(נתניהו על אישר מתווה הגז בחודש שעבר בממשלה: "החלטה היסטורית")
ביום שני הקרוב תתכנס מליאת הכנסת לכינוס פגרה מיוחד. זו תהיה הפעם המי-יודע-כמה שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להעביר את מתווה הגז. בסיבובים הקודמים זה נגמר במשיכת המתווה ברגע האחרון בגלל ניגודי עניינים, ובהודעה של שר הכלכלה אריה דרעי כי לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף 52. הפעם, ראש הממשלה נראה נחוש מתמיד.
חברים בקואליציה שתוכננו להם נסיעות עבודה, אולצו לבטל אותן גם במחיר של מבוכה מדינית. כך, למשל, התבקש שר החקלאות אורי אריאל לבטל נסיעה מתוכננת לקניה שאליה היה אמור לצאת בראשית השבוע. הנסיעה תוכננה חודשים מראש, ובמסגרתה היה השר אמור להיפגש עם הנשיא וכמה שרים, ולדון בקידום פרויקטים בתחום משרדו. סגן שר הביטחון, אלי בן דהן, פתח את הנייד שלו כשנחת בארצות הברית אמש, בדרך למסע הסברה בן חמישה ימים בקמפוסים באזור ניו יורק בנוגע להסכם עם איראן, והתבשר כי עליו לחזור ביום ראשון ארצה. חברי כנסת אחרים שתכננו חופשות משפחתיות התבקשו לבטלן.
לקריאה נוספת:
"מהלך פתאומי": השר אריאל פנה במכתב חריף לנתניהו נגד הפחתת המסים
"אצמצם פערים": אקוניס נכנס רשמית לתפקיד שר המדע והחלל
נתניהו על ניצחון אובמה: "רוב מוחץ של האמריקנים רואה באיראן איום כמונו"
ועדיין, גם לאחר כל הצעדים האלה, הרוב למתווה לא נמצא בכיסו של ראש הממשלה. רחוק מכך. בישראל ביתנו הבהירו הבוקר שוב כי לא יצביעו בעד העברת הסמכויות, החלק הפרוצדורלי והמשמעותי שבלעדיו לאישור המתווה בכנסת אין שום משמעות. גם בסיעת כולנו אמרו היום בצהריים כי כחלון וגלנט לא ייקחו חלק בהצבעה ביום שני בגלל ניגודי עניינים. במקביל, החלו חברים בקואליציה לעלות ספקולציות על כך שאולי ח"כים מהרשימה המשותפת ייעדרו מההצבעה, כחלק מדיל עם נתניהו במסגרתו הובטחו להם בשבוע שעבר 900 מיליון שקל לשלל פרויקטים במגזר הערבי. בסיעתו של איימן עודה דחו את הטענה הזו על הסף והבטיחו כי יתנגדו, אבל בקואליציה היו מי שלא התרשמו מההכחשות, והציעו לחכות ליום שני כדי לראות אם אכן כל חברי הרשימה המשותפת יתייצבו להצביע נגד המתווה.
עושה רושם כי מה שיכול להבטיח את הרוב למתווה, באופן מוזר למדי, היא התבססות מצד הקואליציה על ההנחה שבשבוע שלפני ראש השנה, כמה חברי כנסת מהאופוזיציה יסעו לחופשה בחו"ל וייעדרו מן ההצבעה. אחד כזה, למשל, הוא אביגדור ליברמן שיהיה בחופשה שתוכננה מראש - וייתכן שיבקש להתקזז. במחנה הציוני, במקביל, כבר לוקחים את זה בחשבון ושוקלים להטיל עוצר יציאות נגדי, אך טרם התקבלה החלטה בעניין. איך שלא תהפכו את זה, יום שני הקרוב מסתמן כאחד ממבחני הכוח המשמעותיים והמרתקים לממשלת נתניהו עד כה, וההכרעה בעד או נגד מתווה הגז תהיה צמודה מאוד.
ובינתיים: הרצוג מגשש את דרכו לממשלה
שוב חוזר הניגון על ממשלת האחדות. עד כמה זה רציני? קשה לומר בשלב הזה, אבל בכירים במחנה הציוני שהתבוננו בימים האחרונים על הסיטואציה המפלגתית, וחלקם אף דיברו עם היו"ר יצחק הרצוג, התרשמו שהוא מעוניין בכניסה לממשלה אחרי העברת התקציב.
הרמזים לכך מרובים. גורם אחד מספר כי חבר הכנסת איתן כבל, ששקל בכובד ראש להתמודד על ראשות קק"ל נוטה כעת לרדת מהעניין. "הרי אם המפלגה תיכנס פנימה בעוד כמה חודשים הוא יהיה שר", הסביר אדם המכיר היטב את כבל. "למה הוא צריך עכשיו ללכת לקק"ל?". כבל מסר בתגובה: "ממש עוד לא ירדתי מסיפור קק"ל. אקבל החלטה סופית בעשרה ימים הקרובים".
