פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מעצרים מנהליים יובילו לתג מחיר הבא

      הבעיה בצווים המנהליים לא מתחילה רק עם חוסר החכמה ועם הבעיה המוסרית, המעצרים הללו רק נותנים דלק למי שנעצר בהם. גירוש בית אל הוביל לתג מחיר, תג מחיר מוביל למעצר מנהלי, ומעצר מנהלי, עשוי להוביל לעוד תג מחיר, ככה זה שהקבינט פועל מהבטן ולא מהשכל

      הוארך מעצרו של מאיר אטינגר, היעד המרכזי של החטיבה היהודית בשב"כ (ערן גילווארג)
      מאיר אטינגר בהארכת מעצרו (צילום: ערן גילווארג)

      את פלוני אני מכיר מספר שנים. הוא בחור צעיר, מתגורר במאחז כתום בוהק בלב השומרון במקום הנחשב לאחד מהמאחזים האידאולוגיים והנחושים.

      הוא עדיין לא נשוי, אין לו ילדים, יש לו אידיאולוגיה נוקבת מאוד ( לא עם כולה אני מסכים), תפיסה מאוד ברורה של אי אמון במדינת ישראל, לצערי הוא לא התגייס לצבא ("כי הם גירושו יהודים"), לא חוגג את יום העצמאות ("אני מכיר במדינת יהודה"), וגם לא הולך להצביע בבחירות אפילו לא לברוך מרזל.

      אני מעריץ את פלוני על הנחישות ועל מסירות הנפש שלו להתיישב בגבעה מוקפת אלפי ערבים, וליישב את ארץ ישראל, וגם אם לא מסכים עם כל דבריו, הרי שפלוני וחבריו הם מלח הארץ .

      אתמול קיבלתי מפלוני טלפון, הייתי בטוח שפלוני שנמצא ברשימת היעדים של השב"כ והוא מתקשר לברר כיצד אפשר להיאבק בצו מנהלי אם וכאשר יקבל, אך זה היה החלק השולי של השיחה ונראה שהליך כזה הכי פחות מטריד אותו. נהפוך הוא, החלק העיקרי נע סביב השאלה איך ממנפים את המעצר הזה לקידום האידאולוגיה שלו, ואיך הוא יוצא מהמעצר הזה "כמלך מבית העצורים, כמו יוסף", ללמדך שמה שבוגי יעלון חושב שהוא צעד משמעותי וכואב עבור פעילי הימין, פלוני וחברים אחרים שלו, סוברים שזה צעד שדווקא שיעזור בקידום האג'נדה שלהם.

      הבעיה בצווים המנהליים שבוגי יעלון התגאה בהוצאתם אתמול, אינה מתחילה עם חוסר החכמה שלהם. לפני הכל יש כאן בעיה מוסרית, של שימוש בצווים ללא משפט, ללא ראיות והוכחות ובסיס משפטי רעוע מאוד במיוחד כנגד מי שנעצר אין ספור פעמים לחקירה אינטנסיבית אך לא נמצאה שום תשתית ראייתית נגדו המצדיקה כתב אישום.

      כל משפטן יודע שחייבים לשחק משחק הוגן, והמשפט הפלילי הוא ניסיון להגיע לחקר האמת ולהוצאת הצדק לאור תוך שמירת כל הכללים ומתן אפשרות לאדם להגן על עצמו, אלא שכאשר עוצרים אדם במעצר מנהלי לאחר שחקרו אותו חקירת שתי וערב קשה מאוד ומתישה מאוד (בתי המשפט לצערי נותנים קרדיט רב מידי לשבת בחקירות נערי גבעות), ולא נמצאו נגדו ראיות זה ההפך מהוגנות ולמעשה זה שימוש וניצול לרעה של סמכויות המדינה.

      זאת ועוד, פסטיבל הצביעות התפרץ לו אמש: איפה בצלם? איפה אנשי האגודה לזכויות האזרח הפותחים במערכה כל אימת שכנגד מחבל מוצא צו שכזה. מדוע הם לא משמיעים את קולם כאשר מדובר בצעירים מהשומרון.

      זאת ועוד, הניסיון מלמד שדווקא אלה שנעצרים במעצרים מנהליים הם לא אלה שעושים את המעשים: בשב"כ יודעים היטב לחפש מתחת לפנס, עוצרים את הפעילים המוכרים אך כמו שברוך גולדשטיין לא היה פעיל מוכר ויגאל עמיר לא היה יכול להיות ברשימת מעצרים מנהליים (אפילו אם היו נותנים לשב"כ מאה שמות לבחור...) הרי שסביר להניח שאלה שנעצרים היום הם בעיקר אלה שמדברים ומצהירים הצהרות – לא עושים מעשים.

      אלא שכאמור המעצרים הללו רק נותנים דלק למי שנעצר בהם: בגיל 18 גם אני נשלחתי למעצר (בית) מנהלי למשך תשעה חודשים ללא הוכחות וראיות, מתוך מטרה ברורה שאשנה את עמדותיי. אלא שהמעצר הזה יצר תוצאה הפוכה. אם עד לאותו מועד הייתי פעיל למען ארץ ישראל רק חצי יום, לאחר צו זה, הקדשתי את כל שעותיי למלחמה ומאבק שאני רואה בהם כשליחות למען העם והארץ.

      שר הביטחון משה יעלון בכנס הביטחון הלאומי של מכון פישר, מאי 2015 (מערכת וואלה! NEWS , סיון פרג')
      לפני הכל יש כאן בעיה מוסרית, של שימוש בצווים ללא משפט. שר הביטחון משה יעלון (צילום: סיון פרג')

      הערכה שלי, שכל אלה שנעצרו ימשיכו לפעול ולעשות גם לאחר שחרורם, ולמעשה מה שמדינת ישראל תקבל כאן זה אזרחים ממורמרים, שיעשו הכל כדי להוכיח שלא נשברו, מה גם שחבריהם יהיו מונעים עכשיו מעודף מוטיבציה.

      ככה זה כאשר הקבינט פועל מהבטן ולא מהשכל וככה זה כאשר שר הביטחון בוגי יעלון מתהלך כמו פיל בחנות חרסינה והחלטה טיפשית שלו גוררת להחלטה טיפשית אחרת : גירוש בית אל הוביל לתג מחיר, תג מחיר מוביל למעצר מנהלי, ומעצר מנהלי, עשוי להוביל לעוד תג מחיר....


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.