פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רכבת הדולרים מהמערב לאיראן שועטת קדימה במלוא הקיטור

      קרונות עמוסים בכסף מערבי עומדים בשערי איראן ורק מחכים לאות. מדינות אירופה ואסיה שחיכו בפינה להכרזה על הסרת הסנקציות כבר מידפקות על דלתות טהראן. רק שבדרך כולם מתעלמים מתחנות הנפץ: חיזבאללה, אסד וחמאס

      רכבת הדולרים מהמערב לאיראן שועטת קדימה במלוא הקיטור
      עריכה: קשת סידי

      הצמיחה הכלכלית של איראן עמדה ב-2014 על שלושה אחוזים, ב-2015 היא צפויה לעמוד על 0.6% בלבד. השבוע אמר סגן נשיא איראן מוחמד באקר נוביחת כי תחזית הצמיחה לשנת 2016 עומדת על כמעט שישה אחוזים – אם וכאשר תושלם גולת הכותרת של הסכם הגרעין: הסרת הסנקציות הכלכליות.

      "בהתחשב בכך שההכנסות מנפט מייצגות רק כ-30% מהתקציב שלנו, הירידה במחירי הנפט בעולם תשפיע רק באופן מוגבל על הוצאות הממשלה", ניסה נוביחת לשדר מסר של אופטימיות והזכיר את הנכסים המוקפאים, שנחשבים לרזרבות של הבנק המרכזי של איראן ויושבים במדינות זרות, שצפויים להפשיר עם הסרת הסנקציות. לדבריו, "כשאלה יוקפאו למשקיעים הזרים יהיה ביטחון הרבה יותר גדול להשקיע באיראן".

      ההכנסות ממסים באיראן עלו ב-30 אחוזים מאז תחילת השנה האיראנית (21 במרץ). לפי בכירי המשטר, ההכנסות ממטבע חוץ עולות כעת על 100 מיליארד דולרים, והסרת הסנקציות תשחרר עוד כ-30 מיליארד. "העובדה שיש לנו רזרבות מט"ח ואין לנו חוב לאומי תוביל בוודאות לריבוי השקעות זרות", התחייב נוביחת.

      המנהיג הרוחני העליון של איראן, עלי חמינאי, יוני 2015 (AP)
      ידו בכל. המנהיג העליון חמינאי, ששולט על משמרות המהפכה (צילום: AP)

      מעט אחרי שנחתם הסכם הגרעין, במלאות שנתיים לכהונתו, הצהיר נשיא איראן חסן רוחאני בנאום טלוויזיוני כי ארצו "חייבת להגיע לצמיחה של שמונה אחוזים בשנה", ונראה שאיראן כבר מתקרבת ליעד. "עלינו ליצור מקומות עבודה ולשאוף לשיפור כלכלי. עשרות המיליארדים של נכסי איראן במדינות זרות שיופשרו, יושקעו בתעשייה המקומית במקום בייבוא".

      מאז הידוק הסנקציות הכלכליות על איראן ב-2011, איבד מטבע הריאל שני שלישים מערכו ביחס לדולר. האינפלציה זינקה ב-40%, מחירי מוצרי בסיס כמזון ודלק האמירו. התל"ג הצטמק ב-20% והאבטלה גדלה לכדי 10.3%. כעת כל זה עומד להשתנות. וייתכן שהשינוי יהיה עצום.

      עוד לא הוסרו הסנקציות, והכסף הגדול כבר זורם לאיראן

      מאז הושג הסכם הגרעין ב-14 ביולי, החלה שורה של מגעים דיפלומטיים ועסקיים שמטרתה לשזור בחזרה את הקשרים הפוליטיים והכלכליים בין איראן לעולם, שעם השנים נפרמו. גל זה החל אף שהסרת הסנקציות תתבצע רק לאחר שהמחוקקים בארצות הברית ובאיראן יאשרו את ההסכם ואחרי שוועדת הבדיקה והמעקב של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תאשר שאיראן עומדת בתנאי ההסכם. לפי הערכת שר החוץ הבריטי פיליפ האמונד הסנקציות לא יוסרו לפני אביב 2016.

