אדוני הנשיא, בחודש מאי השנה כתבו עליך בכתבת פרופיל: "פחות משנה אחרי, דומה שהוא כאילו נולד לתפקיד, נמשח אליו בינקותו. הנשיא ראובן ריבלין הפך לאיש הפופולרי בישראל". באותו חודש, בעיתון הארץ נערך סקר שביעות רצון, לפיו 72% שבעי רצון מתפקודך. הרבה יותר מכל משרת ציבור אחר, כמעט פי שניים מראש הממשלה. מה קרה כאן, אם אתה יודע להסביר?
"כנראה, מאז שנכנסתי לתפקידי העיתונים ומי שהם מדברים בשמם מרוצים מתפקודי. אבל לא, לא נולדתי נשיא, אפילו לא בן נשיא, למרות שאני בן של איש גדול. בכל זאת, אני מאוד שמח שכך רואים את תפקידי ואת תפקודי".
הסכם הגרעין שהושג בין המעצמות לאיראן - האמנם הוא כל כך אסוני למדינת ישראל? איך אתה רואה את התנהלות ראש הממשלה מול נשיא ארצות הברית בנושא הזה? איך אתה רואה את התנהלות ישראל ונציגיה?
"ההסכם עם איראן הוא חמור ביותר לגבי ישראל, לא הייתי משתמש במונחים של אסון. אנחנו יודעים לשמור על עצמנו, אנחנו יודעים כי ייעודינו הוא כאן, אין לנו כל חשש. אנחנו יודעים שגם אנחנו יכולים להגן על עצמנו. בשבילנו אין פה עניין תיאורטי, האם איראן חשודה או לא חשודה. איראן לא חשודה - איראן מאיימת עלינו לא רק בהצהרה מעל בימת האו"ם, אלא על ידי שליחת מערכות וחזיתות לגבולנו. אנחנו לא צריכים שלאיראן תהיה פצצה אטומית כדי שהיא תאיים על קיומה של מדינת ישראל. מאה אלף טילים איראנים המוחזקים בסוריה ובלבנון הם איום רציני ביותר על קיומה של מדינת ישראל, ואנחנו לוקחים זאת בחשבון".
אתה לא רואה שום דבר טוב בהסכם הזה? היכולת הגרעינית של איראן נדחית בעשר שנים לפחות.
"זה לא רק העניין של היכולת הגרעינית האיראנית. הסרת הסנקציות תתיר לאיראן לתמוך בטרור ביתר שאת. לא שהם לא עושים זאת גם כיום - הם מאיימים על גבולנו, מנסים לחדור לכיוון הירדני ממזרח לנו ומתכוונים לסיני. הם נמצאים בכל מקום ומקום. אבל היכולת המימונית שלהם שתגבר לאין שיעור כתוצאה מכך שהסנקציות יוסרו, היא האיום האמיתי על מדינת ישראל. אם העם באיראן יבוא ויבין בסופו של דבר שהרבה יותר נוח לו לחיות בשלום עם העולם, אני רואה בכך יתרון. יש יתרון בכל אפשרות של התפקחות העם באיראן והחלפה של השלטון בו".
ולגבי המאבק הישראלי בבית הלבן? ישראל עשתה מלחמה נגד הבית הלבן ונשיא ארצות הברית.
"לצד העימות עם איראן, אנחנו מחויבים לומר לעולם כולו - אנחנו לא יכולים להיות חלק ממשא ומתן איתם. אני רואה בנושא האיראני איזשהו סימן לכך שהפכנו להיות מבודדים. וכאשר אנחנו הופכים להיות מבודדים בעניין האיראני, אנחנו גם מתחילים לבודד את עצמנו מהנושא הפלסטיני, שהוא לא פחות חשוב. צריך להגיע להסכם עם הפלסטינים, איך נוכל לחיות יחד, לא איך נמשיך להילחם אחד בשני. הדרך היחידה שבה אפשר לעמוד מול איומי הפלסטינים לבנאם את הסכסוך היא לקבל את הגיבוי העולמי, ובעיקר של ארצות הברית. אני מתחיל לראות סימנים לפיהם אנחנו נראים בעיני הבית לבן או מחלקת המדינה ככאלה אשר ארצות הברית מחויבת להם, אבל לא צריך תמיד לרוץ ולעזור להם בכל עניין ועניין. הפיכת הנושא הפלסטיני, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הקונפליקט, הטרגדיה הישראלית-פלסטינית לנושא בינלאומי היא חמורה ביותר. והבידוד כאן הוא הרבה יותר חמור, ואני חושש ממנו.
צדק ראש הממשלה כשבחר באסטרטגיה של ראש בראש, על הנשיא אובמה, על הבית הלבן, להגיע לקפיטול, לקונגרס, בניגוד לעמדתו של נשיא ארצות הברית?
"אני מאמין שראש הממשלה באמת חדור אמונה שהוא מחויב להגן על מדינת ישראל".
כיושב ראש כנסת, היית מקבל מנהיג מדינה אחרת שבא לעשות שידול בכנסת נגד ראש הממשלה הישראלי?
"אני לא הייתי מזמין בן אדם שבא להתריס כלפי מדיניותה של הממשלה בכנסת ישראל. בין שהייתי חבר קואליציה ובין שהייתי חבר אופוזיציה. בעצם היותי יושב ראש הכנסת אני מחויב. ביינר (ג'ון ביינר, יו"ר בית הנבחרים האמריקני) בחר להזמין את ראש הממשלה, והוא קיבל את הזמנתו. אם אני הייתי ביינר האם אני הייתי מזמין? אני לא יודע מה היה בארצות הברית, ייתכן שהייתי מזמין. כישראלי לא היית מזמין אותו".
נראה שבאירופה מאבדים את הסבלנות למדיניות הישראלית המזגזגת. פעם בעד פתרון שתי המדינות, פעם נגד. תנועות החרם מתעצמות. האם זה הכול אנטישמיות או שיש פה ניהול לא נכון של הדרך הישראלית?
"מי שאנטישמי לא אנטישמי בגלל ישראל, הוא נגד ישראל בגלל האנטישמיות. צריך לבודד את שתי השאלות האלה. מתווה שתי מדינות לשני עמים מקובל על הרוב בישראל. אני לא בטוח אם הוא מקובל על הצד הפלסטיני וזאת הבעיה האמיתית. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הציע הצעה מרחיקת לכת לאבו מאזן, וייתכן שהיא לא הייתה מקבלת את אישור הכנסת. בעוד הוויכוח אצלנו סוער, מה אמר אולמרט והאם היינו מקבלים זאת אצלנו בכנסת, אבו מאזן אפילו לא השיב אם הוא מוכן לקבל את אותה הצעה. כלומר הנושא של "שתי מדינות לשני עמים" נתון בארץ לוויכוח אבל ברור שרוב הכנסת תתמוך בכך. אני חושב שאפילו ברוב של יותר משמונים חברי כנסת, שני שלישים. משאל עם עדיין לא קיים אצלנו בחוק, אבל נדמה לי שזה יזכה גם לאישור העם. יחד עם זה, לאבו מאזן יש קושי ולכן הוא פונה לאו"ם, לכן הוא מנסה לבנאם את הסוגיה. משום שהוא לא יכול לקבל מהעם הפלסטיני רוב מוצק לאפשרות של הסכם שבו מדינה פלסטינית תהיה פחות ממדינת ישראל".
נערה נרצחת בגלל נטייתה המינית, תינוק בגלל מוצאו. איך אתה מתייחס לזה? כעשבים שוטים?
"פעמים רבות כאשר אתה לא נותן את דעתך לעשבים שוטים בגינה מטופחת, הערוגה כולה הופכת להיות טבע משתולל. ואם אתה אומר, 'אלה דברים שוליים', אתה חוטא למעשה הגדול שהיית שותף לו כאשר קמה מדינה כל כך חזקה, מבוססת ומוכרת על ידי העולם. ובתוך אותה מדינה אנחנו מאפשרים להתנכל לאזרחינו: למי שאינם יהודים, לאזרחים הערבים, הנוצרים או המוסלמים. אנחנו ממש כורתים את הגזע מתחת רגלינו. וזה מביא אותנו למצב שבו אנחנו יכולים לאבד הכל. אנחנו צריכים לטפל במקום שבו אנחנו הורגים ילדים, או שבו מתירים את הדם של אחרים, או בהם אדם בא ואומר - "האמונה דורשת ממני גם לשרוף, לנתץ ולהרוס". אנחנו צריכים לטפל בכל טרור כמו טרור. אם הטרור הוא טרור ערבי, אם הטרור הוא טרור יהודי.
בעקבות דברים שאמרת אחרי רצח עלי דוואבשה, היתה התקפה עליך ברשתות החברתיות: שמו תמונה שלך עם כאפיה, כתבו "נשיא של ערבים". ראית את הסטטוסים? יש בך פחד?
אלא הם דברים שברמה האישית יכולים להיות מעליבים או מכעיסים. אני יודע מה הן העשיות שלי וההשתדלויות שלי למען עמי וארצי, ואני יודע גם מי אלה המשמיצים. הקנאים, החדורים בהחלטה נחושה שכל מי שלא מסכים איתם הוא אויב העם. ברמה האישית אני מוכרח לומר שאיני כזה שיבטל אחת מתכניותיי בגלל חשש אישי. כי אני באמת לא מפחד.
איך היחסים עם בנימין נתניהו?
"הוא ראש הממשלה ואני נשיא המדינה. אלה יחסים שהיו בעבר באמת בין דוד בכור לילד קטן. ראה, אני הייתי בן עשר כשהוא נולד, הייתי אפילו בברית שלו. אני הייתי בצבא וקצין..."
זה לא ריגש אותו, אני חייב להגיד.
"כן כן, זה לא ריגש אותו אז. דרך אגב הוא אדם מאוד קר ויודע להתאפק, אז שום דבר לא מרגש אותו. וזה טוב, ראש ממשלה צריך לא להתרגש".
איך היחסים היום?
"כמובן שהיינו פעם חברים טובים. נכון שאני הייתי בן עשרים, קצין בצה"ל כבר, כמעט משוחרר מצה"ל והוא היה ילד בן עשר. ואמא שלו והדודות שלי".
והיום?
"היום הוא ראש הממשלה, אני נשיא המדינה. לא נבחרתי בגלל מאמציו הרבים, אולי המאמצים שלו היו הפוכים. יחד עם זה הוא מכבד מאוד את בחירתי, ואני מכבד מאוד את תפקידו של ראש ממשלה, כי תפקידו להנהיג את המדינה גם כאשר אתה מסכים איתו וגם כאשר אתה לא מסכים איתו".
יושרו ההדורים? או שההדורים לא נדונו?
"מעולם לא היו הדורים בכל מה שקשור לניהול המדינה. שנינו אנשים שהגענו לכאן בתקופה בה דגל ישראל המונף לראש התורן לא היה דבר מובן מאליו. שנינו חיינו בדור של שעבוד, ואני מאמין ששנינו רוצים את טובת המדינה. כראש הממשלה וכנשיא אין שום בעיות ואין שום הדורים. בכל שאר הנושאים - כמובן. הנושאים האישיים, הם נגזרים כל אחד מההתייחסות של האחר, אבל אין לנו שום בעיה".
למרות מאמציך הכבירים אין ממשלת אחדות. האם ניסו לגייס אותך כמי שיקשור את הקצוות? למה זה לא קורה עד עכשיו?
"מעולם לא דיברתי על ממשלת אחדות, דיברתי על ממשלה רחבה בצוק העיתים. חשבתי שטוב מאוד שהעבודה והליכוד ילכו יחד כדי לשדר לעולם את אותם דברים שאנחנו מסכימים עליהם ושמהם אין נסיגה. כך היה הרבה יותר קל ללכת לאמריקנים וליישר איתם קו, גם בנושא האיראני".
ניסית בפועל לקשור את הקצוות?
"בטרם הקמת הממשלה דיברתי גם עם ראש הממשלה וגם עם לימים ראש האופוזיציה".
אתה מנסה גם היום?
"אני חושב שיש לנו ראש ממשלה בעל ניסיון, יש לנו יו"ר אופוזיציה בעל ניסיון, שניהם אנשים בוגרים ובעלי יכולות לנהל משא ומתן. אני צריך להיות ביניהם? אם יחליטו שהם רוצים להיות אחד עם השני, אני מוכן לשמש להם סולם שבאמצעותו נבקש מהציבור כולו ללחוץ עליהם. בזמנים לא פשוטים אלה של קבלת הכרעות, גם בנושא האיראני וגם בנושא הפלסטיני, אני חושב שטוב מאוד שיהיה לנו ראש ממשלה ושר חוץ שיכולים לדבר אל העולם בסגנון אחד".
אמרת "אני מוכן להיות סולם". אתה קורא לשני הצדדים לרדת מהצמרות ולשבת יחד?
"אם הם יחליטו שהם יכולים לשבת יחד, אני חושב שהייתי אומר לעם כולו "ראו נא, הם לא מתבקשים לשבת יחד, הם מחויבים לשבת יחד לנוכח המטלות והאתגרים שצריך להכריע בהם".
