פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "זרים, החוצה": האם העבר האפל של גרמניה מרים את ראשו?

      גל ההגירה המסיבי למדינה הוביל לאירועים אלימים של ארגונים ניאו-נאצים, שעלולים לערער את היציבות הפוליטית ואף להכניס לראשונה לבונדסטאג מפלגת ימין קיצוני. מרקל צריכה עתה להתמודד עם הבעיה שקורעת את אירופה לגזרים

      "זרים, החוצה": האם העבר האפל של גרמניה מרים את ראשו?
      צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

      האווירה ששוררת בשנה האחרונה באזורים שהיו בעבר תחת שלטון מזרח גרמניה, מזכירה לרבים מאזרחי המדינה זמנים אחרים, קודרים ואפלים. גל גדול של אירועי שנאה נגד מהגרים שוטף את המדינה בזמן האחרון. הפחד מאובדן הזהות הלאומית, או שנאת הזרים והגזענות, הובילו לתקיפות רבות של צעירים מקומיים נגד מהגרים ומבקשי מקלט, הכוללות מכות, השפלות ושריפות של בתים ומרכזי פליטים.

      קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שגדלה במזרח גרמניה, נדרשה להתייחס לגל האלימות בריאיון שהעניקה בשבוע שעבר לערוץ ZDF, וכצפוי גינתה את האירועים. "אין לכך שום הצדקה. אלה מעשים שלא ראויים למדינה שלנו", אמרה. עם זאת, הגינויים לא מנעו הפגנות רוויות אלימות שאירעו שלשום (שבת) במזרח המדינה וזעזעו את המערכת הפוליטית ומרבית הציבור.

      בעיירה הקטנה היידנאו שליד דרזדן, המונה כ-16 אלף תושבים, פרצו כאלף אנשים מהימין הקיצוני בהפגנה אלימה ליד מרכז חדש לפליטים. המפגינים קראו בהמוניהם "זרים, החוצה!" ו"אנחנו העם", והניפו שלטים עם כיתובים דוגמת "להפסיק את שטף הפליטים". עם רדת החשיכה, הפך המקום לזירת קרבות: המפגינים זרקו אבנים, בקבוקי תבערה וחזיזים, והמשטרה הגיבה בגז מדמיע. יותר מ-30 שוטרים ועשרות מפגינים נפצעו באירועים.

      עם עלות השחר הגיעו 93 פליטים ראשונים למרכז החדש, שמאובטח על ידי עשרות שוטרים. שר הפנים של מחוז סקסוניה אף הודיע שיוקם אזור אבטחה מיוחד בהיידנאו במטרה לזהות מראש עבריינים אלימים שמחפשים לפגוע במהגרים.

      אנגלה מרקל יוצאת מהפגישה עם ראשי האירוגרופ, יולי 2015 (רויטרס)
      "אין הצדקה למעשי האלימות". מרקל (צילום: רויטרס)

      מי שעמדו מאחורי ההפגנה הם אנשי המפלגה הימנית הקיצונית "המפלגה הלאומית הדמוקרטית" (NDP), שרבים מגדירים אותה כניאו-נאצית. כמו כן יזמה את ההפגנה תנועת "פגידה" – התנועה נגד האיסלאמיזציה של המערב - שנוסדה בדרזדן רק באוקטובר 2014 ותפסה מאז תאוצה גדולה.

      גרמניה הגיעה למצב שבו כמעט בכל יום יש התקפה נגד מהגרים ומבקשי מקלט. המדינה כמעט התרגלה לכך, ורק אירועים קיצוניים, כמו הצתת מרכזי פליטים ובנייני מגורים שבו הם מתגוררים, מצליחים לזעזע את המערכת. באפריל האחרון הוצת בניין שאכלס מהגרים בעיירה טרוגליץ שבמזרח המדינה, חודש בלבד לאחר שראש העיירה קיבל איומים על חייו מפני שהחל לעבוד על תכנית לבניית מקלט לפליטים.

      בנוסף לכך, בעיר המבורג - שבפרבריה, כמו בפרברים של ערים נוספות במדינה, הוקמו ערי אוהלים למהגרים - הציתו צעירים אש ליד האוהלים ורק בנס נמנע אסון. מרכזי פליטים נוספים בכפרים, בעיירות ובערים שונות היו מוקדים לניסיונות הצתה בתקופה האחרונה.

      למעשה, בחצי השנה הראשונה של 2015 תועדו 202 אירועי אלימות נגד פליטים - יותר מבכל שנת 2014, אז תועדו 173 אירועים. לרוב מדובר באיומים ובקללות, ביריקות, בפגיעה ברכוש ובשימוש בסמלים פוגעניים, אך במיעוט לא מבוטל של המקרים – מדובר באלימות פיזית ובהצתות. במקרים רבים, מדובר בפעולות נגד פליטים עניים שנמלטו מזוועות המלחמה בסוריה, בעיראק ובאפגניסטן.