      אלא שמהרגע שבו נחתם הסכם הגרעין, עשרות מדינות -מלבד ארצות הברית, מדינות המפרץ היריבות וישראל - נוהרות לטהראן, ושרי החוץ, האוצר והמסחר של איראן מתרוצצים בעולם מפגישה לפגישה, מנסים לסגור הסכמים והבנות עתידיות – ולהוציא את איראן מהבידוד המדיני והכלכלי שבו הייתה שרויה במשך שנים – באופן מיידי. שבוע בלבד אחרי החתימה על הסכם הגרעין, מיהרה איראן להכריז שהיא כבר אישרה פרויקטים בשווי שני מיליארד דולרים עם חברות אירופיות, ושעסקאות רבות נוספות בדרך. הכסף הגדול כבר החל לזרום לאיראן.

      למעשה, בעוד הסכם הגרעין הגדיר פרק זמן של כחצי שנה עד שהאיראנים יוכלו ליהנות מפירותיו, תקופה שבה האיראנים יצטרכו להוכיח כי הם עומדים ביעדי ההסכם ואכן מצמקים את תכנית הגרעין, ורק לאחריה יוסרו הסנקציות - הייתה זו בעצם אחיזת עיניים. מיד עם ההכרזה על חתימת ההסכם – החלו משקיעים זרים להידפק על הדלתות כדי לחדש את הקשרים הכלכליים עם איראן ולנצל את השוק החדש שנפתח ואת האופציות שהוא מניב.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      ראשון המבקרים באיראן אחרי הסכם הגרעין, פחות משבוע אחרי שנחתם, היה שר הכלכלה הגרמני זיגמאר גבריאל, המשמש גם כסגן הקנצלרית. הוא הוביל משלחת של 60 תעשיינים ובכירי משק מגרמניה, בהם נציגי פולקסווגן וסימנס. במקביל, הודיעה שווייץ על הסרת הסנקציות מעל טהראן מתוך כוונה "להעמיק את היחסים בין המדינות", ולתת תמריץ לאיראנים לעמוד בהסכם הגרעין.

      שבוע לאחר מכן שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני הגיעה לטהראן והכריזה: "יש באיראן פוטנציאל אדיר. האיחוד האירופי ואיראן קרובות, כך שכאשר הסנקציות יוסרו, תצפו לשיתוף פעולה עסקי פורה בין איראן לאירופה".

      יממה אחריה, הגיע לטהראן שר החוץ הצרפתי לורן פביוס - ביקור ראשון של שר חוץ צרפתי באיראן מאז 2003. הוא מסר לנשיא איראן רוחאני הזמנה מנשיא צרפת פרנסואה הולנד לביקור בארמון האליזה בנובמבר. הפעם האחרונה שנשיא איראני ביקר בצרפת הייתה ב-1999. פביוס ניסה להניע מחדש את המסחר בין חברות צרפתיות לאיראנים ופגש בביקורו את שר התעשייה האיראני מוחמד רזא נמאזדה.

      שר החוץ של בריטניה פיליפ האמונד נפגש עם נשיא איראן חסן רוחאני, 24 באוגוסט 2015 (רויטרס)
      הנשיא רוחאני עם שר החוץ הבריטי האמונד (צילום: AP)

      כמה ימים לאחר ביקור פביוס, בתחילת אוגוסט, הגיע שר החוץ האיטלקי פאולו ג'נטיליוני לטהראן ומסר אף הוא הזמנה לרוחאני לביקור רשמי ברומא. בשבוע שעבר ביקר האמונד באיראן, גם ביקור ראשון של שר חוץ בריטי מ-2003, וחנך את שגרירות הממלכה המאוחדת בטהראן, ארבע שנים אחרי שנסגרה. וכמו המשלחת הגרמנית, גם פמליותיהם של האמונד ופביוס כללו כלכלנים ובכירים מהמגזר העסקי בשתי המדינות.

