צונאמי המהגרים שמאיים להטביע את אירופה

אירופה מתחילה להבין את ממדי המשבר ואת האתגר העצום שמציבה בפניה סוגיית ההגירה: בריאיון לתחנת ZDF החודש, אמרה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל: "משבר מבקשי המקלט גדול ומאיים יותר על יציבות האיחוד האירופי מאשר המשבר הכלכלי ביוון". האישה החזקה ביותר באירופה, שמנהיגה כמעט לבדה את האיחוד, הצהירה כי "מדובר בפרויקט הגדול הבא של אירופה" וש"מדינות האיחוד חייבות לפעול יחד".

רק אתמול טבעו לחופי לוב שתי סירות שהבריחו מאות מהגרים וקיים חשש לחייהם, כשכמה שעות לפני כן אותרו עשרות מבקשי מקלט מתים במשאית באוסטריה. ברקע זה, הנתונים על ההגירה לאירופה ב-2015 מרתקים - ביום רביעי פרסמה "פרונט-פקס", רשות הגבולות של האיחוד האירופי, כי 107,500 מהגרים חצו בחודש יולי בלבד את גבולות האיחוד האירופי. מדובר בשיא של כל הזמנים לחודש אחד - פי שלושה מכמות המהגרים ביולי 2014. השיא החודשי עמד על 70 אלף מהגרים ונקבע בחודש הקודם - יוני 2015. בחודשים יוני-יולי כ-180 אלף מהגרים, סורים ברובם, הגיעו לשערי אירופה והצפי באיחוד הוא שעד סוף שנת 2015 יגיעו 750 אלף פליטים.

נתוני ארגון ההגירה הבינלאומי חושפים גם מספרים מזעזעים: שיא היסטורי של כ-2,349 מהגרים נספו השנה בים, בניסיונם להגיע לאירופה ולהתחיל בחיים חדשים. מדי יום חיילי הציים של איטליה ויוון מצילים כאלף מהגרים בלב ים.

לאחר הגעתם למדינות האיחוד האירופי, מתחיל הליך מפרך של בדיקת בקשות המקלט שלהם. האיחוד האירופי אישר בשנת 2014 כ-163,000 בקשות מקלט של פליטים, המהוות כ-45% מכלל הבקשות. גרמניה היא שיאנית האישורים וקיבלה 41 אלף בקשות. אחריה ממוקמת שבדיה, שאישרה 31 אלף בקשות ואיטליה שהעניקה ל-21 אלף מבקשי מקלט מעמד פליטות. ב-2015, צופים באיחוד, כי הבקשות יגדלו במאות אחוזים, ומכונות הבירוקרטיה של מדינות האיחוד יצטרכו לעבוד במלוא המרץ.

לפני שבוע הודיע האיחוד האירופי שהעולם ניצב בפני משבר ההגירה החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. דברים זהים נאמרו גם מטעם סוכנות האו"ם לפליטים, שאישרה כי ישנה כמות שיא של עקורים בעולם מאז מלחמת עולם השנייה.

המזרח התיכון הוא המוקד הגיאו-פוליטי העיקרי המייצר בעיות פליטות והגירה, ומכל המדינות באזור בולטת מכולן סוריה. לפי נתוני האו"ם מהחודש שעבר, ארבעה מיליון פליטים סורים שוהים במדינות השכנות לסוריה, 1.8 מיליון מתוכם על אדמת טורקיה, כשרובם מקווים להמשיך ממנה לאירופה. מדובר בבעיה שרק תלך ותתגבר, משום ש-7.6 מיליון סורים נוספים שנעקרו מבתיהם עדיין חיים בסוריה ומשוועים להימלט ממנה. סוריה מנתה לפני המלחמה קצת פחות מ-18 מיליון תושבים, כלומר כחצי מהתושבים נעקרו מבתיהם והפכו לפליטים.

אלה הן תוצאותיה של מלחמת האזרחים המדממת במדינה שנמצאת מעבר לגבול הצפוני של ישראל והחלה לפני ארבע שנים וחצי. כמובן שבנוסף לפליטים נרשמו רבע מיליון הרוגים. הנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים, אנטוניו גוטיירס, הסביר כי "אנו עדים לעלויות העצומות של אי-סיום מלחמות, ולכישלון לפתור עימותים או למנוע אותם".

ניתן לומר כי זהו האיום הגדול ביותר שמציב ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) וגם ההצלחה הגדולה ביותר שלו, שאולי אינה זוכה לסיקור תקשורתי רב כמו ההוצאות להורג המזעזעות והפיגועים הראוותניים של ארגון הטרור הרצחני. אולם ברמה האסטרטגית מאיים דאעש על אירופה והעולם המערבי באמצעות הכאוס שהוא גורם במזרח התיכון, שמניע מיליוני פליטים לאירופה ולא רק מסוריה: גם מעיראק, מלוב, מתימן ומדינות אפריקה שמדרום למדבר סהרה.

משטר הטרור והזוועות של דאעש מביא לגלי פליטים שיוצרים משבר הומניטרי באירופה, פוגע לעתים בתדמיתה ומאיים על אחדותה בעוד המדינות מסתגרות, מסתכסכות ולא מסכימות על הטיפול בסוגיה ועל פיזור הפליטים ביניהן. הסכסוך הגיע לאחרונה עד לכדי איומים מצד ראשי מדינות וגורמי ממשל בכירים אחרים כלפי חברות אחרות באיחוד האירופי. איטליה נגד צרפת, צרפת נגד בריטניה, יוון והונגריה נגד גרמניה.

בנוסף, "צונאמי" הפליטים מאיים להטביע את אירופה גם מבחינה כלכלית. לפני שבועיים הקצתה הנציבות האירופית 2.4 מיליארד אירו למדינות האיחוד האירופי כדי להתמודד עם ההגירה עד שנת 2020. הכסף מיועד לבניית מרכזי קליטה למהגרים ולשילובם בחברה, בנוסף לשיפור הפיקוח על הגבולות ולתוכניות לגירוש מהגרים שלא זוכים לאישור שהייה באירופה. איטליה וספרד יקבלו קצת יותר מחצי מיליארד אירו כל אחת ויוון קצת פחות מחצי מכך. 33 מיליון אירו ראשונים מתוך הסכום הכולל כבר הועברו בשבועות האחרונים ליוון.

האירופים הוותיקים, שרואים את שכונות העוני ההמוניות שהולכות וגדלות בפרברי הערים הגדולות,וחוזים במהגרים העניים שמסתובבים במרכזי ערים, חשים בשינוי התרבותי המתחולל במדינותיהם. כתוצאה מכך, הולך ומתהווה שינוי בפוליטיקה האירופית: מפלגות ימין רדיקליות, חלקן בעלות אופי פאשיסטי, פורחות בכל רחבי היבשת ותנועות נגד הגירה תופסות פופולריות ברחובות ובלב המונים.

לפני חודשיים עלה הימין לשלטון בדנמרק ורכב על סוגיית המהגרים שמטרידה את הדנים. במדינות רבות נוספות באירופה ניתן לחזות בתהליכים פוליטיים דומים. בגרמניה למשל, התגבר לאחרונה גל תקיפות של צעירים מקומיים נגד מהגרים.

"אירופה במצב חירום", אמר לפני מספר ימים ראש הנציבות האירופית להגירה, דמיטריס אברמופולוס, וטען: "כל חברות האיחוד האירופי מחויבות לתמוך ברשויות הלאומיות שמטפלות במספר כה עצום של מהגרים בגבולות היבשת". לדבריו, "עלינו לארגן את המערכת שלנו כדי להתמודד עם הבעיה בדרך הגונה, מתורבתת ואירופית".

קשה לומר שדרך ההתמודדות עם הפליטים באיי יוון, ובייחוד באי קוס, היא "הדרך ההגונה, המתורבתת והאירופית". רק במהלך השבועות האחרונים הגיעו לחופי יוון 21 אלף מהגרים. מספר עצום המשתווה למחצית מסך כל המהגרים שנכנסו ליוון בכל שנת 2014. מתחילת השנה נחתו בחופי יוון יותר מ-160 אלף מהגרים. כלומר בממוצע יותר מ-700 מהגרים מגיעים מדי יום לחופי המדינה מאז 1 בינואר.

מדובר בעלייה של 850% לעומת שנת 2014. רובם הגדול של המהגרים הם פליטים סורים, היתר הם אפגנים, עיראקים, פקיסטנים, אריתראים, סודנים וניגרים. גם מדרום סודן מורגשת עלייה במספר הפליטים בחודשים האחרונים. רובם הגדול של המהגרים מגיע מאזורי קרב או מדיקטטורות צבאיות אכזריות והם רשאים להיות מוכרים כפליטים באירופה. אך ביניהם ישנם גם מהגרי עבודה רבים, והרשויות נאלצות לבדוק כל אחד ואחד.

