חינוך לכולם- ילדי פליטים ומבקשי מקלט ילמדו בגנים בקרית מלאכי

חוק לימוד חובה מחייב את המדינה לרשום כל ילד מעל גיל 3 למסגרת חינוכית ציבורית ללא קשר למעמדו או מוצאו. לא מעט מבקשי מקלט מקריית מלאכי דיווחו לאורך השנה האחרונה כי הדבר לא נעשה. לטענתם, העירייה נימקה את סירובה בטענה למחסור במבנים ובכך שמרבית הגנים משתייכים לזרם החינוך הממלכתי דתי. 18 משפחות התאגדו ובאמצעות ארגון א.ס.ף- – המסייע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל והקליניקה המשפטית של אוניברסיטת חיפה, הם עתרו לבית המשפט בטענה לאפליה וזה החליט לקבל את עתירתם.

ילדיהם של מבקשי המקלט למדו בשנה האחרונה במעון מאולתר עליו שילמו ההורים 900 ¤ מדי חודש. דסלה גברייסוס ואשתו טוענים כי מדובר בתחליף חינוכי עלוב בהשוואה לגן. "הילד שלנו היה במעון כל היום, אבל הוא לא עשה שם כלום, רק אכל ושתה כל היום, אפילו לא שיחק. עד היום הוא לא יודע עברית. מה שהוא הצליח ללמוד מבחינת שפה – הוא למד מחברים שלו", לדברי ההורים.

טרם פסיקת בית המשפט, חשבו חלק מההורים על התאגדות חינוכית עצמאית. טספגרגש סרקה גולברט, היזם, רצה לפתוח גן ילדים לא רשמי, שינוהל על ידי ההורים למען ההורים. "כל המשפחות שיש להם ילדים בגילאים 3-4 , חשבו להתאגד ולפתוח גן משלהם, ללמד את הילדים בעצמנו. אבל אין לנו כוח לעשות הכול לבד", לדבריו.

עלותו החודשית של המעון המאולתר נאמדת ב2000 ¤ . עלותו החודשית של גן ילדים תקני במסגרת חוק לימוד חובה נאמדת כאמור ב900 ¤ ומכאן גם התועלת הכלכלית הרבה לתא המשפחתי הדחוק ממילא של מבקשי המקלט. בית המשפט הורה לעיריית קריית מלאכי לשלב את ילדי מבקשי המקלט בגנים העירוניים ובינתיים המשפחות עדיין מחכות להנחיות העירייה בתקווה שההרשמה אכן תוסדר.

ההשתלבות במערכת החינוך בישראל מקלה על הפליטים אבל יוצרת גם דאגה חדשה אצל ההורים. "אני חוששת מכך שהילדים שלי ייטמעו לגמרי בחברה הישראלית וישכחו את שפת האם שלהם, ואז לא נוכל לתקשר איתם בכלל, אומרת טספגרגש סרקה גולברט, אחת האמהות.