פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "המתנה אין-סופית": למה כל כך קשה ליהודים מחו"ל להינשא בישראל?

      מחלקת אישות וגרות ברבנות הראשית עוסקת, בין היתר, באישור מסמכים של גיור, יהדות ונישואים וגירושים שמקורם בקהילות יהודיות בחו"ל. מעדויות שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה כי היא סובלת מליקויים רבים. "גרמו לתחושת זרות", אמרה אחת הפונות לעמותת "עתים" שגובה העדויות

      בית הדין הרבני בת"א (שרון בוקוב)
      "אף אחד לא מטפל בבעיה בצורה רצינית". בית הדין הרבני בתל אביב (צילום: שרון בוקוב)

      ש' וא', אזרחי בריטניה, רצו להינשא בישראל. הם פנו למחלקת אישות וגרות ברבנות הראשית לישראל על מנת לפתוח תיק נישואים, ולאחר שאספו את כל המסמכים הדרושים לכך, הם שלחו ביולי 2014 אישורי יהדות ורווקות של "בד"ץ מנצ'סטר", המוכר ברבנות הראשית בישראל. במשך כשלושה חודשים הם פנו בבקשות חוזרות ונשנות, בדואר אלקטרוני, בפקס ובשיחות טלפון, אך את האישורים הם קיבלו רק כעבור שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה עבור ש', וכעבור חמישה חודשים עבור א'.

      מחלקת אישות וגרות ברבנות הראשית לישראל עוסקת באישור מסמכים של גיור, יהדות, נישואים וגירושים שמקורם בקהילות יהודיות בחו"ל, הסמכת רבנים העורכים חופות ומדריכות כלות וחתנים. מעדויות שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה כי המחלקה סובלת מליקויים רבים באופן שבו היא מטפלת בבקשות שהוגשו אליה. גורמים ברבנות הראשית מודים בהתנהלות הלקויה, אך טוענים שמנהל המחלקה, הרב איתמר טובול, מקבל גיבוי מגורמים בכירים מהם. לכן, לדבריהם "איש אינו מטפל בבעיה בצורה רצינית, ומי שסובל הם האזרחים או העולים לארץ".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      עצרו את תכנוני החתונה (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      במקרה אחר פנתה ג', אזרחית ארצות הברית, למחלקת אישות וגרות בבקשת עזרה בקבלת אישורי יהדות ורווקות כדי שתוכל להינשא בארץ כדת וכדין עם בחיר לבה. לאחר שפנתה למחלקה לראשונה בתחילת 2015, במשך כשלושה חודשים שלחה כמה בקשות כדי לקבל האישור המדובר, אף שאת האישורים שהמציאה ג' קיבלה מגורם רבני מוכר. כמו כן, היא חלק מהקהילה היהודית וזוהתה כיהודייה כל חייה. כעבור שלושה חודשים היא קיבלה סוף-סוף את האישור. "ההמתנה האין-סופית והשיחות הרבות למחלקה על מנת להשיג את האישור המבוקש גרמו לי לתחושת זרות ופקפוק במוצא שלי", אמרה ג'. לדבריה, כל עוד לא התקבל האישור המיוחל, נבצר ממנה להמשיך בתכנון חתונתה, משום שייתכן שמועד החתונה היה חולף בעודה ממתינה לאישורו של הרב טובול.

      "ממש הייתי תקוע בעברי"

      מקרה נוסף המעיד על ליקוייה החמורים של המחלקה ברבנות הוא המקרה של י', עולה מבוגר השוהה לבדו בישראל. י' הגיע ביוני 2014 לבית הדין הרבני האזורי בירושלים על מנת לקבל אישור עבור גט שקיבלו הוא וזוגתו לשעבר מ"בית דין צדק שיקגו והגליל". בית הדין הפנה את י' למשרדו של הרב טובול כדי לבדוק אם בית הדין שנתן את הגט מופיע ברשימת בתי הדין המוכרים לבתי הדין הרבניים בישראל. י' המתין יותר מחצי שנה עד שקיבל את האישור המיוחל, תקופה שבמהלכה גם שלח שלושה מכתבים למחלקה באמצעות עמותת "עתים", העוסקת בסיוע והכוונה בשירותי הדת. משלא נענתה בקשתו, הוא נותר רשום כנשוי בכל המסמכים הרשמיים של מדינת ישראל. "ממש הייתי תקוע בעברי", אמר. "רציתי לפתוח דף חדש בישראל, וזה הותיר אותי חסר אונים והעמיס עליי דאגות רבות. העיכוב הזה הקשה עליי לישון בלילות והיה גם מעמסה נפשית עבורי". הרב טובול הנפיק את התעודה בסופו של דבר רק בינואר 2015.

