אירוע לציון 75 שנה להקמת ארגון הפלמ"ח ייערך הערב (שלישי) בתל אביב, בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין, הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט ובכירים במערכת הביטחון. האירוע השנה מעורר עניין במיוחד, שכן רבים מהמשתתפים בו מעריכים שהוא יהיה אחד האחרונים מסוגו, אם לא האחרון בהחלט. את האירוע הערב מוביל ומארגן האלוף (מיל') ישעיהו (שייקה) גביש, מוותיקי הפלמ"ח, בן 90 היום.
"אנחנו עושים את האירוע הזה כל עוד כולם עוד יכולים להגיע", הודה רפי איתן, גם הוא מוותיקי הפלמ"ח וממארגני הערב, בקרוב בן 89. "אנחנו דור הולך ונכחד", הסביר איתן, לשעבר איש המוסד ויו"ר מפלגת "הגימלאים", בשיחה עם וואלה! NEWS שעות ספורות לפני האירוע. "שייקה גביש יזם את הערב הזה כדי שזקני הפלמ"ח יוכלו להיפגש לפני שכולם יצטרכו להגיע בכיסא גלגלים, או גרוע מכך, פשוט לא יוכלו להגיע. לא יהיו לנו עוד הרבה הזדמנויות לעשות את זה, ולכן הערב הזה כל כך חשוב".
איתן התגייס לפלמ"ח בשנות ה-40 של המאה הקודמת, והשתתף בשורה של פעולות וקרבות מתקופת המנדט הבריטי ועד למלחמת העצמאות. לאחר הקמת המדינה הפך לאיש שב"כ, בהמשך עבר למוסד, ובגילגול האחרון של חייו הציבוריים היה לשר מטעם מפלגת "הגימלאים", רגע לפני שיצא סופית לפנסיה. לקראת האירוע הערב, הוא ניסה להסביר כיצד לדעתו הפלמ"ח עיצב את תפיסות הביטחון של ישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בהמשך גם במערכות האחרות ששירת בהן.
"אם נשאל מה הפלמ"ח השאיר בתור מורשת, לדעתי הדבר הכי חשוב זה שהוא החדיר למערכת הביטחונית שלנו את החשיבה מחוץ לקופסה ולמסגרת כערך יסוד. הדוגמה שאני תמיד משתמש בה היא של קרב משמר העמק במלחמת העצמאות. מפקדת ה'הגנה' הורתה לגדוד הראשון, שאני הייתי בו עם שייקה גביש, להיכנס לתוך משמר העמק כדי לעזור בהגנה על הקיבוץ מפני הכוח הערבי. חיים אבינועם, שהיה סגן מפקד הגדוד, פרץ את המסגרת ואמר לא. אנחנו לא נכנסים פנימה, כי אז אנחנו פשוט נוכל להאריך את תקופת המצור של הערבים על הקיבוץ, אבל זה לא מה שנחוץ כרגע. אנחנו צריכים לתקוף את האויב, למרות שיש לו יתרונות מסוימים אנחנו צריכים להחליט מה נקודות התורפה שלו ולתקוף דרכן. בסופו של דבר, זה מה שעשינו, וזה מה שהוביל לניצחון בקרב".
"תפיסת העולם הזו הוחדרה היטב לצה"ל, לפחות ביחידות הלוחמות, והיא משפיעה עד היום", הוסיף. "תרומה נוספת של הפלמ"ח היא הקמת הסיירות בצה"ל. מי שהקים את סיירת מטכ"ל בזמנו היה אברהם ארנן, בוגר הפלמ"ח, שהבין שעל מנת לנצח במלחמות, צריך מעבר לצבא הרגיל, יחידות מיוחדות שיכולות לפעול בעורף האויב ויכולות לקחת על עצמן משימות מיוחדות".
יתרון איכותי
"אנחנו אמרנו את אותם דברים כבר ב-1946 ו-1947, שצריך לפעול ביחידות קטנות ומיוחדות, שיהיה קל לנייד ממקום למקום בהתראה קצרה. בסופו של דבר, התפיסה הזו היכתה שורש בצבא והיום יש מגוון של כוחות מהסוג הזה, שמהווים יתרון איכותי של ישראל", אמר.
תרומה משמעותית נוספת של הפלמ"ח הייתה להתיישבות בשנים הראשונות להקמת המדינה, כאשר יוצאי הארגון הקימו עשרות יישובים ברחבי הארץ. אתה חושב שהרוח הזו עדיין קיימת בישראל כיום?
"שמעתי רק לאחרונה על קבוצה של צעירים שעברו לגור אחרי הצבא ביישובי עוטף עזה, וזה קורה היום אז אני בוודאי חושב שזה עדיין קיים. הפלמ"ח הוביל את התהליך הזה בזמנו, של מיזוג בין המערכת האזרחית והצרכים הלאומיים לטובת ההתיישבות. אני רואה את זה היום גם אצל המתנחלים אגב, שיש מחלוקת אידיאולוגית בין רבים מהדור שלי לביניהם, אבל בשיחות שלי עם ההנהגה שלהם, אני תמיד התרשמתי שאחד הגורמים שהשפיעו עליהם זה הרוח של הפלמ"ח אחיזה בקרקע, הקמת נקודות וכדומה".
איתן היה במשך שנתיים בעשור הקודם שר בממשלה וחבר קבינט, כאשר הוביל את מפלגת "הגימלאים" שזכתה להישג מפתיע בבחירות 2006. על רקע הדיון של הימים האחרונים בשאלה מדוע ישראל לא תקפה באיראן, שאלנו אותו מה הייתה עמדתו בנושא כחבר קבינט.
"הוויכוח הזה היה ויכוח קשה גם בתקופה שאני הייתי חבר בקבינט", הוא אומר. "היו לי כמה שיחות מאוד נוקבות עם אהוד ברק בנושא הזה, כי הוא הרי כבר אז היה שר הביטחון בממשלת אולמרט. אני חשבתי שאסור לישראל לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, בין השאר בגלל סיבות של יכולת מבצעית. אהוד ברק חשב אחרת כבר אז, והוא ניסה לשכנע אנשים שזה אפשרי. עמדתי הייתה שאם התועלת של התקיפה מוגבלת, כלומר אי אפשר להשיג בעצמנו את כל המטרות של התקיפה, אז עדיף לא לתקוף. אתה לא יכול להעמיד בסכנה את כל המדינה בשביל תועלת מוגבלת".
"עמדתי הייתה ונשארה שבשביל לעשות כזה דבר, חייבים לשתף פעולה עם כוח כמו ארצות הברית, שיש לה את היכולת להביא להישג משמעותי בתקיפה כזו. גם אם יש מחלוקת עם ארצות הברית, בסופו של דבר, כדי להוציא לפועל כזה דבר חייבים לשתף איתם פעולה. הרי רק בשביל לטוס לשם צריך לעבור מעל שטחים שיש בהם כוחות אמריקניים, ומעל מדינות שיש להן יחסים קרובים מאוד עם ארצות הברית. אסור לנו להגיע למצב שאנחנו לא משפיעים על ארצות הברית, ולא יכולים לעבוד יחד איתה".
אחד המשברים הגדולים יותר ביחסינו עם ארה"ב נגרמו בגלל פרשת ג'ונתן פולארד, שאתה היית אחראי על הפעלתו. מה חשבת כאשר שמעת שהוא עומד להשתחרר בנובמבר הקרוב?
"אני לאורך כל השנים ניסיתי לתרום את חלקי לקידום שחרורו. שוחחתי בנושא הזה עם כל ראשי הממשלה, וגם עם נשיא אמריקני אחד. זה לא צלח. בניתוח מעמיק, נדמה לי שברגע שאנחנו פה הפכנו את פולארד לגיבור, בעיקר הפוליטיקאים שלנו שרוממו את שמו מעל כל במה, אנחנו בעצם הגדלנו את ההתנגדות של האמריקנים לשחרורו. ראשי מערכת המודיעין שם ראו את זה וזה הגדיל את ההתנגדות שלהם. זה גרם נזק לפולארד. אני מקווה מאוד לפגוש אותו. אני מקווה שלאחר שחרורו, האמריקנים יאפשרו לו להגיד מיד לארץ, ולא יתעקשו על תנאי שחרור קשים".