חבר אחר במפלגה מסתכל על ההתנהלות של היו"ר הרצוג, ומשוכנע שהאופן שבו בחר השבוע להתייחס להעברת התקציב נראית גם היא כמו מישהו שנזהר לא לשבור את הכלים. "נכון שהוא תקף את כחלון במליאה, אבל זה היה אחרי הרבה היסוסים. היה ברור שאנחנו הולכים על קמפיין שלם נגד התקציב. מתקפה מסיבית על כחלון, משהו מקיף בעל נוכחות. ברגע האחרון זה התמוסס. זה לא דבר אופוזיציוני במיוחד", אמר.
כל הרחשים הללו עולים במקביל לדיון הסוער במפלגה בנוגע לתאריך הפריימריז. הרצוג עדיין מתלבט. הוא יצטרך להודיע לועידת המפלגה עד 19 באוקטובר מה התאריך שבו הוא מבקש לקיים את הבחירות לראשות המפלגה. יש לו שלוש אופציות: לקיים בחירות בזק בשבועות הקרובים, לקיים אותן במועדן, כלומר במאי 2016, או לדחות אותן לסוף 2017. לכל אופציה יש יתרונות וחסרונות ברורים מבחינתו. להכרעה של הרצוג בנוגע לאחדות גם תהיה משמעות בכל הנוגע לתאריך הפריימריז.
במידה ויילך כעת לבחירות בזק לראשות המפלגה, סיכויו לנצח יהיו סבירים, ובנוסף הוא מקדים תרופה למכת ההתמודדות מול הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. אבל תומכי הרצוג לא מתלהבים מהאפשרות הזאת, לאור התקדים ההיסטורי מ-2001, אז נבחר בנימין בן אליעזר לראשות המפלגה, אבל הוחלף עוד באותה הקדנציה על ידי עמרם מצנע. ההבנה היא שפריימריז שכאלה לא יחזיקו מעמד עד הבחירות הבאות. האפשרות לקיים את הפריימריז במועדם כן מעניינת את הרצוג, מכיוון שכך, ברגע שהן נערכו "על פי הספר", יהיה קשה לכפות עליו בחירות נוספות בהמשך הקדנציה, אם וכאשר אשכנזי, גנץ, או כל מועמד תיאורטי אחר יחליטו להצטרף. זו גם האופציה המועדפת על שלי יחימוביץ', והרצוג לא יצטרך לשלם לשם כך מחירים.
ההצעה השלישית, דחיית הבחירות לסוף 2017, היא מעוררת המחלוקת ביותר. למעט הרצוג, כמעט אף אחד אינו מעוניין בה. הסיבה ברורה: אם הבחירות הכלליות יוקדמו וייערכו לפני סוף 2017, הרצוג יוכל לטעון שאין מספיק זמן לעשות פריימריז והוא יו"ר המפלגה. אין הרבה אנשים שמתלהבים מהאופציה הזאת. הרצוג אמנם יוכל, באמצעות שיתוף פעולה עם אבי ניסנקורן - עליו דיווח לראשונה בן כספית במעריב - להעביר את ההחלטה בוועידה, אבל זה ממש לא מבטיח לו שקט בתוך הסיעה.
בכיר במחנה הציוני סיפר השבוע כי כדי "לקנות" את הסכמתה של יחימוביץ' למהלך, פנה הרצוג אליה בהצעה כי אם המפלגה תיכנס לממשלה, היא תשמש כשרת הכלכלה. הרצוג הכחיש את הדברים ואמר: "לא היה ולא נברא, זה לא נכון".
ועם זאת, בכיר בסיעה העריך השבוע כי לא צריך להפריז במשמעות של בחירות מקדימות. "אם יהיו להרצוג בסקרים 25 מנדטים והוא יהיה על הגל, אף אחד לא ירצה פריימריז, ומצד שני - אם הוא יתרסק בסקרים לאף אחד לא יהיה איכפת אם כבר עשינו פריימריז וידרשו להחליף אותו מיידית", היטיב חבר הכנסת לתאר את מצב הצבירה שבה תמיד נמצאת מפלגת העבודה - בין פריימריז אחד לאחר.
"האידיאולוגיה נכתבת כל יום"
חבר הכנסת החדש-ישן אלעזר שטרן דיבר השבוע בהתרגשות בישיבת סיעת יש עתיד, והסביר עד כמה הוא נרגש להצטרף לסיעה בכנסת: "האידיאולוגיה פה בעיני היא לא בדיוק כתובה. היא נכתבת כל יום", אמר - ותמצת ברגע של הברקה וכנות את כל הסיפור של המפלגה.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il
