פרס ישראל בשיווק - למתנחלים

למתנחלים מגיע פרס ישראל בשיווק. הם הצליחו למכור את האגדה שהמצב בשטחים "בלתי הפיך". אך כשמביטים על מקרה אלג'יריה-צרפת, ניתן להבין בקלות כי אם רק נרצה - חגיגת ההתנחלויות יכולה להסתיים וזה יהיה רק לטובתנו

פרופ' אמיר חצרוני
הפינו בבית אל (צילום: אתר רשמי, הלל מאיר, סוכנות תצפית)

על דבר אחד מגיע למתנחלים לקבל את פרס ישראל: שיווק. הם הצליחו למכור בהצלחה יוצאת דופן אגדה שאין לה בסיס – שהמצב בגדה בלתי הפיך. נכון שבמדינה שלוקח לה שש שנים לסלול קו רכבת תחתית קצר שבסין סוללים בשנה, זה נראה לא פשוט לומר למתנחלים שהחגיגה נגמרה, אבל עשו דברים כאלה בעולם – לא כל כך מזמן ואפילו במדינות דמוקרטיות יותר מישראל כמו צרפת, לדוגמא.

מאה ושלושים שנה הייתה אלג'יריה תחת שלטון צרפת, שגם שלחה לאפריקה מתנחלים שנטלו לעצמם את האדמות הטובות ביותר (בנימוק שמדובר ב"קרקעות מדינה") ונשענו על כוח עבודה ערבי זול על גבול העבדות (בנימוק שהם מספקים לערבים "עבודה"). באלג'יר הצרפתית גרו לא ארבע מאות אלף מתנחלים כמניינם של המתיישבים הישראלים בגדה המערבית, אלא מיליון וארבע מאות אלף.

אלג'יריה – בניגוד לגדה המערבית – סופחה לצרפת. אמנם הערבים לא קיבלו זכויות אזרח, כי הצרפתים של אז לא התרגשו מהעדר זכויות אדם בקולוניות יותר משהישראלים היום מתרגשים מאוטובוסים עם הפרדה גזעית ביהודה ושומרון או מאוניברסיטה לישראלים בלבד באריאל. ממש כמו שאנחנו מצדיקים את השליטה בגדה בכך שבתקופת בית ראשון שלטה שם ממלכת יהודה, כך גם הצרפתים הצדיקו את ההשתלטות על צפון אפריקה בנימוק שמדובר בחלק בלתי נפרד מהאימפריה הרומית שצרפת היא ממשיכת דרכה. היו גם טיעונים שנשענו על ההיסטוריה הקרובה יותר (כיבוש אלג'יר היה מלחמת מגן כדי למנוע חטיפות פיראטיות של ספינות בים התיכון), אזהרות מפני מה שיקרה בעתיד אם תהיה נסיגה (הטרור הערבי יגיע עד לפריז), ואפילו הבטחות משונות לפיתוח כלכלי (הצרפתים מביאים את הקדמה המערבית למזרח הפרימיטיבי) שמזכירים את ההסברים של רמי לוי איך סופרמרקטים בהתנחלויות מביאים את השלום.

כל הנימוקים היפים הללו לא הספיקו בשביל למנוע את הנסיגה הצרפתית מאלג'יר. זו קרתה בשנת 1962 לא בגלל שהצרפתים השתכנעו שהם כובשים ארץ לא להם, אלא משום שהבינו כי מחיר השליטה בצפון אפריקה עבר את סף הכדאיות. אחרי 25 אלף הרוגים בפיגועי טרור, הוצאות ביטחון מאמירות וגל של ביקורת בינלאומית שהיה לו גם מחיר כלכלי – עבר את סף הכדאיות.

חמישים מיליון צרפתים החליטו שאינם מוכנים להמשיך להקריב לא את חייהם ואפילו לא את רמת חייהם רק כדי לאפשר לפחות ממיליון וחצי מבני עמם לממש פנטזיה פרטית ולהתנחל בלבנט. הפינוי של אלג'יר, בניגוד לפינוי של גוש קטיף, היה זול ומהיר: הצבא הצרפתי הסתלק. מי שרצה להישאר לגור באלג'יריה הערבית נשאר. מי שהעדיף לחזור לצרפת קיבל סכום כסף שהספיק פחות או יותר לשכר דירה לשנה, וזהו. תוך זמן קצר לא נשארו צרפתים באלג'יר, והמשק הצרפתי חזר לצמוח.

עוד בוואלה! NEWS

איך ממשיכים להתאמן לאולימפיאדה בבית בזמן הקורונה?

לכתבה המלאה
צומת תפוח (צילום: יותם רונן)

הנסק שגורמות ההתנחלויות לישראל חמור הרבה יותר מהנשק שגרמו ה-pied noir לצרפת לפני פינוי אלג'יר. מעבר להפסדים הישירים שנגרמים מהוצאות בטחון כדי להבטיח את שלומם של המתנחלים שמתעקשים לגור באזור ערבי עוין ומשכורות שיבטיחו את פרנסתם, למרות שאין לנו צורך לא בבית אל ולא במקווה שיעסיק את תושבות המקום כבלניות – נגרמים לנו גם הפסדים עקיפים אדירים. כאן מדובר במשקיעים זרים שמעדיפים להקים מפעלים במזרח אירופה ולא בישראל (כי באירופה אין BDS); בתיירים שמעדיפים לנפוש במלטה ולא בנתניה (כי הים אותו ים והשמש אותה שמש אבל במלטה אין טרור); ברכבת התחתית של תל-אביב שנסלל בה רק קו אחד (כי הכסף לקו השני התבזבז על כבישים עוקפים בגוש עציון מזרח).

מתי יבינו שבעה מליון ישראלים שהגיע הזמן להפסיק לרקוד לחלילם של ארבע מאות אלף מתנחלים? הסכם שלום, אשר כרוך בפינוי מלא של השטחים והקמת מדינה פלסטינית, הוא מפתח לצמיחת המשק, השתלבות באירופה ויציאה מהקטגוריה של מדינת מצורעים.למרבה הצער, כמעט כולנו משוכנעים שהמצב בגדה "בלתי הפיך". רק מעטים מעזים לומר את המובן מאליו: בלי קשר לזכויות אדם וזכויות אבות – הכיבוש פשוט לא משתלם וההתנחלויות בוודאי שלא. למתנחלים, שחלבו את המדינה בכישרון יוצא דופן במשך 50 שנה, בוודאי לא מגיע פיצוי אם נפסיק חד צדדית את פעולת החליבה.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully