ביום שלישי הראשון שלו כשר החינוך של מדינת ישראל, יצא נפתלי בנט לסיור בבתי ספר, מחדרה עד בת ים. הביקורים היו מתואמים מראש, בתי הספר מורקו וצוחצחו והתלמידים תודרכו היטב כיצד להתנהג. לקראת סוף הסיור בנט החליט שנמאס לו מההצגות. הוא הורה לנהגו לעצור ליד בית הספר הראשון שיראה, בית הספר "עתידים" בחולון. השומר בכניסה לא זיהה את השר החדש. "לא תיאמת - אתה לא נכנס", הוא הבהיר לו. בסוף בנט נכנס. הוא שוחח עם הצוות והתלמידים המופתעים וקיבל החלטה: בכל סיור שבועי הוא יבקר בהפתעה בבית ספר אחד "כדי להבין את השטח באמת".
מסיורי הפתע הללו שהספיק לערוך בשבועות הספורים עד היציאה לחופש הגדול, הוא השתכנע בצורך ברפורמת הסרדינים אותה הציג לפני שבועיים. המהלך הזה הבשיל גם בזכות ההורים, שהפעילו עליו לחץ ציבורי כבד ב"מחאת הסרדינים" מיד עם כניסתו לתפקיד, ומדגים את השוני בינו לבין קודמו, שי פירון. בעוד שפירון הגיע למשרד עם אג'נדה ברורה, בנט הוא שר חינוך ש"שואב את האג'נדה מהעם" אחרי ש"נפל לתפקיד בלי תפיסה חינוכית מגובשת". אחרי הבחירות הוא הרי חלם על תפקיד שר הביטחון, אולי שר החוץ, אבל המשא ומתן הקואליציוני הציב אותו בלשכה שברחוב שבטי ישראל בירושלים, שאיישה בעבר ראשי מפד"ל רבים. השר אורי אריאל, חבר מפלגתו, חשף אז כי "בנט מעדיף את התיק לעניינים אסטרטגיים על פני החינוך", מאז השר מתחרט על האמירה, משכלל את תפיסתו החינוכית ומתאהב במשרד.
שנת הלימודים שתפתח בעוד שבועיים היא הראשונה של בנט כשר, שלושה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד. קשה לשפוט שר בשלב כל כך מוקדם בקדנציה שלו - מודים גם מבקריו אך גם בנט מודע היטב לכך שקדנציה יכולה להיות עניין קצר מאוד. את החודשיים הראשונים בילה בסדרת פגישות עם בכירי המשרד. רובם אגב, נשארו בתפקידם, בשונה מהשר הקודם שהחליף רבים מהבכירים. גם עם המנכ"לית מיכל כהן, מינוי של פירון, יש לבנט יחסי עבודה מעולים: "הם עובדים מדהים ביחד, הוא מאוד מעריך אותה והיא מאוד מקצועית מבחינתו. היא באמת המנהלת של המשרד והוא מקבל את ההחלטות האסטרטגיות".
במהלך השבועות הראשונים בתפקיד החליט בנט להתמקד בחמישה נושאים. הוא הבין שאם יעסוק ביותר, לא יצליח ליישם כלום. "הוא אדם שכל היום מפריד בין טפל לעיקר", מסביר גורם במשרד. "הוא מבין, וההיסטוריה מראה, שכך משנים דברים במשרד החינוך". וכך, בחודשיים הראשונים הציגו לו אנשי המקצועות השונים את תחומי הדעת. הוא ראה את הירידה בלימודי המתמטיקה ובחר את הנושא כאחד מיעדיו. מטרות נוספות נגעו לחינוך בגיל הרך, הקטנת הכיתות, צמצום פערים בין אוכלוסיות חלשות לחזקות ותכניות לימוד ערכיות.
בנט הכריז על רפורמה ראשונה: הגדלת מספר הניגשים לחמש יחידות במקצוע, באמצעות הגדלת הבונוס בציון הבגרות. על גיבוש הרפורמה הוא עבד עם מעין מועצה שהקים. חברים בה, בין השאר, יואל גבע, חתן פרס נובל ישראל אומן ומורים למתמטיקה. הפורום, המונה כ-15 אנשים, מתכנס מדי שבוע בלשכת השר, למשך שעתיים עד שלוש. בנט מתייעץ גם עם כמה מורים למתמטיקה, באמצעות קבוצות ווטסאפ שפתח.
