"גדלתי בנתניה במשפחה של 11 אחים ואחיות. פתחתי את מועדון ההימורים הראשון בשנות ה-90. הכרתי את פליקס, את פרנסואה ואת אסי אבוטבול. יום אחד קיבלתי טלפון מאסי, הוא שאל אותי איפה אני. הוא הגיע, ואמר 'בוא אני צריך לדבר איתך'. שמנו את הטלפונים בצד, ואז אסי אמר לי 'פירקתי את משה הדס אתמול, עקרתי את העיניים שלו עם המבט שלו, שהיה מסתכל עליי הבן זונה הזה".
איך נראה אסי כשהוא סיפר לך על הרצח?
"מתוח, חיוור ולחוץ. שמע, הוא פירק אותו אתמול ועכשיו הוא צריך לארגן את החיים שלו. מה שקרה זה שמשה הדס התקשר מבית הסוהר ודיבר עם פליקס (אבי של אסי, ג"ג) ואמר לו שאם שיערה תיפול מראשו של אלון גלעדי, חברו, הוא, כלומר משה, יוציא לפליקס כל יום הלוויה מהבית. ברגע שפליקס שמע את מה שמשה הדס אמר, הוא ניתק את הטלפון ולאחר השחרור של משה - אסי קירב אותו אליו, קנה לו בגדים בכיכר המדינה וטייל איתו כל היום. הוא תכנן את הרצח שלו. זו היתה תכנית של חודש או יותר".
"חודש לאחר מכן פנה אליי אבי (העבריין אבי ימין, ג"ג) וסיפר שקיבל מכות מפרנסואה אבוטבול. נפגשנו ב'בת האיכר' באזור התעשייה, ואבי אמר: 'פרנסואה לא מתבייש? אחרי כל מה שעשיתי בשבילם, העברתי גופה בשבילם, והוא מרביץ לי'. אמרתי את זה לפרנסואה, והבנתי שאחרי יומיים לקחו אותו לחוף פולג ודקרו אותו. פרנסואה סיפר לי את זה ב'בת האיכר' למחרת".
עד המדינה המרכזי בפרשה 512 מכונה "בואינג", ושמו אסור בפרסום. עדותו היא זו שפתחה את הדלת לשאר עדי המדינה שלאחר מכן החלו ליפול כמו דומינו יחד עם ארגון הפשיעה המתפורר של משפחת אברג'יל, והיא שופכת אור על 20 שנות פשיעה בישראל. תמלולי עדותו שהגיעו לידי וואלה! NEWS, חוזרים בין היתר לאחד האירועים המרכזיים בפרשה המסועפת - חיסולו של פליקס אבוטבול בפראג.
"הוא נרצח בגלל הרצח של יעקב אברג'יל. הזהרתי אותו. היה לו ילד בעייתי (אסי אבוטבול, ג"ג), אבל אהבתי את פליקס", אמר "בואינג". "יום אחד קיבלתי טלפון מבן סוטחי (עבריין מוכר שברח לחו"ל, ג"ג), והוא אמר לי שמשפחת אבוטבול יפרקו אותי", טען העד בפני החוקרים. בשלב הזה הוא מספר על דרך הפעולה של סוטחי: "בן היה אז במקסיקו ואמר לי בטלפון שנחמן כהן מעורב בפגיעה שלי, ושלא אאמין לאף אחד. ואז בן אמר: 'אני אטפל באבא, אתה תטפל בילד?', כשהוא מתכוון לפליקס ולאסי, שנרצח אותם. עניתי בסדר".
לאחר השיחה עם סוטחי, פגש עד המדינה את אסי אבוטבול, ולדבריו - המבט של אבוטבול הסגיר שתכנית החיסול נחשפה. "הבנתי שבן עשה לי תרגיל, אז נסעתי לריקו שירזי ברמת הפולג. סיפרתי לריקו שבן סחב אותי בדיבור", סיפר. לדבריו, לאחר השיחה שירזי טלפן לפליקס אבוטבול ובאותה הלילה נסעו עד המדינה ושירזי לפראג, לפגוש את אבוטבול. "עלינו שלושתנו לחדר ופליקס אמר לי: 'מה זה כל הדיבורים האלה, קח את האבא, קח את הבן? ככה זה הולך?', כשהוא מתייחס לשיחה שלי עם בן", שחזר העד. "אמרתי לפליקס שלא הייתה לי כוונה ושסוטחי משך אותי בדיבור. פליקס אמר שעכשיו אנחנו תיקו, בגלל שהבן שלו ניסה לרצוח אותי", סיפר. לטענתו, באותו הערב הוא הזהיר את אבוטבול שעלולים להתנקש בו: "אמרתי לו שישמור על עצמו, ושיש עוד קבוצות. אמרתי לו שהוא צריך להיזהר, ובאותו יום חזרתי עם ריקו לארץ והמשכתי בחיי".
אלא שאז המשיך העד, ותיאר פגישה במלון שרתון שאליה הגיעו מאיר ויצחק אברג'יל, בתקופת שיחותיו עם סוטחי. "יצחק אמר לי: 'סגרת סולחה עם משפחת אבוטבול?', ואמרתי לו שכן. הוא ענה: 'אתה יודע שהם פירקו את אחי' (יעקב אברג'יל). עניתי שאני יודע, ושהייתי בשבעה", סיפר העד. "מאיר אמר לי שיש שם צוות. הוא טפח לי על הרגל ואמר 'אל תדאג', והתכוון לצוות חיסול שמתכנן לחסל את פליקס". "אני לא רציתי שפליקס ייפגע. אהבתי אותו, אבל לא הייתי יכול לתת לו הסברים ולומר שיש בעיות עם אברג'יל, כי אז הייתי נחשף והיו מפרקים אותי", הוסיף.
"עסקת המיליון" שהסתבכה
אחד האישומים בתיק מכונה "פרשת המיליון". באפריל 2003, או בסמוך לכך, קשרו קשר יצחק אברג'יל, ישראל אוזיפה, אבי לוקר ואחרים לייבא מיליון כדורי אקסטזי מהולנד לאוסטרליה ולמכור אותם שם. במסגרת העסקה, רכשו אברג'יל ואוזיפה 400 אלף כדורי אקסטזי מכספי הארגון. אבי לוקר, שמיוצג על ידי עו"ד קובי שקלאר, פעל יחד עמם ומימן עם אנשים נוספים קניית 600 אלף כדורים. שווי כדור אקסטזי, בתקופה הרלוונטית באוסטרליה, היה כ-12 דולר, אשר נכון לחודש אפריל 2003 היה כ-33.6 שקל, כך ששווי מיליון הכדורים שנסחרו בעסקה היה כ-33,600,000 שקלים.
לאחר העברתם לאוסטרליה, נשמרו הסמים בידי חבורת אופנוענים עד למכירתם בתמורה לכמיליון דולרים. לוקר ועופר אטיאס קיבלו מהאופנוענים סך של כ-200 אלף כדורי אקסטזי מתוך הסמים, מכרו אותם באוסטרליה ואת כספי התמורה העבירו לישראל במזומן באמצעות בלדר, שזהותו אינה ידועה, שעמו נוצר קשר באמצעות אדם ששמו שי . לאחר שקיבל את הכסף לידיו, נעלמו עקבותיו של הבלדר. בעקבות זאת, משלא קיבלו האופנוענים את חלקם, סירבו להמשיך ולהעביר לידי לוקר את יתרת הסמים למכירה, ובהמשך נותק עימם הקשר ונעלמו הסמים שנותרו בידיהם. מי שעוד נכנס לפעולה היה עד המדינה שיצר קשר עם שי וניסה לאתר באמצעותו את הבלדר, אך עקבותיו נעלמו. חמתו של לוקר בערה והוא פנה לשי ודרש ממנו לשלם את כספי מכירת הסמים, בהיותו אחראי על הבלדר. בעקבות זאת, שילם שי ללוקר סך של כ-80 אלף דולרים במזומן.
(עדכון ראשון: 19:25)