שבוע לפשעי השנאה: האם היהדות באמת מכשירה לאלימות?

(מפקד מחוז ירושלים מגיע לבית משפחתה של שירה בנקי שנרצחה במצעד הגאווה)

הרצח בכפר דומא והרצח במצעד הגאווה, הגבירו ביתר שאת את התהיה בקרב רבנים, אישי ציבור ואזרחים רבים - אם יש לתורה, ההלכה ומאמיניה חלק בדירבון למעשים אלימים. עלתה השאלה מדוע ישי שליסל, שדקר למוות את שירה בנקי בת ה-16 ופצע חמישה אחרים במצעד בירושלים, פעל בצורה כזו. אם הוא עשה זאת בשם התורה או שמדובר באדם לא שפוי שחילל את השם בכך שהשתמש בכלל בתורה ובהלכה. האם אלה שביצעו את פיגוע ההצתה בכפר דומא, שבו נשרף למוות התינוק עלי דוואבשה ונפצעו שלושת בני משפחתו, נתנו פרשנות מסוימת לתורה ולהלכה שבה לכאורה הם מאמינים, או שהם פעלו רק מתוך שנאה סתמית לבני העם הפלסטיני.

הרב עו"ד דב הלברטל, מרצה למשפט עברי, טען שלהלכה היהודית יש פוטנציאל "אנרכיסטי ומסוכן". דווקא בתקופה הנוכחית, כך הוא מסביר, "המגזר הדתי והחרדי, ברובו, מגלה עלייה בפשיזם, שמשמעותה לאומנות קנאית שאינה נרתעת גם מאלימות ושפיכות דמים". את הקשר בין עולם ההלכה והתורה למעשי רצח ואלימות הוא בחר להמחיש בהלכה לפיה בן נוח, שלא קיים אחת משבע המצוות שבהן הוא מחויב, "חייב מיתה". לדבריו, "פשיסט יכול לטעון שהגויים היום אינם מקיימים שבע מצוות, ולכן מותר להורגם, ואולי אפילו מצווה לעשות כך".

עוד בנושא
המסית נגד הקהילה הגאה שבירך על רצח שירה בנקי מואשם בהסתה
דיוקן של רוצח: למה שליסל הוא לא סתם משוגע?
פרקליט הנכד של כהנא: דעותיו קיצוניות ומשיחיות, אבל הוא אינו מסית

הלברטל סבור שלא רק שימוש פשטני בפסוקי התורה או בפסקי הלכה "יכול להיות אלים ומסוכן", כלשונו, אלא גם "האמונה באלוקים היא קטליזטור אדיר להרג ושפיכות דמים". בתורה כתוב, הוסיף הלברטל, שלא כל אחד יכול לעבוד במשכן שהיה בבית המקדש, אלא רק בני שבט לוי. ומה יקרה אם בכל זאת אדם אחר ינסה להתקרב? "הזר הקרב יומת", קובעת התורה. "כך גם כתוב לגבי הר הבית ולפיכך אפשר להסיק שאין כל מניעה להיכנס עם מקלעים להר ולירות בכל ערבי שנמצא שם".

הדוגמאות שבהן בחר הלברטל הן קיצוניות מאוד, אך הוא מבחינתו טען בעקשנות רבה כי "הגישות הקיצוניות הולכות ותופסות יותר מקום". הוא תלה זאת בכיבוש וטען כי ככל שהוא מתמשך וגורר הסלמה באלימות, הציבור הדתי והחרדי נזקק יותר ויותר למעשים פשיסטיים. לשאלה אם רמת המעשים תלויה במידת קיום התורה ומצוותיה, אמר הלברטל כי "ככל שהקנאות גדולה יותר, הסגירות גדולה יותר. ואם הסגירות גדולה יותר, כך האלימות גואה".

הפתרון כמובן תלוי "בפרשנות הנכונה והראויה לכל אותם מקורות. לשיקול דעת. למתינות. לריסון ולהבנה של מצבנו בין האומות. יש גישה סבלנית והומנית שתופסת אצל כל מי שעיניו בראשו. כמובן צריך להתריע בתוקף על התופעה הזו ולחנך בדקדוק לגישות אחרות לחלוטין. הדבר דורש גם חינוך יסודי. זה לא קל מאחר שהנטייה האינסטינקטיבית היא לקיצוניות ולאלימות".

ד"ר תומר פרסיקו, עמית במכון הרטמן ומרצה בתוכנית לדתות בנות זמננו באוניברסיטת תל אביב אמר כי צריך להכיר בעובדה שקיימת כיום תת-תרבות פונדמנטליסטית רצחנית שיוצאים ממנה מחבלים, שלרוב הם לא נתפסים. "השאלה היא פחות מה יש בהלכה, אלא יותר איך אנחנו מפרשים את מה שיש בה". היהדות האורתודוקסית בישראל, כך לפי פרסיקו, גולשת בחלקה ובשוליה לפרשנות פשטנית וקיצונית של פסוקי התורה ופסקי ההלכה. "מסיבות חברתיות זה תופס מקום גדול יותר מאשר בעבר".

הוא נמנע מלקשר בין הפיגועים האחרונים למערכות תרבותיות גדולות ומורכבות כמו ההלכה או האמונה, אך הוסיף כי "סביר מאוד שהאנשים שביצעו את המעשים האלה מאמינים שהם עושים את רצון האל. השאלה החשובה היא שוב איך הם מפרשים את רצון האל, מה גורם להם לפרש את רצונו כך ולא אחרת".

יש לזה קשר לאדיקות בקיום המצוות?

"לא. יש יהודים רבים שאדוקים ומקפידים מאוד ולא מעלים על דעתם אלימות או מעשים דומים. השאלה היא לא מה מקיימים ומה לא, אלא איך מפרשים את רצונו של אלוהים. זה לא עניין של הקפדה, אלא פרשנות. הפרשנות של אותם מחבלים מבוססת על תפיסה על פיה עליהם להיות קנאים לדבר ה', ולהקריב עצמם במלחמה למען קיום רצונו. הם מקריבים את יחסם לחברה הכללית בכך שהם מתכחשים לדרך הארץ של רובה, והם מקריבים עצמם מול החוק הישראלי בכך שהם מוכנים להיעצר בעקבות מעשיהם".

אז כל שומר תורה והלכה, עלולים לצוץ מתוכו מעשים אלימים?

"ברור לכולנו שרוב שומרי המצוות רחוקים מרחק עצום מכל מעשי אלימות שכאלה. לכן, אין כאן באמת שאלה. הבעיה היא מיעוט קטן שמוכן לפעול באלימות. הבעיה הזו לא תיפתר על ידי מעצרים מנהליים אלא על ידי פעולות של חינוך, בעיקר מכיוונם של רבנים בכירים".

מי שדווקא טוען אחרת הוא בני רבינוביץ', עיתונאי חרדי, כתב העיתון "יתד נאמן", שופרו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב אהרון לייב שטיינמן. "דווקא יהודי שמקיים מצוות ומקפיד על ההלכה היהודית לכל פרטיה ודקדוקיה, אין שום סיכוי בעולם שיתעוררו בו סימנים לבצע מעשי אלימות מכל סוג שהם". רבינוביץ' מסביר כי "קנאות טהורה נובעת אך ורק מתוך דרגת אמונה גבוהה, ויהודי שמאמין בבורא עולם ובמצוותיו יודע היטב, שבימינו אנו אין בכלל את המושג הזה של מעשי אלימות, ודעת התורה וההלכה שוללת זאת באופן מוחלט".

אירועי הרצח האחרונים בירושלים ובכפר דומא נעשו, כך לדבריו, "מתוך גישה לאומנית פסולה שאין לה שום מקום בהלכה היהודית, או מתוך טירוף וחולניות, והם עוטפים את המעשים האלימים שלהם במעטפה ריקה מתוכן כאילו זו גישה תורנית והלכתית". רבינוביץ' אמר כי "הגיע הזמן שהציבור יפנים שלתורת ישראל אין כל חלק ונחלה במעשי האלימות הנפשעים שהיינו עדים להם בתקופה האחרונה".

"הציבור החרדי שאורח חייו מבוסס על ההלכה", הוא הוסיף, "יודע מצוין, שכל מעשי האלימות מנוגדים תכלית הניגוד להלכה. גם אם נלך לאחד ממאפייני הקנאות וההלכה של "מורידין ולא מעלין", כותב על כך החזון איש, מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר בדורות שלנו, דברים ברורים ונחרצים שהם עבור כל יהודי באשר הוא בבחינת הלכה פסוקה, שהדין הזה הוא אך ורק בתקופות מיוחדות מאוד, כמו בזמן שהיו ניסים מצויים והצדיקים של אותו דור נמצאים תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל. רק אז ההלכה הזו תקפה, אבל בזמנינו אין בפעולות מעין אלו כדי לתקן את הפרצות, אלא אף ההיפך הגמור, הגברתן והוספתן, כי הדבר לא נראה כלפי חוץ כמעשה הנובע מקנאות והלכה, אלא אך ורק כמעשה של השחתה ואלימות. לכן, ההלכה היא ברורה מאוד, בתקופתנו אין שום מקום לשום מעשי אלימות מכל סוג שהוא, וכפי שהחזון איש כתב: "עלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת".