בשורה או איום אנרגטי: איך תשפיע עלינו תגלית הגז במצרים?

תגלית הגז שעליה הכריזה היום (ראשון) חברת האנרגיה האיטלקית ENI, שנמצאת בים התיכון לחופי מצרים, עלולה לחסום את עסקת ייצוא הגז לקהיר מהמאגרים הישראליים תמר ולוויתן. בשיחה עם וואלה! NEWS טוענים מומחים שונים למשק הגז כי חשיבות התגלית – ולפיכך האיום שתטיל על מאגרי הגז של ישראל - תימדד בעיקר בפיתוח התשתיות המצריות ובזמן שייקח לבנות אותן, שכן בכך טמונה הבעיה הגדולה ביותר.

ENI הודיעה כי שדה הגז, המכונה Zohr, הוא הגדול ביותר שנמצא במצרים ועשוי להיות אחת מתגליות הגז הגדולות בים התיכון. הוא נמצא בעומק של 1,450 מטרים ומתפרש על שטח של כמאה קילומטרים רבועים. על פי הערכות החברה, המאגר מכיל כ-30 TCF (טריליון רגל מעוקבת). לשם השוואה, היקף הגז במאגר לוויתן בישראל עומד על 22 TCF.

פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ומתנגד חריף למתווה הגז, סבור כי "מבחינת ישראל, זו ההוכחה הטובה ביותר להפרכת האגדות האורבניות שהציתה פה הממשלה כדי להתרפס בפני מונופול הגז של נובל אנרג'י על חיזוק השפעתה הגיאו-אסטרטגית של ישראל. מציאת המאגר המצרי עשויה להחזיר את מצרים לתפקיד הספק השני המתחרה על הגז בישראל, ובכך מחזק את דעת התומכים בהטלת פיקוח על מחירי הגז".

לדבריו, "כוחו של מונופול הגז נחלש היום וזו בשורה מצוינת לאזרחי ישראל. נותר רק לקוות שהממשלה לא תוסיף להתרפס אלא תתחזק לנוכח מציאת המאגר המצרי ותיישם את מה שהחוק כבר מזמן מאפשר לה - הטלת פיקוח על מחירי הגז והורדתם לרמה נורמטיבית שלדעתי אינה עולה על שלושה דולרים ליחידה".

באשר לבעיית התשתיות במצרים, אומר זליכה כי למדינות המערב ולאירופה יש אינטרס גדול לסייע למצרים לגשר על פערי התשתיות שלה ולנצל את המאגר.

אמיר פוסטר, אחד מתומכי מתווה הגז, בעלי קבוצה המייעצת לחברות ומוסדות בינלאומיים, עמותות ומשרדי ממשלה, טוען מנגד כי התשתית המצרית לא מסוגלת לספק יותר מ-75% מהביקוש המצרי. לכן, "המצרים צריכים לבנות תשתיות כדי לפתח ולספק את הביקושים המקומיים שלהם ורק לאחר מכן הם יוכלו לתת מענה לייצוא. זה יכול לקחת גם עוד 10 שנים, וכדי שננצל את חלון ההזדמנויות הזה צריכים לפעול מהר, אחרת נהיה במקום שכבר אי אפשר לפתח".

שותפות לוויתן חתמה בעבר מזכרי הבנות עם מצרים וירדן בהיקף של 50 מיליארד דולרים. אם המחיר של יחידת גז בשדה החדש שנמצא במצרים יהיה נמוך יותר מהמחיר שבו תייצא ישראל למצרים, עולה השאלה – מדוע שמצרים תקנה מישראל?

פרופ' זליכה טוען כי "אף מדינה אינה אוהבת להיות תלויה בספק אחד מונופוליסטי". לדבריו, "קרוב לוודאי שגם האירופאים ובוודאי הירדנים לא יהיו מעוניינים להיות תלויים אך ורק בגז מצרי". זליכה סבור כי ישראל צריכה להטיל מגבלות על ייצוא הגז וממשלה שלא תשכיל לעשות זאת, סופה למצוא עצמה עם מגבלות שיושתו עליה בעל כורחה.

פוסטר, שהיה בעבר אנליסט בכיר בתחום האנרגיה ושוק ההון, מנסה לצנן את ההתלהבות מהתגלית המצרית. "צריך לזכור שלמצרים מעולם לא היה חסר גז טבעי. מה שהיה חסר לה זה תשתיות. למצרים יש יותר מפי שניים גז טבעי מאשר לנו ומאז שסיסי עלה לשלטון הוא התחיל לפתוח את השוק המצרי בצורה מדהימה. פשוט 'נפל להם האסימון' שיש להם הרבה גז ושהם לא מצליחים לפתח אותו בגלל המחירים הנמוכים שלו. עכשיו עם מציאת המאגר הם יכולים לפתח אותו, אבל חלון ההזדמנויות מבחינת לוויתן עדיין לא סגור, עדיין אפשר לפתח את לוויתן ולחתום על הסכמים", אמר.

פוסטר מזהיר כי הזמן הולך ואוזל. "אם דרעי יחכה כמה חודשים ויבוא מישהו חדש - אולי סגרנו את החלון, והמשמעות היא שהגז בישראל יהיה הרבה יותר יקר ממה שהוא יכול להיות. כדי לפתח את לוויתן חייבים חוזה ייצוא, אחרת המחירים יהיו משמעותית גבוהים יותר. אי אפשר לפתח את המאגר הזה רק לשוק מקומי".

פוסטר מאמין כי רק במקרה של נחישות הרגולטור הישראלי, לוויתן לא תסבול מהגילוי הזה וחלון ההזדמנויות יישאר פתוח. "אם נמשיך בהתנהלות הזאת אז דברים מהסוג הזה יכולים להזיק מאוד למשק ולכלכלת ישראל, לכן חשוב שנדע לממש את זה בצורה נכונה", טען.