בנט נזהר מלהיות שי פירון שהכריז על רפורמות רבות במהלך כהונתו, כאשר רק חלק מהן יושמו, ובאופן חלקי. הוא נזהר מלהוציא הודעות לתקשורת לפני שהוא מיידע את האנשים. כך לדוגמא, כשמינה לפני שבועיים את פרופ' יפה זילברשלץ ליו"ר הועדה לתכנון ותקצוב, הגוף החזק במועצה להשכלה גבוה, הוא עדכן את כל חברי המועצה. כשפירון שמינה את גדי פרנק למנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, הוא זכה לטלפונים נזעמים מחבריה ששמעו את הידיעה בתקשורת.
על קירות הלשכה תמונות של ראש הממשלה והנשיא, תמונות שלו עם הילדים ותמונה גדולה של ירושלים. במקום מרכזי במשרד יש לו לוח מחיק, הוא משתמש בו הרבה בישיבות. משרטט גרפים, תרשימי זרימה וסכמות. "יש לו ראיה מאוד כלכלית", מגדיר אדם שהשתתף בכמה ישיבות עם בנט. "הוא חושב עלות-תועלת ומדבר בהספקים. הוא אוהב דברים מדויקים ותכניות לפרטי פרטים", מתאר בכיר במשרד ומוסיף: "אצל שי היינו מפרסמים תכנית ואז עובדים עליה. בנט מאוד יסודי ויש לו ראש מאוד אנליטי, שי היה איש של רוח".
שי פירון ניסה לשנות את מערכת החינוך. הוא בא לפוליטיקה בשביל להיות שר חינוך ונכנס למשרד מלא כוונות כרימון. הוא עשה שורה של שינויים פרסונליים בצמרת והכריז על רפורמות רבות מספור במהלך השנתיים בתפקיד. כשעזב את המשרד לתפקיד חבר כנסת פשוט הוא נשבר, סירב אפילו להיות חבר בוועדת החינוך. בימים האחרונים, אגב, הוא שוהה בחו"ל, מתלבט אם גם לפרוש מהכנסת. אומרים שאת התלבטויותיו הוא עורך בסדנת ויפאסנה במזרח.
שניהם חובשי כיפה, בני אותו הגיל בערך. אך בזה מסתכם הדמיון בין השניים. אנשי חינוך אוהבים להגדיר את פירון כמאמין ב"חינוך פרוגרסיבי", שמאל חינוכי. "פירון שם את המשמעות, את הרוח, את ההתנהגות והיחס לזולת כדבר הכי חשוב בחינוך", מסביר איש חינוך ישראלי בכיר. "שי קרא לזה 'חברת מופת', הוא חשב שבמשרד החינוך מודדים יותר מדי ועוסקים יותר מדי בהישגים. זו עמדה אופיינית לחינוך פרוגרסיבי וזה תיאור מוחלט של שי". בנט, לעומתו, "נפל לתפקיד בלי תפיסה חינוכית מגובשת. החינוך זה לא כור ההיתוך שלו. אבל מהדברים שהוא עושה מתברר שהוא ימין חינוכי. מאמין במדידה ובהישגים ובתחרות, וחושב שצריך להכין את הצעירים לעולם תחרותי. פירון חשב שהעולם הוא מקום של פערים שמשאיר מאחור אנשים שצריך להושיט להם יד".
ואם כבר מדדים, רק לפני שלושה שבועות התפרסם מדד הזכאות לבגרות לפי יישובים. לבנט ביקורת רבה על המדד, ולוואלה! NEWS נודע כי הוא בוחן אפשרות לשנותו באופן שיישקף גם את איכות תעודת הבגרות ולא רק את עצם הזכאות.