כנסת 2015: ירון מזוז, סגן שר הפנים, אומר לח"כים הערבים שיגידו תודה שהם קיבלו אזרחות. בוועדה למינוי שופטים תמיד היה מקובל שיהיו נציגי שמאלי וימין ביחד. פתאום זה אחרת. איך אתה רואה את הכנסת?
"הרבה כללים נשברים לנגד עינינו. אלו שנבחרו לכנסת הם לא האשמים, אשמים אלו שבחרו אותם לכנסת, והם צריכים לתת את דעתם. מכל הצדדים, ומכל המפלגות צריכים לחשוב, האם כשבחרנו אותם, לא ידענו שכך יהיה. חברי כנסת רבים משתוממים על האמירה של חבר כנסת שנבחר לוועדה לבחירת שופטים (ח"כ רוברט אילטוב), כאשר בתוכנו יש מיעוט של עשרים אחוזים לא יהודים".
אתה מגנה את ההתבטאות שלו, לפיה שופט חייב להסכים, לרצות לשיר את "התקווה" כדי להתמנות?
"אני חושב שגינוי זה לשון המעטה. אני חושב שזו אמירה ממנה משתמע כאילו מי שאינו יהודי אינו יכול לחיות במדינת ישראל. היעלה על הדעת?"
בית"ר ירושלים?
היינו יושבים, אוהבי בית"ר, בוניה, ומחדשי פניה. בית"ר נולדה בשנת 1939, שנת לידתי, והיא לא הייתה במיטבה. בשנת 52' היא עלתה לליגה הראשונה ונפלה מיד ומהרגע שהשתחררתי מהצבא ובאתי לאוניברסיטה, עבדתי ועמלתי על מנת להפוך אותה לפאר הכדורגל הישראלי. אנחנו רצינו שחקנים שיתגוננו וידעו להתגונן. רציתי את עלי עותמן מהפועל שיבוא ויחזק את בית"ר. הוא לא רצה. מעולם לא חשבנו שערבים לא יכולים להשתתף במשחקי בית"ר, כי היו לנו אחרי 67' המוני בני ירושלים שהצטרפו עם הגדלת שטחה של העיר. התושבים הפלסטינים שהם היום אזרחי ירושלים היו באים באלפיהם לראות את בית"ר, והיו צופים בטלוויזיה. כאשר התחילו אחרי האינתיפאדות ההתנהגויות וההתפרצויות מצד מה שנקרא היציע המזרחי, המשכתי בדאגה רבה לחזות בכל משחק שלה בטלוויזיה, אבל לא יכולתי לשאת את ההתנהלות של אוהדיה, שהם מחרפים ומגדפים. אף פעם לא אהבתי את בית"ר בגלל ששנאתי מישהו, אני אהבתי את בית"ר כפי שאני אוהב את ארץ ישראל".
אינך אוהב את בית"ר יותר?
"אינני אוהב את בית"ר? אדם לא יכול לסור מאהבת נעוריו, יחד עם זה אינני יכול לראות את אותם אלה שהם כביכול שותפים באהבתי לבית"ר".
אדוני הנשיא, זה נראה מהסקרים שאתה נבחר הציבור, משרת הציבור, הכי פופולרי היום. האם יש סיכוי שמשרת הציבור הכי פופולרי יתמודד למשרה האחראית והמאתגרת כל כך של ראש ממשלה? אי פעם?
"לא. קיבלתי את ההחלטה הזאת לפני שנים רבות כאשר ביקשתי להיבחר ליושב ראש הכנסת. אינני יכול לשלוח אנשים לקרב בידיעה שהם עלולים למות. אני יכול להישלח לקרב ומוכן למסור את נפשי למען מדינתי. ראש ממשלה צריך להיות בעל עוצמות נפשיות כאלה שהוא יכול לשלוח אנשים לקרב. להיות פופולרי זה דבר חשוב, אתה צריך לדעת גם מה אתה יכול ומה אתה לא יכול. ראש ממשלה חייב לבוא ולהחליט האם הוא שולח או לא שולח אנשים לקרב".
וזה נושא שאתה מרגיש שאתה לא יכול להתמודד איתו?
"בזמנו, בני וחבריו נלחמו במערכה בג'נין, ואני הייתי צריך לקבל החלטות בקבינט. יצאתי כדי להימנע מקבלת החלטות כאשר בני עומד מאחוריהן. זה הביא אותי להכרה שאני לא יכול להיות ראש ממשלה. אני יכול לסייע לראש ממשלה, אני יכול לעשות כל מה שביכולתי כדי לעזור למדינתי - ראש ממשלה אינני יכול להיות".