      בתחילת ספטמבר יהפוך נשיא אוסטריה היינץ פישר למנהיג האירופי הראשון שמגיע לביקור בטהראן מאז 2004. בחודשים שלאחר מכן, צפויים להתקיים ביקורים נוספים של ראשי מדינות, לרבות המנהיגה החזקה באירופה, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל.

      במקביל לביקורים בטהראן, משלחות של שרים ובכירים בכלכלה האיראנית יצאו בחודש האחרון לביקורים באירופה כדי להכין את הקרקע להשקעות ולשיתופי פעולה כלכליים. שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף לא מפסיק לקפץ בין מדינות באירופה ובאסיה, ושר התעשייה נמאזדה ערך ביקור עם תעשיינים איראניים באוסטריה ודן בהרחבת שיתוף הפעולה עם וינה והאיחוד האירופי בנושאים כמו כלכלה, נפט, ייצור והייטק. זרם הביקורים והפגישות לא עוצר, בעוד פחות משבועיים תגיע משלחת כלכלית ועסקית של בכירים מאיראן לצרפת לעסוק בנושאי חקלאות, איכות הסביבה ותעשיית הרכב.

      כסף אכן מסובב את העולם

      בצל האיומים החוזרים ונשנים מכיוון הנהגת הרפובליקה האיסלאמית, מרבית הדיווחים בישראל מתמקדים בעסקאות הנשק של האיראנים, כמו אספקת טילי 300-S מרוסיה או רכישת 24 מטוסי קרב סיניים בשווי מיליארד דולרים תמורת אספקת נפט ל-20 שנה. עסקאות אלה, שנועדו להחליף מטוסים וטילים מיושנים, הן חלק קטן מצעדים צבאים משמעותיים בתכנית האסטרטגית של איראן שמטרתה להפוך את הצבא שלה למודרני יותר ובעל יכולות משוכללות הרבה יותר – גם מבחינה הגנתית וגם מבחינה התקפית-אווירית.

      נשיא ארצות הברית ברק אובמה מודה שחלק מהכסף שייכנס לאיראן בעקבות הסרת הסנקציות יופנה לטרור, למימון ולחימוש ארגון הטרור השיעי חיזבאללה, נשיא סוריה בשאר אסד, תנועת חמאס והחות'ים בתימן - צדדים המנוגדים לאינטרסים האמריקניים, כמו גם לישראליים. אך יתר העולם המערבי, בעלות בריתה של איראן, רוסיה וסין, וכן שותפתה הכלכלית הבכירה הודו, מחזיקים בתפישה שונה לגבי איראן. הם רואים את איראן דרך הפוטנציאל הכלכלי שלה כמעצמת מדע והייטק.

      נשיא ארה"ב ברק אובמה, אוגוסט 2015 (רויטרס)
      מודה שהכסף יילך למימון טרור. אובמה (צילום: רויטרס)

      "איראן מדינה מודרנית ומערבית יחסית", אמר בחודש שעבר ג'ק סטרו, שר החוץ הבריטי לשעבר, האחרון שביקר בטהראן לפני 12 שנה, "לכן, האינטרסים המערביים צריכים להיות שיפור רמת החיים והכלכלה באיראן ושדרוג מערכות הרווחה והחינוך המתקדם".

      דבריו של סטרו, שנשמעים בגלוי או בהיחבא על ידי אחרים בשאר מדינות מערב אירופה, מעידים על כך שהקלישאה "כסף מסובב את העולם" אכן נכונה. מה שמנהיגי המערב רואים באיראן כרגע הוא בעיקר אינטרס כלכלי. הם מעלימים עין מהמשטר האיסלאמי, הפונדמנטליסטי והאולטרה-שמרני, שמטפח טרור במזרח התיכון ולא רק בו. מדינה שמבצעת עינויים בשבויים, שממשיכה במדיניות של מעצרים פוליטיים בתואנות שווא, שפוגעת בזכויות אדם ובחופש הפרט, שמדכאת מיעוטים, מכחישה את השואה ורודף בני קהילת הלהט"ב.

