרידה מהשאלה למה זה קרה וכיצד ניתן לתקן את המצב.
ינאי הצביע על גורם ישיר אחד, והוא המחסור בכוח אדם איכותי מיומן, בעל השכלה מתאימה. הוא סיפר שבשנות ה- 90 זיהו במוטורולה בעיה בכמות כוח האדם האיכותי והפתרון שלהם היה השקעה בהנעת הכשרה אקדמאית טכנולוגית. מן הסתם מדובר בראיה אסטרטגית לטווח ארוך שהניבה בשעתו פירות. הוא לא נפנף בהתלהבות בפעולות טקטיות דוגמת 'חבר מביא חבר' או שיפור התנאים.
אכן היעדר השקעה בחינוך לכדאיות של רכישת השכלה היא רעה חולה, שנתמכת היטב בנפוטיזם חברתי מפותח, בעידוד הבינוניות וניסיונות התעשרות מהירה. כשצעירים שומעים על סטרטאפיסטים שלא ממש סיימו לימודים אבל 'דפקו קופה', הם לא משערים שהסיכוי שלהם לכך קרוב לסיכוי לזכות בפיס.
אם נוברים בסיבות למצב, מגלים שחלק ניכר מהן נובע ככול הנראה מזה שעדיין לא הצלחנו להיפטר מהמנטליות של פליטים. כן, מרבית אזרחי מדינת ישראל הם פליטים שהגיעו לכאן מסיבות כלכליות או בלית ברירה, ואך מקצתם התמקמו בישראל מבחירה חופשית.
אבות אבותיי הגיעו לכאן מאוקראינה בתחילת המאה שחלפה כתוצאה ממצוקה כלכלית וכך אף אחרים לאורך כול השנים. הרי לו הייתה להם אפשרות כלכלית, או השכלה מקצועית מתאימה, חלקם הגדול היה מעדיף להגר לארה"ב, קנדה, צרפת או אף לאוסטרליה.
יהודי מרוקו העשירים והמשכילים הגרו לצרפת או לקנדה, ויהודי מזרח אירופה שיכלו לאפשר זאת לעצמם הגרו לארה"ב ולאוסטרליה. מרביתן של אלו מדינות פליטים, שמעט מאד מתושביהן שוקלים להגר. הסיבה העיקרית היא מנטלית ולא רק כלכלית כדי להיקלט כיאות נאלצו המהגרים להיפטר ממנטליות הפליט.
מנטליות הפליט כוללת הרהורים על התחנה הבאה, ניסיונות להתבססות מהירה על ידי התמקדות בענפים כלכליים דוגמת מסחר ופיננסים, התרכזות בגטאות ושימוש מפותח בנפוטיזם חברתי שבמקרה של עדותינו בא לידי ביטוי בתצורה הרעה של "כול ישראל חברים".
כדי להתערות היטב במדינה הקולטת נאלצו המהגרים לשלוח את ילדיהם לרכוש כלים (כולל השכלה) שיתרמו לביסוס מעמדם. הם נוכחו שרכישת כלים ההופכים אותם לכוח אדם יצרני מתגמלת יותר מאשר התבססות על נפוטיזם חברתי ועל מסחר.
ועתה חזרה לציון כדי לשפר את תנאי חיינו נדרש שינוי חשיבתי והתנהגותי שכולל בראש ובראשונה היפטרות ממנטליות הפליט. זה אומר חינוך שמאדיר את ערך ההשכלה היצרנית והידע המקצועי ולא את 'היזמות הסדרתית', חינוך שרואה בנפוטיזם חברתי רעה חולה. אין זה משנה אם הנפוטיזם החברתי מקורו בבית הכנסת, במרכז המפלגה או בשירות הצבאי כול עוד שהוא אינו נתמך במצוינות הוא פסול ומוקצה.
אלו הפוזלים לברלין, להוצאת דרכון אירופאי או אמריקאי, כי מעבר לים נחמד יותר טוב יעשו אם יזכרו שללא השכלה יצרנית מתאימה, בשום מקום בעולם, כולל בישראל, הם לא רצויים - אפילו אם הצליחו להשיג דרכון.
הרבה דברים שאנו שואפים לשפר בישראל ישתפרו מעצמם אם נצליח לחולל את השינוי המנטלי. זה לא יקרה בן לילה אבל חייבים להתחיל.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.