עפים על עצמם- מיטב אמני הקרקס מהעולם השתתפו בתחרות בינ"ל באשדוד

אליסה שכטר (15), אחת המשתתפות בתחרות, מקדישה את רוב יומה, בכל שבוע, עבור התעמלות בקרקס. כבר מגיל 6 היא עוסקת בהתעמלות אומנותית אבל כשהכירה את עולם הקרקס, היא גילתה עולם שמתאים לה יותר. "התעמלות אומנותית זה עולם די מוגבל מבחינת תוכן , אין הרבה לאן להתקדם . בקרקס לעומת זאת - אין גבולות". אליסה היא חלק מקרקס דורטו האשדודי. לא מדובר על קרקס מהדור הישן שכלל מופעים עם בעלי חיים שלעיתים גבלו בהתעללות אלא דור חדש שמשלב אקרובטיקה ולוליינות.

לאחרונה אירחה כאמור העיר אשדוד פסטיבל תחרותי בינלאומי ראשון לאומנויות הקרקס, ו40 מתחרים מעשר מדינות הגיעו כדי לקחת בו חלק. לפסטיבל הגיעו גם אושיות רבות מהתחום, כמו השופט ראול ז'יבו מצרפת, בעל ניסיון רב בהיותו נשיא החברה המפעילה את קרקס מדראנו הידוע. תחום הקרקס לדבריו הולך ומתפתח וכבר מזמן לא מדובר במשהו שנועד רק לילדים. "בצרפת יש 60 מיליון תושבים, ובכל שנה 17 מיליון מתוכם מגיעים לקרקס. יש המון קרקסים צעירים, חדשים, בעלי מסורות עם משפחות ואני בטוח שישראל יכולה להגיע לאותם הנתונים", כך לדבריו.

דומיניק ז'רדו מארה"ב הוא היסטוריון שכותב בנושא קרקסים ומנהל בזמנו הפנוי את אתר 'סירקופדיה' – ה'ויקיפדיה' של הקרקסים. תרומת היהודים לתחום על פי תפיסתו אינה מוערכת מספיק. "במסורות של הקרקס יש נוכחות יהודית עשירה מאוד. נראה שדווקא היהודים שכחו המון מן המסורת הזו. וזה מאוד חשוב לראות את הפסטיבל ולראות את המסורת היהודית חוזרת כיוון שזה נתן לנו המון באירופה"

כמעט כמו בכל תחום שעוסק בתרבות ובספורט בארץ- גם אנשי הקרקס סובלים מהיעדר תקציבים ראויים, על אף ההישגים המשתפרים של המתאמנים בתחרויות בחו"ל. היכולת של מתאמן להצליח , כך נראה, טמונה ביכולת המשפחה לתמוך בו כלכלית. סלבה נוסינסקי, מארגן הפסטיבל ומנהל קרקס דורטו טוען כי 50% מאנשי הקרקס הצעירים פורשים מהתחום בגלל היעדר תמיכה כלכלית. מבחינתו, הפסטיבל הזה לא נועד רק כדי לשעשע את הקהל שהגיע אליו אלא גם כדי לחשוף את הציבור המקומי לאמנות הקרקס ולהראות לעולם שגם הקרקס הישראלי יכול וצריך להתחרות בזירה הבינלאומית.