"אנחנו לא יכולים להבטיח מקלט מדיני לכל אחד שחושב שיש לו סיכוי למצוא כאן עבודה", אמרה הקנצלרית מרקל, "סיבות כלכליות אינן מצדיקות מתן מקלט מדיני, ואסור לטפח תקוות שווא. אחרת לא נוכל לסייע לאלה שבאמת נזקקים לעזרתנו".

הפליטים חולמים להתחיל חיים חדשים ונוחים באירופה, אבל הם חווים תנאים קשים ונקלעים להליכי בירוקרטיה מתישים. הם נאלצים לחכות זמן רב בתורות ארוכים מאוד עד שהם נרשמים על ידי הרשויות. בזמן זה הם מוחזקים בתנאים קשים, מבלי לקבל שירותים בסיסיים כמו מזון ושתייה (כדי לקבל מזון, הם נאלצים להתייצב בשעה ספציפית ביום בתור), לינה, מקלחות ושירותים. אלפים שוהים בחום הכבד תחת כיפת השמיים במדשאות של כיכרות והמונים אחרים מתייצבים באוהלים על החופים היפים שרגילים לראות תיירים.

"השהייה בחום הכבד מובילה לבעיות רפואיות", אמרה יוליה קוראפה מארגון "רופאים ללא גבולות" לרשת CNN האמריקנית. קוראפה, ששוהה בקוס, הוסיפה: "רבים סובלים ממחלות עור ובעיות במערכת העיכול, ואין רשות רשמית שתיקח עליהם אחריות ותדאג להם. בין המהגרים יש גם הרבה נשים הרות, פעוטות, מבוגרים ונכים". לדבריה, "ישנם מהגרים שהמומים מהתנאים. הם חלמו על אירופה אחרת, ברחו מהפצצות ומלחמה וגם כאן אין להם שירותים והיגיינה מינימלית".

ארגון המהגרים של האו"ם דורש מיוון לשפר את תנאיהם אבל ראש ממשלת יוון המתפטר אלכסיס ציפראס טען לאחרונה שיוון ממילא שרויה בעיצומו של משבר כלכלי ופוליטי קשה מאוד, אינה מסוגלת לטפל בבעיית המהגרים עם המשאבים הדלים שלה והיעדר התשתיות, ונאלצת להסתמך על מתנדבים רבים שעובדים בשטח.

האנדרלמוסיה הזו מתרחשת באיים קוס, רודוס, לסבוס, חיוס וסאמוס שראו 50 אלף מהגרים עוגנים בחופיהם ביולי האחרון לעומת 6,000 בלבד ביולי אשתקד ו-43 אלף בכל שנת 2014. מדי יום מגיעים מאות, ולעתים יותר מאלף מהגרים שרובם חוצים ארבעה קילומטרים של ים מטורקיה לקוס על גבי סירות משוטים, סירות מתנפחות ועוד גרוטאות שטות.

כתוצאה מהמצב באיים היווניים, מורגשת פגיעה קשה בתיירות. ענף התיירות מהווה 20% מהתל"ג הלאומי של יוון, שכורעת בשנים האחרונות תחת משבר כלכלי. אחרי ששנה שעברה נרשם שיא חדש של תיירים ביוון (24 מיליון) השנה חלה ירידה שהחלה בחודש יוני עם המשבר הכלכלי, וכעת גם בשל כמויות המהגרים המפוזרים בחופי האיים התיירותיים והאווירה שהופכת לפחות ידידותית. "בעלי דוכנים בחופים מתלוננים שהם סובלים מירידה חדה בהכנסות", אומר העיתונאי היווני וסיליס פפנדראו, "משום שלתיירים לא נעים להסתובב בין המהגרים והם חוששים מאלימות ומהידבקות במחלות".

בשבועות האחרונים עלה האי קוס לכותרות כשהוחלט לרכז את מבקשי המקלט באצטדיון, תחת כיפת השמיים, למשך כמה ימים, ללא תנאים מינימליים, עד שיירשמו על ידי הרשויות. כתוצאה מהצפיפות, המתח והחום הכבד התלהטה האווירה והחלו התפרעויות בין מהגרים מתוסכלים לכוחות המשטרה.

