פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אום אל-חיראן- התושבים מנסים למנוע את הפינוי, העבודות להקמת חירן כבר החלו

      בשבוע הבא יכנסו לתוקפם צווי ההריסה על הבתים באום אל חיראן, למרות היעדרה של האלטרנטיבה התיישבותית עבור אנשי הכפר. מועצת חורה מסרבת באופן גלוי לקלוט את התושבים בטענה כי הדבר יערער את יציבותה התפקודית ובינתיים בשטח, הדחפורים עובדים בליווי אנשי משטרה

      אום אל-חיראן- התושבים מנסים למנוע את הפינוי, העבודות להקמת חירן כבר החלו
      צלם: בני בן סימון. עורך ווידאו: מיכאל ברגמן

      דחפורים מלווים בכוחות משטרה החלו להכין את תשתית עבודת הפינוי בכפר במהלך הימים האחרונים. צווי ההריסה לעשרות הבתים צפויים להיכנס לתוקף בשבוע הבא, למרות שמועצת חורה הצהירה באופן גלוי כי תסרב לקלוט את המפונים. אנשי אום אל חיראן מפנים את זעמם כלפי הממשלה שלטענתם פועלת בחוסר התחשבות מופגן בקביעת עובדות בשטח, במטרה ליישב בשטח גרעין התיישבותי יהודי חדש.

      "הטרקטור שאני רואה כל יום בשטח חופר ומיישר את התשתיות ליישוב היהודי", אומר עטוה אבו אלקיעאן תושב הכפר. "לפני הכול המדינה רוצה להוריד את גובה ההר של הכפר 7 מטר נמוך יותר כדי ליישר אותו ולבנות את הקרוואנים של הגרעין היהודי. אחר כך הם ימצאו כל דרך להוציא אותנו מכאן במהירות. מה אנחנו יכולים לעשות מול המשטרה ? הם נציגי גוף ממשלתי שמיישם החלטת ממשלה ולא החלטה של אף אחד אחר. מה אנחנו יכולים לעשות אם כל בן אדם שמתקרב נעצר ? אין לנו מה לעשות חוץ מלחכות..", הוא אומר בייאוש.


      סלים אבו אלקיעאן מוועד הכפר ממשיך את דבריו וטוען כי ההחלטה להרוס את הישוב כדי להקים התנחלויות היא קיצונית ומבישה. "המדינה עדיין מחפשת לחפש אנשים שיגורו כאן, שיהיו גרגירים של התנחלות חדשה. זו החלטה קיצונית מאוד , החלטה גזענית שמביישת את המדינה". שותף לדבריו גם הרב אריק אשרמן מארגון 'רבנים למען זכויות האדם' שטוען כי שטח הנגב גדול מספיק בשביל לאכלס יהודים וערבים ללא צורך במחלוקת. "המדינה לא מצליחה להביא יהודים לכאן וכאשר תושבי הכפר שואלים אותי למה 'חירן' היהודי צריך לקום על ההריסות של אום אל חיראן ? אין לי תשובה מספקת"

      תושבי הכפר פונו מאדמתם ליד קיבוץ בית קמה לפני 60 שנה על ידי הממשל הצבאי. הם הועברו לשטח הנוכחי אחרי שהובטח להם כשטח קבע אבל החל משנת 2003 המדינה דורשת מהם לפנותו בטענה כי מדובר בהשתלטות בלתי חוקית על אדמות מדינה. אבו אלקיעאן טוען כי המושל הצבאי באותם ימים כתב מסמך רשמי שמאשרר את חזקת התושבים על האדמה.

      התושבים שצריכים לפנות את בתיהם אמורים לעבור ליישוב השכן חורה, כאמור, אלא שבמועצה לא ממתינים להם בזרועות פתוחות בלשון המעטה. אבו אלקיעאן טוען כי כל חברי המועצה חתמו על מסמך רשמי שבו הם מודים בסירובם לקלוט את התושבים.

      ד"ר מוחמד אלנבארי ראש המועצה בהחלט לא סותר את טענתו ומגלה את שלל הסיבות לכך. "במשך שנים קלטנו תושבי פזורה מחוץ לחורה וזה טילטל לנו את מערכת החינוך. אנחנו מועצה שגדלה בכל שנה ב9% מבחינת כמות התושבים ולדעתי אין הרבה יישובים כאלה בארץ. אנחנו ישוב חלש שצריך לייצב אותו כל הזמן , ואם מוטל עלינו לקלוט פזורה לתוך היישוב צריך לעשות את זה בצורה הדרגתית ומבוקרת במסגרת הליך הרחבה חוקי ומסודר", לדבריו.
      "אי אפשר לחיות עם מצב שוב בכל בוקר המדינה מחליטה לשלוח לנו קבוצה אחרת לקליטה, ללא ידיעתנו או הסכמתנו. מדובר בתושבי פחונים ללא היתרי בנייה, בלי אישורו של מנהל מקרקעי ישראל ואנחנו אלה שנצטרך לספק להם שירותים מוניציפליים בסיסיים כמו חינוך ורווחה ביום אחד בהיר. זה לא יקרה", כך הוא מסכם את עמדת המועצה.