      עיכובים גדולים נרשמו גם במקרים שבהם אזרחים זרים היו זקוקים להכרת הרבנות הראשית בגיור שעברו בארץ מוצאם. רבקה סולטנה הנסי, אזרחית ארצות הברית שהתגיירה בפלורידה, עברה לאחרונה להתגורר בישראל. בינואר 2014 היא פנתה לרבנות כדי לקבל הכרה בגיור שעברה בחו"ל. לצורך אישור הבקשה צירפה סולטנה אישור גיור מ"בית הדין דאמריקא". התשובה לבקשה התקבלה רק כעבור יותר משנה, ובה סירוב להכיר בגיור, ללא כל הנמקה. סולטנה, שהמתינה לתגובת הרבנות הראשית לישראל זמן רב, הופתעה לקבל תשובה שלילית, לנוכח העובדה שעם תעודת הגיור הוגש מסמך הכרה בגיור מטעם בית הדין בארצות הברית. "זה כל כך פגע בי", היא אמרה. "לא קל להישאר במצב של ספק לגבי מעמדך במדינת ישראל".

      ג' עברה לישראל ממרילנד שבארצות הברית לפני שנתיים וחצי. כמענה לבקשתה להכרה בגיורה, שנשלחה שנה מאוחר יותר, גם היא קיבלה תשובה מהרב טובול שלפיה הוא מסרב להכיר בגיור, גם במקרה הזה ללא כל הנמקה. היא ערערה על ההחלטה באמצעות רב וביקשה לנמק את ההחלטה שהתקבלה. משפנייתה לא נענתה, היא פנתה למחלקת אישות וגרות פעמיים נוספות ביוני ובאוגוסט בשנה שעברה. עד כה לא קיבלו ג' או הגורמים שפנו עבורה למחלקה כל מענה למכתבים שנשלחו, אף שכבר חלפה יותר משנה מאז נעשתה הפנייה לעיון מחדש בבקשתה.

      גם א', אזרחית גרמניה, קיבלה יחס דומה. ביולי אשתקד היא פנתה למחלקה בבקשה להכיר בגיורה שנערך בברלין ב-2007. אחרי שלושה חודשים וחצי היא קיבלה תשובה מהרב טובול שלפיה הוא אינו מכיר בגיורה, גם במקרה שלה ללא כל הנמקה. "הדחייה גרמה לי לעוגמת נפש רבה", היא סיפרה והוסיפה שהיא נאלצה לדחות בעקבותיה את חתונתה.

      כלה עם הינומה (ShutterStock)
      "לא קל להישאר במצב של ספק" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      עו"ד אלעד קפלן, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית ומשפטית של עמותת "עתים", שטיפלה ברוב המקרים, פנה בנושא למנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, עודד פלס. "המתנה למענה העולה על חצי שנה היא לכל הדעות הפרה בוטה של חובות המחלקה וגורמת תסכול ועוול לרבים על לא עוול בכפם", כתב עו"ד קפלן במכתב. "בידי מרכז הסיוע של העמותה מצויות פניות רבות הנוגעות לכשלים וליקויים בתפקודו של מחלקת אישות וגרות ברבנות הראשית". במכתב דרש עו"ד קפלן שייקבע זמן קבוע לטיפול בבקשות, שאינו חורג מ-14 יום וכי תשובות שליליות ינומקו בהתאם להוראות הדין. "נבקש להדגיש כי פעילותו של הרב טובול ומחלקתו נוגעים ביסודות הקשר בין מדינת ישראל והקהילות בתפוצות. אנו רואים בטיפול הוגן, מכבד ויעיל בזוגות ועולים, שמעוניינים לקשור את חייהם במדינת ישראל ובשירותי הדת היהודיים, ערך ראשון במעלה", כתב.

      בשיחה עם וואלה! NEWS הוסיף עו"ד קפלן כי זוגות יהודיים מחו"ל משקיעים זמן ומאמצים רבים כדי להגיע לישראל ולהינשא. "רק מעטים צופים שבמקום לקבל אותם בחום, הרבנות תעביר אותם מסכת ייסורים בירוקרטית, וחלקם כלל לא יספיקו להשלים את הרישום ברבנות עד למועד החתונה וייאלצו לדחות את התאריך, לוותר על הרישום בארץ או להתחתן בלי הרבנות". לדבריו, "המחדלים והליקויים במתן אישורי יהדות ברבנות הראשית, לרבות סירובה להכיר ברבנים הפועלים בקהילות בתפוצות, פוגעים בצביונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שאמורה להיות אבן שואבת ליהודי העולם ולשרת אותם בצורה היעילה ביותר".

      גורמים ברבנות הראשית לישראל אישרו את תיאור המקרים המצוינים בכתבה ומסרו בתגובה: "יש מצוקת כוח אדם משמעותית ברבנות הראשית. עמדתנו היא כי יש לתת מענה מהיר לכל פונה. על אף האמור, הנחתה הרבנות הראשית את עובדיה שלמרות המחסור בכוח אדם בסיסי, יש לתת עדיפות ברורה לזוגות לפני נישואים הממתינים להכרעת הרבנות, ככל שהדבר מתאפשר על פי ההלכה".