וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בשר פועם ומחלות: ההשלכות החמורות של תעשיית "השחיטה השחורה"

הסרטון שפורסם השבוע והציג בשר בקר פועם מוצע למכירה העלה לסדר היום את השחיטה המתבצעת מחוץ לבית המטבחיים. על פי הערכות, כ-75% מהשחיטות בישראל נעשות ללא פיקוח - דבר המגביר משמעותית הסיכון להידבק במחלות

צילום חובבים יוטיוב
מיט מרקט. נמרוד סונדרס
"אם מסתכלים בבשר דקות אחרי השחיטה, אפשר לראות תנועות של השרירים"/נמרוד סונדרס

הסרטון שפורסם השבוע באינטרנט והציג בשר בקר שעדיין פועם ומוצג למכירה בשוק בפיליפינים - שבועות בודדים אחרי תיעוד אחר של דג שערפו את ראשו אך גופו עדיין זז - העלה את התייה אם מדובר בתופעה אפשרית או שמדובר בפעלול שנוצר על מנת לצבור פופולריות. בריאיון עם יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות בישראל, הווטרינר ד"ר משה רפלוביץ', הסביר כי אין מדובר במצג שווא, אלא בתופעות אמיתיות לחלוטין.

"דבר כזה יכול להתרחש רק אם הבשר מוצע זמן קצר מאד לאחר השחיטה", אמר. "אם מסתכלים בבשר דקות אחרי השחיטה, אפשר לראות תנועות לא רצוניות של השרירים. אלו תנועות עצמאיות של מערכת השרירים והעצבים שאינן קשורות למוח, ולכן ייתכן שנראה את זה על גוף של חיה זמן קצר לאחר שעורפים את ראשה, או לאחר פעולה אחרת שגרמה למוות. שום דבר שצריך להדאיג אותנו בישראל, בטח לא דגים ובקר".

בשר זז בשוק. צילום מסך
אפשרי בשחיטה לא כשרה. הבשר "הפועם"/צילום מסך

עם זאת, ד"ר רפלוביץ' הסביר כי במסגרת תעשיית "השחיטה השחורה" בישראל, עלולות להתקיים תופעות כאלה כאשר חיות צאן נשחטות מחוץ לבתי המטבחיים. "בישראל יש אחוז גבוה של כבשים שנשחטות מחוץ לבתי מטבחיים או בחצר האטליז באופן לא מפוקח, ואז יכולות להופיע תופעות כאלו", אמר. "אם מישהו נתקל בזה, סימן שהכבש לא עבר בית שחיטה מסודר ולא קירור כמו שצריך, ושפשוט לא יכנס פשוט לאותו אטליז".

התופעה נקראת "שחיטה שחורה" והיא מתבצעת באחוזים מאד נמוכים בבקר. אך בצאן, שיעור המקרים הוא מדאיג במיוחד: על פי הערכות, 75% מהכבשים בארץ עוברות שחיטה מחוץ לבית המטבחיים ולא במקום מסודר. "כל זה קורה בשל פיקוח לקוי של משרד החקלאות, זאת רשלנות ממש", אמר רפלוביץ'. "זה תחום שקל להסדיר אותו, כי לכל בעל חיים יש מספר תעודת זהות וקל לנטר אותו, רק נראה שחסרה ההבנה לחומרת המצב וזה יכול לגרום לאסונות מאד רציניים".

הקדחת המסוכנת שמתפתחת בכבשים "והטיפול בה בארץ מינורי"

ד"ר רפלוביץ' התייחס גם למחלת הברוצלוזיס (קדחת מלטה, ר"ב), שמתפתחת בכבשים שנשחטו באופן לא כשר ועלולה לעבור לבני אדם. "המחלה מאד נפוצה עכשיו בארץ, בעיקר בדרום. משרד החקלאות אינו מפרסם נתונים מלאים, אבל למיטב ידיעתי המגפה גדולה והטיפול מינורי", אמר. לדבריו, המחלה "גורמת בין היתר להפלות, לעקרות, ולנזקים לעוברים בבני אדם, והיא מתפתחת בכבשים שלא נבדקו ועברו 'שחיטה שחורה'. זה נזק בלתי הפיך, ויש עוד הרבה מחלות זיהומיות. מספיק שלכבשים יש מוגלה, פצע ומישהו חלילה יכניס לפה שלו".

דבריו של רפלוביץ' ידועים במשרד הבריאות ובמשרד החקלאות - בחודש שעבר ועדת העבודה הרווחה והבריאות קיימה דיון בעקבות אזלת היד של הרשויות בטיפול בהתפרצות המחלה. על פי הדוח האחרון שפרסם משרד הבריאות בשנה שעברה, מתחילת 2014 ישנה עלייה משמעותית בתחלואה בבני אדם בצפון הארץ ובירושלים לעומת שנת 2013.

גניבת עדרי כבשים במגזר הבדואי. צילום מסך
עיקר ההדבקה היא על ידי צאן ובקר נגועים ועל ידי צריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים/צילום מסך

כך, למשל, אם בשנת 2013 לא נתגלו מקרים כאלו כלל באזור חדרה, בשנת 2014 התגלו קרוב ל 50 מקרים. באזור עכו נתגלו פחות מ-20 מקרים ב-2013, אולם בשנת 2014 מספר מקרי התחלואה האמיר ליותר מ-70. באזור ירושלים היו מקרים בודדים בשנת 2013, ובשנה נתגלו יותר מ-25 מקרים. מספרים מדאיגים אלו מצטרפים לתחלואה המתמשכת באזור הדרום, שהולכת ומתרחבת: אם בשנת 2013 נתגלו 175 מקרי תחלואה באדם, בשנת 2014 אובחנו יותר מ-200 חולים. בסך הכל משרד הבריאות בשנת 2014 על 596 מקרי ברצלוזיס - עלייה של פי שניים ביחס למספר המקרים שדווחו בשנת 2013, שעמד על 322, ופי שלושה ביחס ל-182 מקרים שדווחו בשנת 2012. בעשור האחרון דווחו שני מקרי תמותה בלבד מהמחלה בישראל. משרד הבריאות ומשרד החקלאות הודיעו כי הם עובדים בשיתוף פעולה למניעת התחלואה, הסברה לציבור ולאיתור עזרים נגועים. משרד החקלאות הודיע כי מתחילת 2014 אובחנו כ-15% מעדרי הכבשים של המגזר הבדואי כנגועים וכי חלה עלייה בשיעור החיסונים.

המחלה מאופיינת בחום ממושך ויתכנו גם סיבוכים נוספים כגון דלקת בעצמות או דלקת פרקים, דלקת בקרום הלב ובמערכת הרבייה. עיקר ההדבקה היא על ידי צאן ובקר נגועים ועל ידי צריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים. במשרד הבריאות מדגישים כי גם אם העיזים מחוסנות נגד ברוצלוזיס, הדבר אינו מונע את האפשרות שיעבירו את המחלה ולכן אין לעשות שימוש בחלב עיזים לא מפוסטר גם כאשר ידוע כי העדר מחוסן.

(עדכון ראשון: 20:07)

לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully