פורצי גבולות- בית הספר ללימודי סייבר של חמ"ן פועל בבאר שבע

"המטרה שלנו בין היתר היא ללמד את החיילים איך מציירים או מתכנתים מסגרת להגנה ואיך פורצים אותה" אומרת רס"ן ג', מפקדת בית הספר לסייבר של אגף המודיעין ומדייקת את דבריה ומוסיפה: "אצל חיילי הסייבר חשוב לדעת לפרוץ, אבל רק במסגרת כל מה שמותר בהוראת המפקדים. הסייבר הוא מימד הלחימה הרביעי, אחרי אוויר ים ויבשה. באמ"ן משתמשים במימד הזה בעיקר לאיסוף מודיעין וביה"ס שלנו הוא 'מפעל' לייצור החיילים הכי טובים שהולכים לעסוק בתחום"

אגף המודיעין יחד עם כל צהל עושה את דרכו אל הנגב, וביה"ס הזה הוא כאמור, חוד החנית של המהלך. סא"ל ג, ראש ענף מעברים באמ"ן מגלה כי "חיל המודיעין החליט להעביר את הליבה הטכנולוגית של הסייבר לדרום , וביה"ס מאפשר לאמ"ן להניע קדימה ביעילות תהליכי הכשרת חיילים שהם יחסית מורכבים בדרך אל הקמת קריית המודיעין"
נדיר לראות לוחם סייבר עם נשק דרוך, אפוד קרב , צבוע פנים ומוכן להיתקלות. עם זאת, לחימת הסייבר היא בעלת סט דרישות שונה בתכלית מאלו של חטיבות החי"ר המסתערות וקיומה האיכותי הוא קריטי בכל מערכה צבאית נוכחית ועתידית. ג' מאפיינת את חייליה בעיקר ביכולתם יוצאת הדופן ללמידה עצמית. "אלה חיילים עם ראש גדול, שיודעים לפרוץ גבולות בתחום הטעם הטוב - לא מפרי חוק. אנחנו מחפשים אנשים שיודעים ללמוד לבד, שיש להם אופי בוגר . תכונות שיעזרו להם בין היתר, גם בהתמודדות עם הקורסים המורכבים ביחידה".
צהל הפך את הנגב לביתו הראשון בשנים האחרונות וסא"ל ג' טוען כי מדובר במהלך שמפוקח ישירות על ידי ראש אמ"ן. "מבחינתו זה מימוש יעד לאומי ויעד יחידתי. גם בגלל שהמתקנים והתשתיות שלנו באזור המרכז מתיישנים ופה מוקמים עבורנו מתקנים חדשים במטרה שנוכל לתת את המענה המבצעי המתאים לאורך שנים", לדבריו.
"התחלנו כבר ליצור שיתופי פעולה עם הגופים המקומיים", חושפת ג'. "ביה"ס היסודי 'מענית' ואוניברסיטת בן גוריון בתחום מדעי המחשב הם הראשונים בנושא", לדבריה. פרופ' דן בלומברג, סגן נשיאת האוניברסיטה והדיקאן למחקר ופיתוח מגלה מה עומד מאחוריו הצורך לשילוב ידיים עם צה"ל. "האקרים מאיימים על חיינו לא רק בהיבט הביטחוני", לטענתו. "אנחנו מזהים איומים אפילו ברשתות החברתיות, איומים ספציפיים על מערכות החשמל, המים , הבנקים , המערכות הפיננסיות. המדינה שמה לה כיעד לחבר את כלל הגופים העוסקים בסייבר. גם בצה"ל וגם במערכות הביטחון האחרות –– לבין הגופים המחקריים. באזור הזה, המחקרי, אנחנו נמצאים בחזית הידע בעולם"