תקווה לחולים: התרופה לשיפור ההתמודדות עם אלצהיימר בדרך לישראל

תרופה חדשה וייחודית עתידה לשפר את ההתמודדות של מאות אלפי חולי דמנציה ואלצהיימר בישראל עם המחלות. התרופה – צרבונין (Cerebonin) – שכבר מאושרת ברוב מדינות האיחוד האירופי בשנים האחרונות, תטפל באופן יעיל בתופעות לוואי נוירו-פסיכיאטריות שמתפתחות אצל חולי מחלות הדמנציה, בהן גם אלצהיימר. התרופה נמצאת בימים אלו בהליכי רישום מתקדמים בישראל ועברה לאחרונה את הוועדה המייעצת של משרד הבריאות.

לא די במלאי המוגבל שיש לרפואה המודרנית להציע לתופעות הלוואי של מחלות הדמנציה – אלא שגם קופות החולים לא מקלות על המטופלים ומציבות קשיים שגורמים להם ליטול תרפות שמותאמות לחולי אלצהיימר בלבד, מה שהוביל לטיפול מוטעה ואף למטופלים רבים שלא טופלו כלל.

קריאה נוספת:
9 הגורמים שמעלים את הסיכון לחלות באלצהיימר
בדיקת רוק חדשה עשויה לעזור בגילוי מחלת האלצהיימר
סיפור אישי: "גם בנו זה פגע - האלצהיימר"

הספרות הרפואית והמחקרים שנערכו בנושא, קבעו כי 90% מהחולים במחלות הדמנציה השונות יפתחו הפרעה ניורו-פסיכיאטרית בשלבים הראשונים של המחלה. צרבונין מצטיירת כתרופה הראשונה שהוכחה כיעילה וכחסרת תופעות לוואי בטיפול בתסמינים נוירו-פסיכיאטריים - מהזיות ועד להתנהגות תוקפנית, דיכאון וחרדה, התרוממות רוח ואופוריה לצד אדישות וביטול עכבות, עצבנות בלתי נשלטת והתנהגות מוטורית חריגה. מדובר בתסמינים הנמצאים במנעד הרחב של תופעות הלוואי הנוירו-פסיכיאטריות שמופיעות יחד עם מחלת הדמנציה. צרנובין כלולה בהנחיות הקליניות האירופאיות (Guidelines) לטיפול בדמנציה וסקולרית, הנגרמת מפגיעה בכלי הדם במוח, וכן לטיפול באלצהיימר.

על פי הערכות, בישראל חיים כ-178 אלף חולי דמנציה – מתוכם כ-55% חולי אלצהיימר ו-20% סובלים מדמנציה וסקולרית. התרופה החדשנית יעילה לכולם, גם ל-150 אלף חולי ה-MCI, בעלי הפרעה קוגניטיבית על הטווח שבין הזדקנות נורמאלית לשיטיון. למרות היעילות לכלל המנעד, צרנובין תהיה התרופה העיקרית שתאושר בישראל לטיפול בדמנציה וסקולרית, שלה תרופה אחת בשוק הקיים.

כיום, סל הבריאות מכיר בתרופות למחלת האלצהיימר, ולא קיימת התייחסות לשאר מנעד הדמנציות. "אין טיפול יעיל למחלת האלצהיימר", אמרה פרופסור יהודית אהרון פרץ, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית ורופאה בכירה במחלקה הנוירולוגית של הקריה הרפואית רמב"ם שבחיפה. "הטיפולים הקיימים לכך הם סימפטומטיים, ונועדו להקל על ההסתמנות ההתנהגותית של המחלה בלבד".

פרופסור אהרון פרץ הסבירה על עוד יתרון לשימוש בתרופה: "אנשים דיווחו על עיכוב בהתדרדרות הקוגניטיבית לאחר של שימוש במשך 20 שנה בתרופה", והוסיפה כי "לראשונה ישנה תרופה שמצליחה לפלח את אוכלוסיית הדמנציה והוכחה כיעילה".

ד"ר בוריס פינקל, מנהל מחלקה פסיכוגריאטרית בבית חולים לב השרון, התייחס גם הוא לתרופה החדשה. "יש מעט מאד תרופות בארסנל לטיפול בדמנציה, לרבות דמנציה וסקולרית, והתאוריות האחרונות מעידות על כך שגם בדמנציות אחרות, החלק הוסקולרי בהן משמעותי", אמר. לדבריו, הייחודיות של התרופה היא היעדר תופעות לוואי – מה שלפעמים גובר על יעילותה. "אני חייב להודות שאין לי ניסיון דרמטי עם התרופה, אבל שני חולים מחו"ל שהגיעו אליי לטיפול ומשתמשים בתרופה העידו על שיפור משמעותי במצבם".

ד"ר פינקל הכה על חטא והסביר את הבעייתיות שבשימוש של התרופות הקיימות היום בשוק. "כיום, לטיפול בתופעות נוירו-פסיכיאטריות אנו משתמשים בטיפולים סימפטומטיים, תרופות הרגעה ותרופות אנטי פסיכוטיות, ובכך למעשה חושפים את המטופלים למספר רב של תופעות לוואי אפשריות, זאת מעבר ליעילות החלקית של התרופות". עוד יתרון שיש לתרופה החדשנית הוא העובדה שהיא מיוצרת ממקור צמח הגינקו בילובה, הליך חדש יחסית בישראל ומה שגורם להרבה גאווה בקרב יבואני ויצרני הצרנובין.

ההערכות בקהילה הרפואית בארץ אומרות שבתוך פחות מ-20 שנה מספר הזקנים שלוקים בדמנציה או בירידה קוגניטיבית משמעותית, הן בקהילה והן במוסדות, יכפיל את עצמו. אם בשנת 2010 אובחנו 149 אלף חולים כאלו - 19.5% מכלל הזקנים בארץ, בשנת 2035, לפי הערכות, ציבור החולים יאמיר ל- 349 אלף חולים.

לפי נתונים משנת 2010, כ-88 אלף מתוך כלל הלוקים בירידה קוגניטיבית משמעותית ובדמנציה סובלים מדמנציה בינונית או קשה ומהווים כ 11.5% מכלל הזקנים בישראל. גם המספר הזה צפוי לעלות לכ-173 אלף בשנת 2030, כלומר גידול של 140% לעומת שנת 2010.

משרד הבריאות ער לבעיה, ולפני כשנתיים אף גיבש, בשיתוף המועצות הלאומיות לבריאות ומכון "מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל", תכנית לאומית לטיפול בלוקים באלצהיימר ודמנציות אחרות. התוכנית, שאחת ממטרותיה הייתה העלאת המודעות הציבורית לאלצהיימר ומחלות דמנציה אחרות, עסקה גם בהערכות מערך שירותי הבריאות לזינוק הצפוי במספר החולים, זאת על ידי הפעלת תוכניות מניעה שגובשו על פי הנחיות קליניות שנקבעו בשנת 2011. בנוסף, פותחה "חבילת טיפול במחלת הדמנציה" והכנסתה לסל השירותים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי – אשר הכנסת הצרבונין למערכת הבריאות בארץ היא אחת מחבילת הטיפול והתוכנית שגובשה.