"השוטרים באיים לא יודעים איך להתמודד איתם", מוסיף פפנדראו, "שוטר באי קוס שתועד לאחרונה במצלמות סוטר למפגין סורי פוטר, והמקרה גרם ליתר השוטרים להיות הססניים". בנוסף פרצו קטטות בין מאות מבקשי המקלט: סורים התקוטטו עם אפגנים, שרבו גם עם פקיסטנים וכולם נאבקו באפריקנים.

בעוד הפליטים הסורים מגיעים לרוב עם טפסים ותעודות שמאפשרים להם בקלות יחסית לקבל מעמד פליטות, אצל יתר המהגרים זה לא בהכרח מתנהל כך, מה שמעכב את הליך התמודדות הרשויות בטיפול בהם. בניגוד לסורים, שתוך ימים ספורים מקבלים אישור שהייה באיחוד האירופי, הפקיסטנים, האפגנים והניגרים נאלצים לחכות שבועות ויותר מכך. הם עומדים שעות בתורות מחוץ לתחנות משטרה עד שיסכימו לתת להם אישור שהייה.

יוון מעוניינת להעניק לכל מבקשי המקלט אישור מעבר ולשלוח אותם למסע הגירה במדינות אירופה, שכן אף מהגר לא מעוניין לקבל אזרחות יוונית ולהישאר ביוון. לשם כך, הגו היוונים פתרון יצירתי שיושם בחודש האחרון: הם הפכו ספינת תענוגות מפוארת שעגנה בקוס למקום המגורים הארעי של הפליטים מסוריה ומעיראק. הספינה מסוגלת לאכלס עד 25 אלף בני אדם והתנאים בה מעולים. לפליטים מותר להתגורר בספינה עד שהם נרשמים על ידי הרשויות. ואם עד כה המהגרים הועברו לבירה אתונה שבדרום יוון, אזי שביום רביעי האחרון, כשהספינה התמלאה והפכה לצפופה, היא שטה עם 15 אלף מהגרים מקוס לסלוניקי שבצפון המדינה, הקרובה לגבול עם יעדם הבא - מקדוניה.

או אז מתחיל המסע של מאות אלפי הפליטים והמהגרים צפונה. נתיב ההתקדמות קבוע: מיוון למקדוניה, משם לסרביה, להונגריה, דרך אוסטריה ועד לתחנות הסופיות - בגרמניה או בשבדיה.

עד חודש אפריל 2015, רובם המכריע של המהגרים לאירופה הגיע לחופי איטליה, אך שני גורמים הביאו לשינוי היעד. האחד: שורת אסונות קשים בלב ים שפקדו סירות מהגרים בים התיכון הסוער. השני: מאמצי טורקיה להילחם במבריחי המהגרים לאיטליה, שגרמו להם לבחור בדרך הקצרה, הקלה והבטוחה דרך הים האגאי ליוון.

ובכל זאת ממשיך זרם המהגרים למדינות אחרות שאינן יוון. לחופי איטליה הגיעו מתחילת השנה 90 אלף מבקשי מקלט (יותר מ-20 אלף בחודש יולי), 90% מהם אפריקנים שיצאו מחופי לוב. בתחילת השבוע שעבר כמעט טבעה סירת דייגים קטנה ורעועה מעץ, שעליה נדחקו יותר מ-350 בני אדם. המנוע שבחלק האחורי של הסירה החל לדלוף דלק ולעלות עשן סמיך, וחסרי המזל שישבו לידו לא הצליחו לזוז בשל הצפיפות ונחנקו מהגזים הרעילים. 49 מהם נחנקו למוות. חיילי הצי האיטלקי חילצו 313 בני אדם והעלו אותם על אנייה נורבגית.

לשטח הונגריה נכנסו דרך הגבול הדרומי עם סרביה 130 אלף מהגרים מתחילת השנה, 35 אלף מתוכם בחודש יולי בלבד. בשל כך הוחלט כעת לבנות חומת גדרות תיל לאורך 175 הקילומטרים של גבול סרביה-הונגריה. ממשלת הונגריה אף אישרה העברת אלפי שוטרים לשמירה בגבול הדרומי. גם לספרד מגיעים אלפי מהגרים מדי חודש מאפריקה. לאחרונה הידקו בריטניה וצרפת את האבטחה של התעלה בת 30 הקילומטרים המחברת בין המדינות.

סוגיית המהגרים יוצרת כאמור מתיחות רבה בין מדינות האיחוד האירופי. אלפי מהגרים נמצאים על הגבול האיטלקי עם צרפת שסגרה את הגבול, ומסירה ממנה את האחריות בטענה כי "איטליה לא מטפלת בהם כראוי".

קאלה, עיר הנמל הצרפתית בה מרוכזים אלפי מהגרים שחיים במחנה אוהלים מצחין ומנסים להסתנן משם דרך התעלה לבריטניה, הפכה לנקודת רתיחה נוספת. בתחילת השבוע שעבר איימה ראש העיר קאלה נטאשה בושאר: "אפתח את הגבול אם (ראש ממשלת בריטניה) דיוויד קמרון לא יישב לדון איתנו בפתרון המשבר". ביום רביעי היא תבעה מבריטניה תשלומי פיצויים לעירייה בגין הכאוס בגבול על סך 25 מיליון אירו.

עימות דיפלומטי נוסף נרשם בין האיחוד האירופי בבריסל להונגריה. האיחוד טען כי בודפשט הפרה את תקנות האיחוד בעצם בניית החומה. ל-28 המדינות החברות באיחוד האירופי יש מדיניות הגירה עצמאית ושונה. הן לא מסכימות ביניהן על חלוקה שוויונית של מבקשי המקלט, והמתח בין המדינות בנוגע למהגרים גורם למתיחות שיא בין מדינות האיחוד ומאיים עליו יותר מכל איום כלכלי, חברתי או מדיני אחר.

הבעיה המרכזית היא שרוב הפליטים שואפים להגיע לצפון אירופה - לגרמניה, לבריטניה או לשבדיה - בהן אפשר להשיג עבודות טובות יותר ולזכות בתנאים טובים יותר. חוסר השוויון הכלכלי בין מדינות האיחוד גורם נזק ומטיל מעמסה בעיקר על המדינה העשירה והמובילה של האיחוד, גרמניה.

בשנת 2014 הוגשו בגרמניה 203 אלף בקשות מקלט בלבד. משרד הפנים העריך שב-2015 יהיו 450 אלף מבקשי מקלט, וההערכה הזו צפויה להתעדכן ואף לזנק בימים הקרובים. כל זה קורה בעידן שבו, לפי הסקרים, רוב הציבור הגרמני מחזיק בדעות שליליות כלפי מהגרים ומורגשת הקצנה ימנית בחברה. מרקל הודתה לפני כמה שנים ש"הניסיון ליצור חברה רב-תרבותית בגרמניה כשל", וקראה למהגרים להתערות בחברה הגרמנית. אך כשמגיעים עוד מאות אלפים, הדרישה הזו שעונה על רצון רוב העם, לא עומדת בקנה אחד עם תמונת המציאות.

יש שרואים בכך צדק פואטי, שגרמניה מקבלת את העונש שהיא ראויה לו עקב חוסר המנהיגות של האיחוד האירופי בבעיית המהגרים. אם בתחילת השנה הובילה גרמניה את מדינות האיחוד בהתמודדות מול האיום הרוסי על אוקראינה ולאחר מכן עברה להוביל את משבר יוון מול גוש האירו, הגיע הזמן שברלין תתפנה לסוגיה הגדולה והאסטרטגית שמאיימת על אחדות אירופה, אופייה ודמותה.

מנגד, יש הסבורים כי זו טעות לחשוב שההגירה לגרמניה היא עול. המהגרים הם התקווה הדמוגרפית היחידה של אירופה, שבה מרבית המדינות סובלות מילודה שלילית. אוכלוסיית גרמניה, למשל, תצטמק עד 2050 ב-10 מיליון נפשות. גרמניה, ושאר מדינות מרכז ומערב אירופה, זקוקות למהגרים הן ככוח עבודה והן ככוח חברתי. צריך לזכור שכמות הפליטים עדיין מהווה אחוז קטן ביחס לאוכלוסיית אירופה. אך נראה שללא פתרונות דיפלומטיים למלחמות המשתוללות במזרח התיכון בעתיד הנראה לעין, מגמת התגברות ההגירה לאירופה תימשך ותגיע לכדי מיליונים.