      הפגנות של גורמי ימין-קיצוני בהיידנאו שבגרמניה נגד המהגרים במדינה, אוגוסט 2015 (רויטרס)
      "אנחנו העם". הפגנות של הימין הקיצוני נגד מהגרים בהיידנאו, גרמניה (צילום: רויטרס)

      ההקצנה של הימין נגד הזרים החלה להפחיד את הממסד הגרמני. איגוד השוטרים במדינה פרסם אזהרה נגד "הטרור של הימין הקיצוני", והעיתון "דר שפיגל" פרסם לפני חודש מהדורה תחת הכותרת: "השנאה למבקשי המקלט מרעילה את גרמניה". בכתבה שדנה על "ההתקפות הגזעניות נגד זרים" הועלתה השאלה "האם גרמניה המגעילה חוזרת?", בהתייחסה לתקופת הנאציזם.

      שנאת הזרים בגרמניה עולה בהתאם לכמות המהגרים שנכנסת למדינה ושוברת שיאים. מתחילת השנה, 340 אלף בני אדם, מרביתם מסוריה, היגרו לאירופה, מתוכם 107,500 בחודש יולי בלבד. אמנם אלה נוחתים על חופי יוון ואיטליה, אך כולם מתחילים במסע צפונה, בנתיב התקדמות קבוע שיעדו הסופי – גרמניה או שבדיה.

      אלפי מהגרים עטו על הגבול של יוון עם מקדוניה ונהדפו על ידי כוחות הביטחון, 21 באוגוסט (רויטרס)
      "ההגירה תגבר בגלל המלמות במזרח התיכון". מהגרים באירופה (צילום: רויטרס)

      ביולי האחרון בלבד הוגשו 37,500 בקשות מקלט ברחבי גרמניה, וביום רביעי האחרון שר הפנים תומאס דה מזייר אמר כי 800 אלף פליטים צפויים להגיע עד סוף השנה - יותר מכל שאר מדינות האיחוד האירופי ביחד. עוד אמר שר הפנים כי בשל המלחמות במזרח התיכון המספרים הגבוהים צפויים להימשך גם בשנים הבאות. "גרמניה לא תהיה מסוגלת להמשיך על בסיס קבוע לקבל 40% מהפליטים שמגיעים לאירופה", הזהיר דה מזייר.

      כפטריות אחרי הגשם, מוקמים להם עוד ועוד מרכזי פליטים במדינה, ומאות אנשים מגיעים אליהם בכל יום. פוליטיקאים בכירים במחוזות השונים בגרמניה מתלוננים שהם חייבים לבנות שכונות על בסיס יומי כדי לעמוד בקצב ההגירה. במדינה יש כיום רק כ-45 אלף מקומות לינה זמניים שנועדו לשרת פליטים, וכבר כעת דרושים פי שלושה מכך.

      עם זאת, יש לסייג ולציין שכ-40% מבקשות המקלט מגיעות ממהגרים ממדינות הבלקן, ואם עד השנה גרמניה הייתה מעניקה למהגרים אלה אישורי שהיה בקלות, הרי שהשנה אזרחי מדינות אלה הפכו למסורבים כמעט אוטומטית. זאת, מפני שיש סדר עדיפויות חדש: הפליטים מסוריה ומעיראק זוכים לאשרות על חשבון האחרים. "פוליטיקת המהגרים" מכונה הנושא הרגיש בגרמניה.

      55% מהציבור הגרמני: הערבים "אינם נעימים"

      כל הפליטים שואפים להגיע לגרמניה כי היא מבחינתם "הארץ המובטחת" – מדינה עשירה, עם הרבה הצעות עבודה, תנאים טובים יותר באופן משמעותי ממקום מוצאם ועם ציבור שרובו סבלני, פתוח ומתורבת. במדינות אירופה אחרות שנאת הזרים מורגשת יותר, והפליטים זוכים ליחס מחפיר מהרשויות.

      בגרמניה, בעיקר במערב, יש רבים ממעמד הביניים שאימצו לחיקם פליטים ומארחים אותם בבתיהם, וכן יש אתרי אינטרנט מיוחדים שמסייעים להם למצוא עבודות. רק לפני שבועיים, התנדבו מאות ברלינאים דרך יוזמה בפייסבוק להביא מזון, שתייה וביגוד לפליטים שהתרכזו ליד מרכז קבלת מבקשי מקלט בבירת גרמניה. בכלל, הרבה מתנדבים ברחבי גרמניה תורמים מרצונם החופשי לפליטים.

      סקר מאפריל האחרון הראה כי 50% מהציבור הגרמני מעוניין בקליטת עוד פליטים. עם זאת, ישנם גם נתונים אחרים. המגמה הכללית של השנים האחרונות מעידה על הפיכת הציבור לימני יותר, מפחד יותר ודורש באופן תקיף יותר תשובות לשאלת ההתמודדות עם השינויים החברתיים הגדולים. אם ב-2003, למשל, 44% מהציבור הגדיר את הערבים כאנשים "לא נעימים", ב-2010 המספר עלה ל-55%. כמו כן, כשליש מהגרמנים סבורים שגרמניה הפכה למדינה מוצפת בזרים.

      לא כל המפגינים נגד המהגרים ומבקשי המקלט הם חלק מהימין הרדיקלי. יש הרבה אנשי משפחה נורמטיביים שחוששים וחשים אי-נוחות מחדירת תרבות זרה שמשנה את אופי השכונות שלהם, בהן כבר בקושי שומעים גרמנית. כמו כן, קיים פחד מחדירה של ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) ורעיונות איסלאמיסטיים למוחות הצעירים, והורים רבים דואגים שהילדים לא יסתובבו בשכונה בשעות החשיכה מחשש לאלימות.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      נושא ההגירה אף תופס את הכותרות הראשיות בשבועות האחרונים בגרמניה, אחרי תקופה ארוכה שמשבר יוון וגוש האירו העסיק את העיתונאים ולפני כן המלחמה במזרח אוקראינה. זאת, גם בגלל מקרי האלימות נגד המהגרים, אבל יותר מכך בגלל צונאמי המהגרים העצום שנוחת בגרמניה.

      מרקל אמרה בשבוע שעבר שהעלייה הגדולה בכמות מבקשי המקלט היא "הבעיה הכי גדולה של אירופה והמאיימת ביותר על אחדותה", וקראה למדינות האיחוד לפעול יחד. ממשלת גרמניה דורשת ממדינות אירופה האחרות להתחלק באחריות לפליטים.

      הנציבות האירופית יזמה לאחרונה הקצאת מכסות של פליטים לכל מדינה כדי ליצור חלוקה שוויונית והוגנת לפי גודל האוכלוסייה ולפי התוצר הלאומי הגולמי. עם זאת, מדינות האיחוד מסוכסכות וקרועות כאשר זה מגיע לנושא הרגיש. בשלב זה, במקום לשתף פעולה, הן מתעמתות, וכך הנטל על גרמניה גובר – דבר המוביל לתסכול הולך ומתעצם בקרב הציבור ולתופעת שנאת הזרים הגוברת.

      "ארגונים ניאו-נאצים משתלטים על הנוער במזרח גרמניה"

      ההערכות של כלכלנים בגרמניה קובעות כי העלייה הגדולה בכמות הפליטים תביא להוצאות של כשבעה מיליארד יורו ב-2015 לטיפול בתופעה. עם זאת, אף אחד לא יודע להשיב על השאלות הבוערות: מי יישא בתשלום העלות של קליטת הפליטים? כיצד ניתן להפחית או לפחות להגביל את כמות הפליטים? והאם כלל אפשר לשלוט בכך?

      הבעיה הקשה ביותר נמצאת במזרח גרמניה. "גרמניה אמנם מאוחדת כבר 25 שנה, אבל בפועל המזרח הוא עדיין מדינה כושלת", אמר העיתונאי הגרמני יורגן מארק. "המדינה הותירה חלל שתנועות של ניאו-נאצים ממלאות עבור רבים. לטעמי, חלקים רבים במזרח בעלי אופי אזרחי ודמוקרטי פשוט הוזנחו ולא פותחו, וחלק גדול מהאנשים המשכילים והמוצלחים שם עברו למערב גרמניה או לברלין וללייפציג".

      לדברי מארק, "אלה שנשארים בעיירות במזרח, נתקעים מאחור. אלה המבוגרים והטיפשים, וכך ארגונים ניאו-נאצים משתלטים על התרבות של הנוער וחיי החברה שלהם. החברה במזרח לא יוצאת נגד נאציזם בצורה גורפת כמו במערב, אלא רואה בהם לכל היותר ילדים סוררים". אם במערב גרמניה היה חינוך אנטי-נאצי שהכיר בעבר הנוראי של גרמניה ויצא נגדו בכל תוקף, הרי שבמזרח מעולם לא נערך חשבון נפש, בגלל השליטה של ברית המועצות והנחלת החינוך הקומוניסטי.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      כמו כן, ניתן להעלות סיבות נוספות לתסיסה נגד זרים. גרמניה אישרה עד היום כ-40% מבקשות המקלט – הנתון הגבוה ביותר באירופה. תושבים רבים חוזים לנגד עיניהם כיצד השכונות שלהם הופכות תוך שנים בודדות לאזורים עם רוב של מהגרים, שהשפה השולטת בהם אינה גרמנית. כאן עולה סוגיה מאוד רגישה בגרמניה – כיצד הציבור שחושש מהשינויים האלה יכול להעלות דרישות שייחשבו לגיטימיות ולא יתויגו מידית כאמירות ניאו-נאציות?