בעוד שפירון קידם יוזמות לאיחוד בגרויות, קיום בחינות רק בי"א ובי"ב, הפחתת הבונוסים וצמצום הפסיכומטרי, בנט הולך עקרונית לכיוון ההפוך. הוא אמנם לא ביטל באופן רשמי אף תכנית של קודמו, אך תכנית הדגל שלו במתמטיקה מגדילה את הבונוס לניגשים ל-5 יחידות. פירון יזם את תכנית "מתמטיקה תחילה", שפעלה ב-100 בתי ספר חלשים המלמדים 5 יחידות, ומטרתה להתמודד עם נתוני נשירה מהמגמה, שעמדו על כ-35 אחוז. התכנית של בנט תפעל לפחות ב-150 בתי ספר, ומטרתה להגדיל מלכתחילה את מספר הניגשים. "אחד רואה את היתרון היחסי של ישראל והשני את הזכות של כל ילד לממש את הפוטנציאל שלו", מסביר הגורם. "אצל שי המתמטיקה חשובה כי היא בונה תכונות וכישורים אצל ילדים. בנט לעומתו אומר שהמתמטיקה היא הכלי שאיתו מפתחים את כיפת ברזל ואת Waze. זה ההבדל בין תפיסת העולם הכלכלית של בנט, לחברתית של פירון".
"יציבות, יציבות, יציבות", חזר בנט והצהיר בפני בכירי המשרד כשנכנס לתפקיד. "כל מה שהיה -נמשך". זה כולל גם הסכמי שכר של המורים ותכניות מצוינות עוד מימי השר גדעון סער וקודמיו. התכנית של פירון לתקצוב דיפרנציאלי ממשיכה לכאורה וכך גם השינויים במבחני הבגרויות. בהקשר זה, גם אם בנט רוצה הוא עוד לא יכול לשנות. הוא נכנס לתפקיד מאוחר מדי בשביל לשנות את מתווי הבחינות לשנת הלימודים הקרובה. אך יתכן שהדברים ישתנו בשנה הבאה. בנט מתייחס ברצינות לביקורות על הלחץ שנוצר בבגרויות בכיתות י"א וי"ב בגלל ביטול המבחנים בכיתה י'. הוא מפנים גם ביקורות על תכנית "ישראל עולה כיתה", התכנית ל"למידה משמעותית" שהוביל פירון. התכנית מגבילה את המשקל שניתן לבחינות בציון הסופי ל- 70%, כאשר 30 האחוזים הנותרים נקבעים לפי שיקול דעת המורה. אפשר להעריך שבנט יתייחס לכך בשנה הקרובה.
"בנט מזניח את המגזר החרדי", טוען גורם במערכת. בעוד שפירון התנה את תקציבי המוסדות החרדים בלימודי ליבה, בנט לא התנגד כשהממשלה הנוכחית החזירה את המצב לקדמותו. הוא לא נזעק כשחוק נהרי, המשווה את תקציב החינוך החרדי לזה כללי, חזר לחיים ללא תלות ברפורמות שיבוצעו בחינוך החרדי. בחודשיו כשר, בנט אף לא קידם במיוחד את המחוז החרדי הצעיר שהקים פירון במשרד.
למרות שהוא יוצא מהבית בשש וחצי בבוקר וחוזר ב-11 בלילה, גורמים במשרד מציינים כי הוא עוסק לא מעט בעניינים פוליטיים, מטבע תפקידו כיו"ר מפלגה. "קח את נפח ההתבטאויות שלו ותראה שבנושא המדיני-בטחוני הוא מתבטא בעצימות גבוהה יותר", אומר גורם במערכת החינוך. "פירון דיבר המון על החינוך ולא על דברים אחרים", הוסיף הגורם, אך הבהיר שלהיקף ההצהרות אין בהכרח קשר לפעילות: "אמנם בעשייה של פירון יש דיסוננס בין היקף הדיבורים למה שהוא הצליח ליישם, דווקא אצל בנט זה הפוך. בנט מדבר אולי חצי מהזמן על חינוך אבל היקף העשייה הרבה יותר מהיר וגדול בטווח הזמן, בכסף ובהחלטות".
"מתכוון להנחיל אג'נדה פוליטית"
עובדת במשרד מתארת כי השר אינו מעורב עמוקות בתוך המשרד. "לא רואים אותו במסדרונות, הוא נמצא בלשכה ואת מי שהוא רוצה הוא מזמן אליו. עובדים שלא זומנו אליו לא נתקלים בו". בכירה במערכת מציינת את הדבר לחיוב: "השר החדש הוא טיפוס שמנהל מלמעלה, לעומת פירון שרצה לדעת כל פיפס. בנט מעריך מאוד את אנשי המקצוע. הוא נגד שינויים דרמטיים, הוא מוביל שמירה על שגרה ואפשרות להעמיק בעשייה מבלי לזעזע את המערכת שסבלה כל יום מרפורמה חדשה. זה דבר חיובי לייצב ולהרגיע. אמנם הוא פיטר את יו"ר המזכירות הפדגוגית ואת יו"ר סל תרבות, אבל חוץ מזה לא היו דרמות".
"נראה שהוא עסוק בעניינים שברומו של עולם", אומרת הבכירה. "הוא אישיות ציבורית משפיעה אז מן הסתם יש דברים שהוא צריך לעסוק בהם ברמה הלאומית. מבחינתנו הוא נותן לאנשי המקצוע לעבוד. צריך גם לזכור שזו הייתה תקופה של דיוני תקציב, שבו כל השרים עסוקים, וסך הכל הוא גם הביא תקציב יפה מאוד".
"יש לו אג'נדה מאוד פוליטית שאותה הוא מתכוון להנחיל", מבקר את בנט גורם חינוכי אחר. "השר הקודם בא לשנות פדגוגית עם למידה משמעותית, אבל לבנט יש תפיסות אידאולוגיות שהוא מבקש להנחיל לכלל המגזרים". את החשש הזה מביעים כמה עובדים במשרד, במיוחד לאור השינויים הפרסונליים שביצע השר.
המפקח על האזרחות יוחלף?
בשלושת החודשים שחלפו בנט פיטר את יו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר ניר מיכאלי, מספר 3 אחרי השר והמנכ"לית. מיכאלי היה גם איש שמאל ו"חינוך פרוגרסיבי". שינוי נוסף הוא מינויו של ד"ר אסף מלאך, איש "המכללה למנהיגות יהודית" לתפקיד הרגיש של יו"ר ועדת המקצוע באזרחות וכן פיטוריה של יו"ר ועדת הרפרטואר של סל תרבות בתחום התיאטרון, ד"ר בלהה בלום, על רקע תמיכתה בהצגת התיאטרון "הזמן המקביל". עובדת במזכירות הפדגוגית אומרת כי "עכשיו אנחנו מחכים לראות מי יהיה הדבר הבא, האם זה ישפיע על תכניות לימודים והאם יחליפו את המפקח על מקצוע האזרחות (מפמ"ר) באחד נוח יותר".
"בנט מנסה לקדם ערכים", אומר גורם המכיר את השר. "הוא מושפע מעברו הצבאי ומתנועות הנוער והוא בא לחזק את החינוך לערכים. לא ערכים ספציפיים, אלא ערכים בכלל. מה שעשה סביב מצעד הגאווה זה צעדים די נדירים ביחס אליו אבל הוא הראה ערכים. הרבה מחפשים אותו ומחכים לרגע שהוא יחליט החלטה ימנית והוא אכן זהיר בנושא הזה".
מלשכת בנט נמסר: "מנהיגות נבחנת בתוצאות ולא בסיסמאות.
בשורה התחתונה: ב-1 בספטמבר יתייצבו ילדי הגנים לגן עם יותר סייעות ויותר השקעה בילד. תלמידי כיתה א' יתייצבו בכיתות קטנות הרבה יותר, וחטיבות הביניים יהנו מהתוכנית הלאומית למתמטיקה. השר מאמין שהנהגת מערכת החינוך תתרחש בעשייה ולא בדיבורים, וכך ימשיך לפעול. נאחל המשך חופש נעים לכלל תלמידי ישראל".
(עדכון ראשון: 14:10)