      בשנים האחרונות נהנו האירופים לפגוש בכנסי הייטק נציגים בעלי מוחות מבריקים של חברות פרטיות באיראן, שיצרו סטארט-אפים הקורצים למשקיעים. רק שהסנקציות הפריעו בדרך. האירופים נהנים גם להסתכל על מעמד הביניים הגדול באיראן שזוכה להשכלה גבוהה ומוציא מתוכו מדענים מצוינים, גם אם המשטר עריץ, מושחת ומדכא. 86 מיליון תושבים מונה איראן, כ-65 מיליון מתוכם מחוברים לאינטרנט – שיעור גבוה יותר מכל מדינה אחרת במזרח התיכון.

      מי שכבר מכיר את המים האיראניים קופץ אליהם שוב

      השבוע התקיימה במוסקבה תערוכת הסלון האווירי, שבה השתתפו גם חברות איראניות. גורמים רוסיים התרשמו מאוד מביקורם במתחם האיראני, שבו הציגו את מרכולתן 40 חברות של טכנולוגיה אווירית וטכנולוגיית חלל. הרוסים התעניינו ברכישת מזל"טים, טילים בליסטיים וידע טכנולוגי מהאיראנים, ושר התעשייה האיראני נמאזדה אף נועד עם בכירים רוסים. החברות האיראניות מגובות על ידי קבוצת גולים איראניים, שמורכבת מאנשי עסקים מוכשרים מהתחום הפיננסי ומהתחום הטכנולוגי ומעוניינת לקשר בין המשקיעים זרים לעסקים איראניים. חלק מהחברות האיראניות הפרטיות כבר נמצאות בקשר עם חברות ומשקיעים מאירופה, שעמן ניהלו עסקאות בעבר.

      גרמניה וצרפת הן דוגמה למדינות שקיימו עסקים ענפים עם איראן טרם תקופת הסנקציות. גרמניה הכניסה 30 מיליארד אירו בשנה לכלכלה האיראנית, וסכום דומה הכניסה צרפת. לשכת המסחר והתעשייה הגרמנית הודיעה כבר כי תוך שנתיים בלבד הייצוא לאיראן יסתכם בחמישה מיליארד אירו. שינוי משמעותי מ-12 שנים של הגבלות סחר שהלכו והתעבו כחלק מהסנקציות הכלכליות. עד 2007 הייתה גרמניה היצואנית המובילה בעולם של סחורות לאיראן. באותה שנה עקפה אותה סין וכיום היא מייצאת פי 20 בהיקף הסחורות לאיראן לעומת גרמניה.

      עבור יצרנית הרכב הצרפתית פז'ו-סיטרואן, איראן היא המדינה היחידה מחוץ לצרפת שבה היא מובילה את השוק במכירות. למעשה, איראן הייתה השוק השני בגודלו של החברה הצרפתית, והיא מכרה בה 400 אלף כלי רכב מדי שנה. אולם לפני שלוש שנים נאלצה פז'ו-סיטרואן להפסיק את שיתוף הפעולה שלה עם יצרן המכוניות האיראני קודרו בעקבות הטלת הסנקציות הכלכליות. בנובמבר האחרון, בביקור של בכירי החברה בטהראן עם נציגי קודרו, נחתם הסכם לפיו הצדדים יחזרו לשתף פעולה עם הסרת הסנקציות. גם ענקית הרכב הצרפתית השנייה, רנו, הייתה שחקנית משמעותית בשוק האיראני עד תקופת הסנקציות.

      השבוע הודיעו האיראנים שחברות סיניות בעלות שותפים אמריקנים יורשו גם הם להשקיע באיראן אחרי הסרת העיצומים. "במהלך התקופה הארוכה של הסנקציות, חברות סיניות השתתפו בסחר עם המדינה והיו פעילות בתוך המדינה שלנו", אמר פקיד איראני שאחראי על יחסי החוץ עם סין, "לכן, יש להן את המידע הדרוש כדי להשקיע בשוק האיראני ולהתחרות בו".

