זה תפור עליה- מה הביא צעירה מהמרכז לפתוח מתפרה במצפה רמון?

מתפרת 'קפלוטו' במצפה רמון הפכה בשנה האחרונה מעסק זעיר למוקד תרבותי מקומי. מיכל קפלוטו, בעלת המקום, הבינה שהמקום המתאים ביותר להגשת חזונה העסקי, נמצא הרחק דרומה מהעיר הגדולה – בלב המדבר. "אחרי תקופה ארוכה בתל אביב נהיה לי מאוד רועש בחיים והבנתי שתל אביב זה סוג של 'תיק' בשבילי. ידעתי שיש לי אפשרות לצאת משם בכוחות עצמי, בלי לחכות לאיזה אביר על סוס לבן או הצעת עבודה מעניינת שתוציא אותי משם", היא מספרת.

עד לפני שלוש שנים מיכל התגוררה בתל אביב ועסקה בעיצוב תלבושות. כשהגיעה למצפה פתחה מתפרה בביתה אבל כשעלה הצורך היא החליטה לפתוח קורס תפירה אליו מגיעות נשות האזור. לפני כשנה החליטה מיכל לפתוח סטודיו לעיצוב ותפירה, מדובר במקום קטן אך מלא עשייה באמצע רובע האומנים. "הגיעו חברות שרצו ללמוד ומשם נוצרה בעצם כיתת לימוד, וגם ילדים נוספו בהמשך", כך לדבריה. נועה יצחק, אחת התלמידות בקורס הצטרפה לקבוצה בעקבות ביתה הקטנה. "בגיל 12 היא ביקשה מכונת תפירה כמתנה לבת מצווה, ואחרי שקיבלה אותה אני החלטתי שזה תחום שמאוד מעניין אותי. זו מיומנות שנותנת לך את הכלים הבסיסיים להיות פחות צרכן ויותר יצרן"

"אני לא מלמדת את הבנות בשביל יצאו מכאן עם היכולת והידע 'לדפוק קופה'. המחשבה היא לתת יכולת לעשות את הדברים לבד", אומרת מיכל. המתפרה שלה צמודה ל'מתפרת העצמאות' הוותיקה שידעה לא מעט עליות ומורדות במשך השנים. אחרי צוק איתן ה'עצמאות' זכתה לעדנה כשקיבלה הזמנות לתפור מדי צה"ל ומאז היא זקוקה לעוד ועוד ידיים עובדות. מנהליה פנו למיכל לעזרה ומאז מספקים לה הזמנות לתפירה עבור החיילים.

סבא של מיכל הקים ותפעל מתפרה בירושלים וכעת אחרי שנים היא חוזרת לתחום שלו, ובגדול. ענף הטקסטיל בדרום אמנם גווע לאיטו אך במקביל ניתן לזהות את פריחתן של מתפרות קטנות עצמאיות שקמו על מיסודה של אידיאולוגיות אנטי גלובליות, אנטי ממותגות שדוגלות בייצור מוגבל לשימוש עצמי.