      העבר הנאצי רודף את גרמניה. מעניין להבחין שבניגוד כמעט לכל פרלמנט באירופה, בבונדסטאג אין ייצוג פוליטי לימין הקיצוני שיאגף את מפלגת השלטון (CDU) של מרקל. למעשה, פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית בגרמניה מגנים את המפגינים מהימין הקיצוני ולא מוכנים להזדהות עם כאבם ומצוקותיהם.

      עם זאת, בבחירות הבאות הדבר עשוי להשתנות. מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הפכה לבת בריתה הפוליטית של תנועת "פגידה". אם בבחירות הקודמות לבונדסטאג ב-2013 קיבלה AfD רק 4.7% ופספסה במעט את אחוז החסימה (5%), הצפי הוא שבעקבות האווירה הציבורית כתוצאה מגל ההגירה הגדול למדינה, בבחירות הבאות בעוד שנתיים היא תעבור את אחוז החסימה. זאת, בניגוד למפלגת NDP הניאו-נאצית, שלה עדיין אין סיכוי להתקרב לאחוז החסימה.

      להרבה גרמנים אולי קשה לעכל את השינוי התרבותי שהם חווים במדינתם, אבל למעשה המהגרים הם התקווה היחידה והאחרונה של גרמניה (ושל אירופה כולה) מבחינה דמוגרפית. גרמניה סובלת מילודה שלילית, ועד 2050 היא תאבד כ-10 מיליון נפש. למעשה, ממשלת גרמניה ומומחי תעשיה גרמנים העריכו בתחילת השנה שבגלל הזדקנות האוכלוסייה, בתוך 15 שנה גרמניה תאבד שישה מיליון בני אדם בגילאי העבודה.

      גרמניה אפוא חייבת את המהגרים כפתרון לבעיה הדמוגרפית, ולא פחות מכך – ככוח עבודה. צריך לזכור שעדיין כמות הפליטים מהווה אחוז קטן ביחס לאוכלוסייתה, ורבים בגרמניה סבורים שחובתה המוסרית כמדינה עשירה וחזקה היא לדאוג לפליטים.

      מחנה של מהגרים בגבול מקדוניה-יוון, 20 באוגוסט 2015 (רויטרס)
      מחנה אוהלים למהגרים ביוון (צילום: רויטרס)

      על כל פנים, גרמניה נענשת כעת עקב חוסר המנהיגות שלה בנושא בעיית המהגרים. מרקל הובילה את האיחוד האירופי בחזית נגד רוסיה שפלשה לאוקראינה, ובמשבר מול כלכלת יוון. כעת הגיע הזמן שהקנצלרית תתפנה לסוגיה הכי גדולה ואסטרטגית שבאמת מאיימת על אחדות אירופה ועל אופייה ודמותה.

      התקשורת הגרמנית חשפה בתחילת החודש שמרקל מתכוונת לרוץ לכהונה רביעית ובכך להשלים 16 שנה כקנצלרית. אם זה יקרה, היא תשווה את שיא הכהונה לקנצלר ששייך להלמוט קול (1998-1982) ותקבע תקדים למשך שלטון של אישה במדינה דמוקרטית. אין אף דמות במערכת הפוליטית הגרמנית שנראית כמסוגלת לסכן את שלטונה של מרקל, אבל בקדנציה הבאה שלה, החל מעוד שנתיים, היא עשויה להתמודד עם מציאות פוליטית אחרת, אחרי שתאבד קולות לימין הקיצוני ותיאלץ להתגמש יותר פוליטית.

      נוכח בעיית המהגרים, האישה החזקה באירופה, המומחית לכימיה פיזיקלית, שמגייסת את הידע המתמטי שלה כדי לדון ולשקול כל בעיה עד להגעה לפתרון ההגיוני, המתון והראוי ביותר – תיאלץ להמשיך ולהשתמש בכל חלקיק מהידע שלה כדי להביא לסיום הבעיה שמתסיסה את המדינה ואת היבשת כולה.