בשנים האחרונות חלה עלייה בביצוע מעצרים עד תום ההליכים הפליליים של נאשמים בטרם הורשעו - כך עולה מדוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2014 שפורסם הבוקר (ראשון) ובו ביקורת חריפה על מעצרי המשטרה.
על פי נתוני המשטרה המובאים בדוח, בשנת 2014, נרשמו 23,671 מעצרים עד תום ההליכים - כאלף מעצרים יותר משנת 2013. "ריבוי המעצרים הוא מהתופעות המטרידות ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי, ולדעת הסניגוריה, יש לה השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון", נכתב בדוח.
לטענת הסנגוריה, הנתון המדובר הוא חלק מתכנית של המפכ"ל היוצא יוחנן דנינו, שהציב את הגידול במעצרים כיעד של המשטרה וככלי שנועד לשמש להרתעה.
מעצר עד תום ההליכים הפליליים הוא מעצר המתבקש על ידי התביעה המשטרתית והפרקליטות לאחר שהוגש נגד החשוד כתב אישום. במסגרת הבקשה, מתבקש בית המשפט להורות כי הנאשם יישאר במעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. אלא שבפועל, לעיתים ההליכים מתנהלים לאורך חודשים ארוכים והבקשות מוגשות גם כאשר מדובר בעבירות שאינן חמורות בהכרח או עבירות "צווארון לבן".
במצב כזה, כך טוענת הסנגוריה, הנאשם לעתים מעדיף להודות בעבירה בעסקת טיעון, ולו רק בשביל להשתחרר לביתו. "עולה החשש כי העמדת יעדים מספריים של מעצרים יוצרת בקרב דרגי השטח מוטיבציה לביצוע מעצרים מיותרים והגשת בקשות מיותרות למעצר עד תום ההליכים", נכתב בדוח.
עוד עולה מהדוח, כי בשנים האחרונות חלה עלייה גם במספר בקשות המעצר שמגישה המשטרה לבתי המשפט. אחד המקרים המוצגים בדוח הוא זה של קשיש בן יותר מ-70 הסובל מאלצהיימר שהתעצבן על עובדי בנק לאחר שסירבו לאפשר לו למשוך כסף. בתגובה אמר הקשיש לעובדים "אני אשרוף את כולכם" ועזב את המקום. המשטרה עצרה אותו לשלושה ימים והגישה לבית המשפט בקשה לעצור אותו עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו. רק בזכות התערבות הסנגוריה, וביקורת חריפה שהטיל בית המשפט על המשטרה, הוא שוחרר לביתו.
"עצורים לא זוכים להיוועץ בעורך דין לפני חקירתם"
סוגיה נוספת המודגשת בדוח, היא הטענה כי מרבית העצורים בישראל אינם מממשים את הזכות לשוחח עם עורך דין לפני חקירה וכי ברוב המקרים המגיעים לסנגוריה, המשטרה מודיעה להם על מעצרו של חשוד רק לאחר שכבר נחקר. "המשמעות היא שרוב החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם מבלי שנמסר להם כי הם זכאים להתייעץ עם סניגור טרם חקירתם, או מבלי שמתאפשר להם לקיים זכות זו הלכה למעשה, או שוויתורם על זכות ההיוועצות נעשה בנסיבות המעלות חשש שלא מדובר בוויתור מדעת", נכתב בדוח.
לצד היחלשות כוחם של הנאשמים, עולה מן הדוח כי דווקא חלה עלייה בכמות הנאשמים המיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית. על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, 57% מהנאשמים בבתי משפט השלום ו-41% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים מיוצגים על ידה. רבים תומכים בירידה המתמדת במקרים שבהם נאשמים מגיעים למשפט כשהם לא מיוצגים, אולם מי שפחות מרוצים מהעלייה בכוחה של הסנגוריה הציבורית הם עורכי הדין הפרטיים, שמפסידים כך לקוחות והכנסות.