      מערכת טילים מדגם S-300 במצעד צבאי – מוסקבה, מאי 2015 (GettyImages)
      חלק מהתכנית האסטרטגית של איראן שמטרתה להפוך את הצבא שלה למודרני יותר. טילי S-300 (צילום: גטי אימג'בנק)

      איראן גם יודעת לשאת ולתת והיא לוחצת על המשקיעים הזרים לחלוק את רווחיהם עם איראן ולפעול יחד בהשקעות משותפות. טהראן לא מעוניינת שההכנסות מההשקעות ייצאו מהמדינה החוצה אלא יופנו גם למימון התעשייה הפנימית שלה. "לא נאפשר לחברות זרות להשתלט על שוק של יותר מ-80 מיליון בני אדם", הבהיר רוחאני, "המדיניות שלנו היא שההשקעות והטכנולוגיות שנכנסות למדינה יפעלו בשיתוף עם האיראנים, ייצרו כאן מקומות עבודה ויאפשרו גם לחברות איראניות להתקדם".

      "הבעיות המבניות באיראן יקשו על ניהול עסקים בה"

      עם זאת, יש לזכור שהכלכלה של איראן מפגרת אחר כלכלות אחרות סביבה ויש בה הרבה מאוד בעיות מבניות. מגזר הציבורי באיראן רחב מאוד, ויותר מ-60% מהכלכלה היא ריכוזית ונשלטת בידי הממשלה. באיראן מתנהלים פיקוח על מחירים, תמיכות וסובסידיות ממשלתיות על מזון ואנרגיה, והשוק מוגבל מאוד לתחרות. השחיתות פושה והבירוקרטיה מסורבלת. ומעל הכול, שולטות משמרות המהפכה על נתח חשוב וגדול בכלכלה האיראנית.

      פרופ' ברנדה שפר, מומחית לאנרגיה מאוניברסיטת חיפה מזכירה שהרבה חברות גז ונפט יצאו מאיראן עוד לפני הטלת הסנקציות, "משום שקשה לנהל בה עסקים בגלל השחיתות, המכשולים הבירוקרטיים, חוסר השקיפות והתשתיות הבעייתיות". שפר סבורה כי "הבעיות המבניות צפויות להישאר באיראן גם אחרי הסרת הסנקציות, ולכן אין לצפות למהפכה בכלכלה האיראנית".

      בשבועות האחרונים מתנהל באיראן ויכוח ציבורי כסף על היקף הכסף שייכנס לאיראן לאחר הפשרת הנכסים שלה מחוץ למדינה. פקידים טוענים כי הסכום עומד 55 מיליארד דולרים, אחרים סבורים שמדובר ב-40 מיליארד דולרים, ובכירים בממשלה מצהירים כי לאחר תשלום החובות יישארו בידי טהראן רק 23 מיליארד דולרים. יש שטוענים כי המשטר נוקף במספרים נמוכים בכוונה כדי לאפשר לבכירי המשטר ולאליטה המקושרת לנגוס בכספים האלו ולהפקידם בחשבונות הסודיים שלהם בחו"ל.

      במאמר שפורסם באתר רשת "אל-ערביה", שנמצאת בבעלות סעודיה (יריבה מרה של איראן), פורטו הבעיות המבניות של הכלכלה האיראנית. לפי המאמר, איראן דורגה בשנת 2014 במקום ה-83 במדד התחרותיות העולמי של הפורום העולמי לכלכלה שסקר 144 מדינות. הסיבות שנמנו לחוסר התחרותיות היו השחיתות הגדולה והמשטר הריכוזי. חוסר תחרותיות זה מושך את כלכלת איראן לאחור במקום להצעיד אותה קדימה. בנוסף לכך, לפי המדד של הפורום להון אנושי, דירוג ההשתתפות בכוח העבודה של תושבים בגילאי 25 עד 54 עומד באיראן על 55.8% בלבד, מקום 123 מתוך 124 מדינות. שיעור האבטלה של צעירים עומד על 20%, ונשים סובלות מאפליה בשוק העבודה ולא מתקבלות לכל משרה.

