לראשונה מאז התקדים המשפטי מ-2011, אז אפשר בית המשפט לסופר יורם קניוק להירשם במשרד הפנים כ"חסר דת", הגיש גבר ישראלי עתירה המתבססת על פסיקה זו. א', תושב תל אביב בן 34, גרוש ואב לילדה בת חמש, עתר לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לאפשר לו להחליף את סעיף הלאום בתעודת הזהות מ"יהודי" ל"חסר דת". "זו החלטה שהתבשלה כבר הרבה זמן", אמר לוואלה! NEWS, "אני מקווה שתהיה לזה איזושהי השפעה בעתיד על התנהלות שלי מול המדינה".
א', מהנדס תוכנה, ודור שמיני בארץ, גדל בבית ללא כל זיקה לדת. הוריו, כך סיפר וגם ציין בתביעה שהגיש, היו בעלי תפיסת עולם קומוניסטית, והם נישאו בחתונה יהודית בזמנו רק משום שלא הייתה דרך אחרת להינשא אז. בביתו אמנם חגגו את חגי ישראל בשם המסורת, אולם לא שמו שבת או כשרות. עם התבגרותו התחזקה בו האמונה שהוא אינו מרגיש יהודי בפן הדתי ושעל כן סעיף הדת במרשם האוכלוסין נוגד את אמונתו וצו מצפונו. כעת, הסביר א', שהוא אינו חוגג עוד את חגי ישראל, ושאם הוא נוכח במקרה בחג אצל חבריו או מכריו, אין לאירוע כל משמעות בעיניו. גם עם בתו הוא לא חוגג, כי צו מצפונו אינו מאפשר לו זאת.
לדבריו, הוא סירב להינשא בחתונה יהודית אולם זוגתו בימים ההם לחצה עליו לעשות כך, שכן כבר הייתה בהריון וטענה שאחרת הוריה לא יכירו בה. השניים נישאו בחתונה יהודית אותה הגדיר א' כ"טעות", ולדבריו אין בכוונתו להינשא בחתונה כזו בעתיד. "יש היום השפעה לדת בכל מיני נקודות בחיים", הסביר א'. "למשל: נישואים, יום מנוחה בעבודה ועוד. אולי לעולם לא אתקל בזה בהמשך, אבל היותי רשום כיהודי השפיעה עד היום על מהלך חיי. בין אם זה בגירושים או במזונות. מה שהיה היה, זה כבר לא ישנה אבל אולי לעתיד זה כן ישנה". א' ביקש להבהיר כי אין במהלך שלו צעד שנועד לעורר אחרים שחשים כמוהו, אלא השלמה עם המצפון. "אני לא מרגיש שזו איזושהי קריאה הצהרתית, במקרה כזה הייתי הולך עם שלט".
"החופש מדת הינו חופש הנגזר מכבוד האדם"
התקדים בנושא זה נקבע כאמור לפני כארבע שנים, כשבית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בערב ראש השנה שהסופר יורם קניוק, שהלך מאז לעולמו, יוכל להירשם במרשם האוכלוסין כ"חסר דת". "החופש מדת הינו חופש הנגזר מכבוד האדם, המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", קבע השופט גדעון גינת בפסק הדין יוצא הדופן. "לטעמי, לאחר חקיקת חוקי היסוד ובמיוחד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין זה מן הראוי להטיל נטלי הוכחה על המבקש להגדיר עצמו כ'חסר דת', כאשר הסוגיה הינה סוגית הגדרה עצמית מכוח הזכות לכבוד. השאלה היחידה הטעונה הכרה היא האם הוכיח התובע את רצינות כוונותיו".
אולם קניוק לא הסתפק בהחלטה זו, עתר לבג"ץ ודרש כי יתאפשר לכל אזרח שחפץ בכך להירשם כ"חסר דת" בלי התערבות בית המשפט. השופטים אליעזר ריבלין, אשר גרוניס וסלים ג'ובראן דחו את עתירתו של הסופר. "קניוק", כתבו השופטים בפסק הדין, "בא על סיפוקו כאשר ניתן פסק הדין בעניינו ותוקן רישומו. הוא זכה ל'תעודה הציבורית' שאותה ביקש. מעבר לכך עתירתו היא כללית וכוללנית, שאינה מתייחסת לאדם מסוים או לקושי מסוים ולא ניתן לדון בה באופן יעיל".
על פי משרד הפנים, לא היו פניות קונקרטיות סביב נושא רישום הדת מאז. סביב מאבקו של קניוק היו הרבה פניות הזדהות אולם אלה לא הבשילו לכדי עתירות רשמיות.
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com