ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2014 הסתכמה ב-83.6 מיליארד שקל, עלייה של 3.7% לעומת 2013 - כך עולה מדוח שפרסמה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הדוח כולל את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות ובבתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים; הוצאות על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומנהל ממשלתי בתחום הבריאות, והשקעה במבנים ובציוד במוסדות הבריאות. בנוסף, ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, עלתה ב-1.75%. ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2014 מהווה 7.6% מהתוצר המקומי הגולמי.
הדוח מראה כי אנו משלמים מכיסנו על בריאות באחוזים גבוהים, אפילו יותר ממימון הממשלה. ב-2014 מימנו תשלומים ישירים של משקי הבית בישראל 23% מההוצאה הלאומית לבריאות, הכוללת תשלום עבור תרופות ושירותים רפואיים. 15% נוספים מההוצאות הכלליות היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי - משקי בית ואחרים - היה 38% ב-2014, בדומה ל-2013. כמו כן, 24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2014 מומנו מגביית מס בריאות מהציבור, בדומה לשנה שקדמה לה.
מהנתונים שנאספו לשנת 2012 עולה כי 34.6% מסך המימון הפרטי ו-45.2% מסך המימון של קופות החולים הגיע למרפאות הציבוריות ולרופאים הפרטיים. כמו כן, עולה כי הציבור בישראל מממן 19.7% מאספקת תרופות, חומרים ומכשירים רפואיים.
המימון הציבורי למערכת הבריאות בישראל - מימון הממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי, כולל מימון מתקציב המדינה ומסים מיועדים - עומד על 37%, 1% יותר מ-2013, אך גם 1% פחות מההשקעה של הציבור בישראל. בנוסף, 1% מסך התקציב מגיע מתרומות מחו"ל. תקציב המדינה לבריאות כולל העברות כספים לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד לבתי חולים ממשלתיים.
קופות החולים מימנו ב-2014 32% משירותי הבריאות לעומת 33% בשנים 2013-2008. בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו 57% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנה שעברה. החלק שסופק על ידי הממשלה והרשויות המקומיות, כגון בתי חולים לחולי נפש ולמחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות, היה 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנים 2013-2005. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח, כגון מגן דוד אדום, נשאר ברמה של 5% בדומה לשנים 2013-2005.
ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוכה ממדינות ה-OECD
בהשוואה למדינות ה-OECD, אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל ב-2013 (7.5%) היה נמוך מממוצע ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD(9.4%), ונמוך במיוחד בהשוואה לארצות הברית (17.1%). לעומת זאת, אחוז ההוצאה לבריאות בישראל היה גבוה מאשר בשבע מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה באסטוניה, במקסיקו ובטורקיה (5%-6%).
עוד עולה מההשוואה הבינלאומית כי ב-2013 ההוצאה לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל - 2,452 דולר - הייתה דומה להוצאה ביוון ובקוריאה הדרומית, ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארצות הברית הייתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר 9,086 דולר. החישוב במונחי שווי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות, אך לא מתייחס להבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות ומבנה התעסוקה. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מסר בתגובה: "התכנית לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית שאושרה במסגרת דיוני התקציב לשנת 2016 והוסיפה יותר ממיליארד שקל למערכת הבריאות תביא לשיפור מערכת הבריאות לטובת ציבור המטופלים. אני מאמין שבעקבות התקציב הגדול שהוקצה לנושא והתכניות המקיפות, נוכל לראות גם בהמשך גידול בהיקף ההשקעה הציבורית במערכת הבריאות".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מסר כי "מהנתונים שפורסמו עולה כי שיעור ההוצאה הציבורית בישראל הוא מבין הנמוכים במדינות ה-OECD. עלינו לפעול להמשך העלאתו כדי להבטיח את איכות הרפואה הציבורית לתושבים".
לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com