מעצרו של חסן חיזראן, האזרח השבדי ממוצא לבנוני שגויס לחיזבאללה ב- 2009 חשף שוב את השימוש המתוחכם שעושים ארגוני טרור בדרכונים סקנדינביים, אך חשף במקביל בעיה עמוקה יותר באשר להתמודדות של מדינות אלה עם גורמים קיצוניים.
בדומה לשאר המדינות הסקנדינביות, גם שבדיה הפכה למוקד הגירה גדול ביבשת. שבדיה שינתה את פניה בשלושת העשורים האחרונים, כאשר האליטה הפוליטית בשבדיה, מתוך הזדהות עם ערכי החופש, אפשרה מתן תושבות קבע לפליטים ולמבקשי מקלט זרים. על פי נציבות האו"ם לפליטים בין השנים 2010 ל- 2014 קיבלה שבדיה את המספר הגבוה ביותר של מבקשי מקלט בהשוואה לאוכלוסייתה. כך כתב גם ה- OECD בשנת 2014 אישרה שבדיה 78,000 רישיונות שהייה, גידול של 124% בהשוואה לשנת 1990. את ההסבר הרשמי לרמות השיא במספר מבקשי המקלט תלתה שבדיה בהתפתחויות במזה"ת.
אך דווקא גלי ההגירה הגדולים אפשרו את התפתחותן של קהילות מוסלמיות סגורות שבהן יכולים ארגוני טרור לגייס מהגרים לשורותיהם. מונה וולטר, מוסלמית לשעבר שהיגרה לשבדיה מאפריקה, פועלת לחשיפתן של הקהילות המוסלמיות המרוחקות ממרכזי הערים בשבדיה. היא סיפרה כי למרות הכחשותיו של שר הפנים השבדי, אנדרס היגמן, פעילות המסגדים בפרברים היא טוטאלית וסמכותית. "בפרברים יש בתי דין הפועלים על פי חוקי השריעה בצורה לא רשמית. הם קובעים את התחומים ופועלים על פי חוקי האסלאם. המסגד הוא בית המשפט והאימאמים משמשים כשופטים ומחליטים גם בעניינים היומיום. הם מכריחים את אנשיהם לחיות על פי הקוראן, על פי הערכים האסלאמיים". היא הוסיפה כי חופש הדת בשבדיה מאפשר את פעילותם הסמויה של קנאיים דתיים ותיארה את המנהיגים הדתיים כשוטרים לא רשמיים בפרברים. "אימאמים הם המנהיגים הטבעיים. גם אם אתה בוחר לפנות לרשויות המקומיות, לעיתים הן מעדיפות להפנות אותך לפתור את הבעיות בתוך הקהילה".
לצד ההקצנה בקהילות אלה, הרשויות בשבדיה מעלימות עין מפעילותם של ארגוני סיוע מוסלמיים. טוביאס פטרסון, מארגון PPI, כתב ב- 16 באפריל מאמר באתר השבדי Nyheter24 ובו חשף את הסיוע שמעניקה סוכנות הסיוע הממשלתית "סיידה" (SIDA) לארגונים אסלאמיים שאינם מדווחים על פעילות הכספים שלהם. כך התברר כי בעוד מדינות אחרות פעלו ארגוני מעקב למנוע העברת כספים, ארגוני סיוע אסלמיים בשבדיה העבירו כספים גם לחמאס. למרות זאת, סוכנות הסיוע השבדית העבירה עשרות מיליוני כתר שבדי לארגוני סיוע אסלאמיים שנויים במחלוקת. בצורה דומה התאפשרה פעילותו של צעיר שבדי, מיקל סקארמו שנולד להורים נורבגיים ונודע כמטיף בחוגים מוסלמיים קיצוניים. הוא נהג לתת הרצאות בארגון מוסלמי שבדי בשם: Sveriges Förenade Muslimer, שקיבל לאחרונה סבסוד של 300,000 קרונות (כ- 33,000$) מרשויות הרווחה בשבדיה, כדי להילחם בחוסר הסובלנות במדינה.
ואם לא די בכך, החקיקה בשבדיה לא פועלת למיגור ההקצנה ולא חוקקה שום חוק המונע מאזרחיה להצטרף לדאע"ש או לכל ארגון טרור אחר. ב- 8 ביוני נעצר נער נורבגי בנמל התעופה בגטבורג כשהיה בדרכו להצטרף לדאע"ש. המעצר התאפשר הודות לרשויות הביטחון בנורבגיה שהוציאו צו מעצר נגדו. שכן אם היה מדובר באזרח שבדי, לא יכלו הרשויות לעצור אותו.
התוצאה היא הצטרפותם של צעירים מוסלמיים, לרוב דור שני למהגרים, לשורות ארגוני הטרור. לפני כחודש וחצי, גילה העיתון היומי אפטונבלדט כי קהילות מוסלמיות בשבדיה מגייסות מתנדבים מקומיים למלחמה בסוריה. אישה שכינתה את עצמה בשם אום G גייסה נערות במטרה להצטרף לג'יהאד בסוריה. בעיתון תואר כיצד נערה שזכתה לכינוי "אנה" נפרדה מאמה בברכת שלום, כמדי בוקר, בדרכה לבית הספר, אך במקום זאת נסעה ברכבת לנמל התעופה בקופנהגן, שם עלתה על מטוס בדרכה לאיסטנבול. לאף אחד מבני משפחתה לא היה מושג לאן היא נוסעת, גם כאשר השירותים חברתיים בשבדיה הזהירו את המשפחה מפני אפשרות כזאת, לאחר שהנערה החלה להתלבש בבגדים עם כיסוי מלא ואף הראתה קטעי וידאו של דאע"ש למשפחתה.
אך במקום להילחם במגמה ולעצור את שטף המתנדבים לארגוני הטרור, דנו באחרונה בשבדיה באפשרויות השיקום ללוחמי ג'יהאד שחזרו מהלחימה במזה"ת, אותם הגדירו ככאלה הסובלים מטראומה. גורמי ממשל הציעו כי לוחמי דאע"ש שחזרו לשבדיה יקבלו דיור מסובסד, טיפול רפואי חינם, פיזי ונפשי, ותמיכה כספית מלאה עד שיוכלו להשתקם ולחזור לשוק העבודה. רצוי כי במקום הצעות שיקום, יפעלו רשויות החוק להרתעה אפקטיבית יותר נגד ההקצנה בקהילה, באמצעות חקיקה ופיקוח על פעילותם של גורמים קיצוניים. בצורה זו תוכל המדינה להמשיך בקליטת פליטים ולא תיאלץ להתמודד עם ג'יהאדיסטים ברחובות שטוקהולם.
ניר לוטן הוא דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.