פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נורת אזהרה: כולם חושבים אותו הדבר

      דומה שהחברה שלנו לקתה באיבוד האיזון, בהגברת החרדה על פני התעוזה, בבחירה במוכר וברגיל על פני האפשרות הפתוחה לשינוי. העובדה שכל אנשי המשטרה כמעט בלי יוצא מהכלל חושבים את אותה המחשבה, כבר מדליקה נורות אזהרה

      תא"ל במיל' גל הירש, יולי 2015 (ראובן קסטרו)
      גל הירש (צילום: רובי קסטרו)

      מינויו המיועד של גל הירש למפכ"ל המשטרה עורר סערה שגם ארצנו חובבת ההסתערות על מנהיגים לטורפם לא ידעה כמותה. חוסר הניסיון, אשמת לבנון, השפה הפילוסופית שאיננה מתקשרת, כל אלה ועוד הפכו לאבני בליסטראות לרגום בהם את המפכ"ל המיועד. העובדה שכל אנשי המשטרה כמעט בלי יוצא מהכלל חושבים את אותה המחשבה, כבר מדליקה נורות אזהרה. התרבות היהודית אמונה על המחלוקת, היא כלי עבודתה לחשיבה בתנאי אי וודאות. על כן ברצוני להאיר זוויות ראייה נוספות בשאלה זו שהיא שאלה קיומית עבורנו, אזרחי ישראל.

      יוסף היה נער, שבוי, פליט, אסור בבית האסורים על פשע שלא ביצע. בצירוף מקרים מדהים, הוא זכה להזדמנות לבוא לפני המלך ולפתור לו את חלומותיו. לאחר של החרטומים והחכמים המנוסים כשלו, עומד האיש הצעיר הזה ומציג את פתרונו שלו. בתגובה לפתרונו אומר פרעה: 'ה?נ?מ?צ?א כ?ז?ה א?יש? א?ש??ר רו?ח? א?ל?ה?ים ב?ו??' ומיד הוא מוסיף: 'א?ח?ר?י הו?ד?יע? א?ל?ה?ים או?ת?ך? א?ת כ??ל ז?את א?ין נ?בו?ן ו?ח?כ?ם כ??מו?ך?. א?ת??ה ת??ה?י?ה ע?ל ב??ית?י, ו?ע?ל פ??יך? י?ש???ק כ??ל ע?מ??י. ר?ק ה?כ??ס??א א?ג?ד??ל מ?מ??ך??.' מה שבה את ליבו של פרעה? למה הוא החליט לתת את כל הממלכה בידיו של האיש חסר הניסיון הזה?

      פרעה סיפר ליוסף את שני חלומותיו, חלום הפרות וחלום השיבולים. בחלום הראשון אוכלות הפרות רעות המראה את הפרות טובות המראה, ובחלום השני אוכלות השיבולים השדופות את השיבולים המליאות. פתרונו היצירתי של יוסף מורכב משלושה מהלכים:

      המהלך הראשון הוא הקביעה כי חלום פרעה אחד הוא. אפשר לשים בסוגריים את הפרות ואת השיבולים, ולהתייחס לערך מופשט של מלא וריק. המהלך השני הוא חשיפת האלגוריה שבתמונה, כל יחידה של שבע מייצגת שבע שנים. מכאן נובע הפתרון - שבע שני שובע תבאנה, ואחריהן שבע שני רעב. המהלך השלישי חורג מהמנדט שקיבל יוסף לפתור את החלום, הוא מציע שיטה יומרנית של הכנת הממלכה לקראת שני הרעב.

      על שלושת השלבים הללו יש להוסיף עוד גורם. יוסף שחט פרות קדושות. הפרה היתה מקודשת למצרים, לכן הם לא יכלו לאכול ביחד עם העברים האוכלים אותה. הפשטת הפרה וליכודה עם השיבולת, היא שבירת פרדיגמה מחשבתית שלא היתה אפשרית במחשבה מצרית. 'אל תגעו בפרות' זועקת המחשבה המצרית וחוסמת כיוון כזה של פתרון. 'אי אפשר ללכד פרה ושיבולת, כמו שיהודי לא יכול ללכד אלוהים ואדם'.

      הברק האינטלקטואלי, יכולת ההפשטה, היכולת לראות את המסומן שמעבר למסמן, היכולת לתרגם פתרון אנליטי לשיטה מעשית, יכולת שחיטת פרות המחשבה הקדושות, כל אלה גרמו לפרעה לעמוד נפעם מול רוח אלוהים המפעמת ביוסף. הוא הרגיש כי כאן נמצאת הזדמנות שאסור להחמיץ אותה, למרות שהחסרונות בבחירת העבד העברי למשנה למלך מצריים ניכרים וברורים. איך יקבלו עליהם החרטומים את סמכות נער לא מנוסה? והכלכלנים? ואנשי הצבא והמשטרה שיקראו לממש את תכנית הפקעת הקרקעות שיזם יוסף?! ובכלל מה יאמר מצרי על הזר העברי שיפקד עליו?

      כינוס בכירים לשעבר במשטרה, 26 באוגוסט 2015 (מגד גוזני)
      המפכ"לים לשעבר (מימין): טרנר, חפץ, קראדי ואהרונישקי (צילום: מגד גוזני)

      חשיבה צריכה להיות שקולה. השקילות היא בין הגורמים המייצבים ובין גורמי השינוי המערערים ופותחים אופקים חדשים. ניהול סיכונים חכם יודע לאזן בין החשש ובין הסיכוי. דומה שהחברה שלנו לקתה כאן באיבוד האיזון, בהגברת החרדה על פני התעוזה, בבחירה במוכר וברגיל על פני האפשרות הפתוחה לשינוי. נקווה שמקבלי ההחלטות ידעו לגבור על הקול המונוליטי המאיים לחסום את החשיבה, ומתוך מחלוקת פנימית של השיקולים יקבלו את ההחלטה הטובה שגם היא לעולם תינתן בתנאי חוסר וודאות לגבי העתיד.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.