הבהלה לתכלת לבן- במפעל לייצור טליתות עובדים מסביב לשעון

חגי תשרי בפתח ואיתם מגיע לשיא הביקוש הארצי לטליתות חדשות ולתפילין. את הימים האחרונים מבלה שלמה אברהמי, מנכ"ל המפעל במעקב ודאגה אחר קצב הייצור . הוא מעסיק 150 עובדים שמייצרים כ1000 טליתות מדי יום, משלב הצמר , דרך כל שלבי הסריקה, הצביעה וההלבנה "אנחנו מתחילים בשלב האריגה שבו מכניסים את החוטים מהם מכינים את הבד, אבל בגלל שהצמר לא כל כך לבן אנחנו עוברים עוד שלב אחד של הלבנת הבד. בשלב האחרון תופרים את העטרה ו4 קצוות הטלית ואת הנקב בקצה בשביל להשחיל את הציציות פנימה", כך מסביר אברהמי את הליך הייצור הקבוע.

מלאכת הייצור מתבצעת על ידי מכונות שפועלות לאורך כל היום, למעט מקום אחד שהוא החדר בו מייצרים את הציציות, שם העבודה חייבת להיות ידנית. ולא רק שמצוות עשיית ציצית מחויבת להיעשות ידנית, העובדים במלאכה הזו חייבים להיות יראי שמיים ואף צריכים לקבל אישור מיוחד מהבד"צ של העדה החרדית בשביל להניע את גלגלי התפירה. את שעות המשמרת הארוכות בהן הם מגוללים את החוטים שבנול הם מעבירים, בין היתר, גם בלימוד דפי גמרא.

בינימין מרציאנו, אחד העובדים, טוען כי מדובר בעבודה פיזית שמשלבת ספורט וקדושה. בצלאל אברמוביץ', עובד אחר, מגלגל בשתי ידיו ולומד תורה במקביל. "כדי שאוכל להצליח בעבודה הזו ולהספיק כמה שיותר בינתיים אני לומד גם בגלל מצוות לימוד תורה ואני בטוח שבגלל שאני משלב לימודים ועבודה נכנסת יותר קדושה לציצית", הוא מספר. בשנה האחרונה כאמור, הקים המנכ"ל אברהמי מרכז מבקרים במפעל ובו מתגודדות לעיתים קבוצות מטיילים שזוכות להצצה נדירה לאופן הייצור הייחודי במקום.

ענף הטקסטיל הישראלי נמצא בקריסה מתמדת ולא רק באזור הדרום. מפעלים נסגרים בזה אחר זה ואחרים מעתיקים את פעילותם אל מחוץ לגבולות ישראל. ישנה מן הסתם, חשיבות רבה למפעל טקסטיל משגשג בפריפריה, ככה שסוד הצלחתו טמון בייצור הבגד היהודי העתיק בעולם.