      150 אלף איראנים משכילים או בעלי הכשרה מקצועית מהגרים מדי שנה מהמדינה. למעשה, כ-25% מבעלי תואר שני ומעלה באיראן חיים מחוץ למדינה. מדובר בבריחת מוחות איומה שלפי הבנק העולמי גורמת לכלכלת איראן להפסיד 50 מיליארד דולרים מדי שנה. איראן מקימה תכנית עתידית להחזרת המוחות האלו, כפי שעשו סין והודו כשפיתחו תעשיות הייטק מפוארות ועצומות. אך ספק גדול אם תחת המשטר העריץ והנוקשה התכנית תקרה.

      המשטר באיראן מחויב להסתמך על החייאת הכלכלה כדי לשרוד פוליטית ולסייע ליציבות המדינה. הכלכלה האיראנית מתבססת בעיקר על תעשייה אחת - משאבי האנרגיה. כיאה למדינה בעלת מאגר הנפט הרביעי בעולם (157.8 מיליארד חביות נפט לפי הערכות, כמות שאמורה להספיק לכל המשק הסיני למשך 40 שנה), 10% מעתודות הנפט ו-15% מעתודות הגז בעולם נמצאות ברפובליקה האיסלאמית.

      הסנקציות פגעו קשות בתעשיית הנפט האיראנית. ההשקעות בנפט הכניסו למדינה השיעית 40 מיליארד דולרים בשנה ב-2011 וב-2012, ובשנה שעברה – 6 מיליארד דולרים בלבד, כך לפי נתונים שמסר שר הנפט האיראני ביג'אן נמדר זנגנה. ההערכות הרשמיות באיראן הן שהתעשייה תצטרך להכניס 100 עד 500 מיליארד דולרים מהשקעות בנפט בחמש השנים הבאות כדי להתאושש.

      ב-2011 הופקו באיראן 4.4 מיליון חביות נפט ביום, לפני שנה הייצור ירד ל-3.5 מיליון חביות נפט ביום והשנה הנתון ירד ל-2.7 מיליון בלבד, מתוכן מיליון בלבד לייצוא. לאיראן יש יכולת ייצור של כחמש מיליון חביות ביום, ולפי משרד הנפט שלה, כבר בחודשים הקרובים הייצור יצמח בעוד 600-800 אלף חביות ביום.

      הבעיה הגדולה של איראן היא התרסקות מחירי הנפט בעולם, מגמה שהקצינה עם חתימת הסכם הגרעין. השוק מוצף, ומבחינת איראן התזמון לצאת מהסנקציות דווקא עכשיו ולמצב שוק כזה - הוא לא אידיאלי בלשון המעטה. חברות מערביות כמוBP הבריטית ו-SHELL ההולנדית כבר הביעו עניין בפיתוח עתודות הנפט האיראניות כשהסנקציות יוסרו, אולם בשל הירידה החדה במחירי הנפט בעולם, הודיעה איראן שתמנע השקעות זרות בנפט שלה בטווח הקרוב. בשבועות הקרובים תשלים איראן מודל חדש לחוזים בתחום הנפט, והוא יוצג בדצמבר בלונדון על ידי שר הנפט זנגנה.

      איראן נכנסה למלכוד: ככל שהיא תייצא יותר נפט, כך מחירו יירד. כך שהרפובליקה האיסלאמית תגדיל משמעותית את הכנסותיה מנפט עם הסרת הסנקציות, אבל זה לא יתקרב לסכומים להם ציפתה. בסעודיה, מעצמת נפט לכשעצמה, מתגבר החשש כי האיראנים, שמעוניינים להעלות את מחירי הנפט, יעודדו ביצוע פיגועים בשטחה ופגיעה בתשתיות הנפט שלה.

      הידידה הוותיקה הודו עלולה לסבול מפתיחת השוק

      שר האוצר של הודו, השותפה העסקית השלישית בגודלה של איראן, שחיה ונושמת בזכות הנפט האיראני, אמר שכל ירידה של דולר בעלות של חבית נפט חוסכת לכלכלת הודו מיליארד דולר בשנה. וההפסד הוא כמובן של איראן.

      הודו המשיכה לסחור עם האיראנים גם בתקופת הסנקציות. היא הייתה קניינית הנפט המובילה לצד סין, והייצוא ההודי לאיראן בין השנים 2009 ל-2013 הוכפל. כעת חוששים הייצואנים ההודים מפתיחת השוק האיראני לתחרות. לאיראנים זה דווקא טוב, פתיחת השוק תסייע להורדת המחירים ויוקר המחייה.

      החששות של הודו הובילו לקיום כמה פגישות בין בכירים בכלכלה ההודית לעמיתיהם האיראנים בחודש האחרון. השיא הגיע בפגישה בין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לבין שר החוץ האיראני זריף. הפגישות אכן סייעו ליישור קו בין הצדדים. בחודש שעבר הודיעה איראן שהזכויות לפיתוח שדה גז גדול (פרזאד-בי) שמורות קודם כל לחברות הודיות, משום שחברה הודית בתחום האנרגיה הייתה זו שגילתה את השדה ב-2008. ההכרזה נועדה להרגיע את החשש של הודו מחברות אירופיות שיפתו את האיראנים ויאפשרו להן להשתלט על השדה ולהשקיע בו.

      בנוסף לכך, משלחת הודית שהגיעה לטהראן מיד אחרי הסכם הגרעין גם חידשה את השיחות על רכישה עתידית של מאגר גז נוזלי באיראן. זאת לאחר שהודו חתמה כבר ב-2005 על הסכם, שלא מומש עד כה, לרכישת חמש מיליון טונות של גז נוזלי מאיראן בשנה בתמורה ל-22 מיליארד דולרים.

      גם השכנה והיריבה של הודו, פקיסטן, מצפה להידוק היחסים הכלכליים עם שכנתה ממערב ולרכישת מאגרי האנרגיה שלה. בעקבות הסנקציות הצטמקו העסקים של פקיסטן עם איראן לכדי 217 מיליון דולרים בשנה, וכעת הצפי הוא שייחתם הסכם של חמישה מיליארד דולרים לחמש שנים ותושלם הקמת צינור הגז מאיראן לפקיסטן שיביא תנופה עצומה לפקיסטן, וכן יוביל להקמת אתרי תעשייה פטרוכימית על הגבול.

      בשורה התחתונה טהראן בדרך להבטיח לעצמה כ-100 מיליארד דולרים הכנסות מעסקאות אנרגיות עם חברות מערביות. מאז התפרקות ברית המועצות לא הייתה מדינה כל כך גדולה עם כלכלה כל כך חזקה שנכנסה לשוק הגלובלי. מדינות האזור, דוגמת טורקיה, איחוד האמירויות ועומאן כבר מרוויחות מסחר ומהשקעה באיראן מתחת לפני השטח. בנוסף לכך, חשוב לציין כי המשבר הכלכלי העולמי שנגרם בעקבות ההתרחשויות בכלכלה הסינית, לא פגעו בכלכלת איראן שעדיין לא מחוברת לעולם הפיננסי.

      לנוכח הנתונים הכלכליים המבטיחים שמצטיירים בתקופה שתבוא לאחר הסרת הסנקציות, ואפילו לפניה, מתעקשים מבקרי הסכם הגרעין, ובצדק מסוים, שבזמן שאיראן מתעשרת ומתחזקת, יש לה אור ירוק להמשיך לתמוך בטרור. לפי מכון מחקר של הקונגרס האמריקני, איראן הוציאה 15 מיליארד דולרים על הגנה בשנת 2014, וההוצאה הזו צפויה לשלש עצמה. חמור מכך - הסכם הגרעין העניק לאיראן לגיטימציה בינלאומית רחבה. הצפי שלפיו איראן תצא מההסכם הזה תוך עשור חזקה ויציבה הרבה יותר מבחינת כלכלית ומתקדמת יותר מבחינת טכנולוגית, נראה ריאלי ומוחשי. השאלה המרכזית היא אם ישנו סיכוי שצמיחה כלכלית תוביל לשינויים במדיניות הרפובליקה האיסלאמית, ואולי אפילו להפלת המשטר, שלה כל כך מייחלים בישראל ובמערב.