צפו בריאיו עם תא"ל (מיל') נועם פייג, סגן מפקד חיל הים לשעבר
זה היה עוד אחד מהמבצעים הנועזים והמורכבים של הקומנדו הימי בזירה הלבנונית. לוחמי שייטת 13, בפיקודו של ארז צוקרמן, התקרבו בשנת 2001 אל חופי לבנון מול עיניהן הבוחנות של תצפיות חיזבאללה באמצעות "זהרונים", שלושה כלי שיט מהירים במיוחד. עשרות מיילים מהחוף, עמד על סיפון ספינת טילים מפקד הפלוגה הטכנית של שייטת 13, סא"ל משה (שיקו) זנה ועקב אחר התקדמות הכוחות הפושטים. לפתע נשמע רעש יוצא דופן ברשת הקשר המבצעי. התחושות בבטן היו רעות.
הדיווח היה קצר וממוקד. שלושת מנועי הכלים המהירים נדמו כתוצאה מתקלה טכנית. כל דקה שעוברת היא קריטית. צוקרמן, שהפליג על אחד הכלים, דרש סיוע דחוף כאשר ברקע מרחף חשש מכישלון המבצע. למרות תנאי הים הקשים והמצב הטכני המורכב, הצליח זנה לאלתר פתרון יצירתי שהציל את המבצע. תוצאות המשימה החשאית נותרו בגדר סוד עד היום, אולם שמו של זנה החל לעשות גלים בחיל.
הוא החל את דרכו בחיל הים בשנת 1983, בקורס חובלים. לאחר תפקידי הדרכה, התלבט אם להמשיך בציר הלוחמים או להשתחרר, ולבסוף פנה ללימודי הנדסת מכונות בטכניון והתקדם בתפקידי מפתח במספן ציוד. הלוחם התאהב אט אט במכונות ובכלים והתמנה למפל"ג טכני של סטי"לים וצוללות בבסיס חיפה. בשנת 2007 הוא דילג למטה והתמנה לראש מחלקת הלוגיסטיקה של חיל הים, שמתכננת את הצירים המבצעיים של החיל בכל הזירות. כך נחשפו בפניו הסודות הכמוסים של החיל הקטן, שהפעיל כלי שיט הרחק מגבולות המדינה.
במאי 2011 טיפס זנה לקצה הפירמידה הטכנולוגית בחיל הים ומונה לראש מספן ציוד. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, זומן למספר פגישות עם שר הביטחון אהוד ברק לקראת עסקת רכש הצוללת השישית עבור חיל הים, שעל פי פרסומים זרים, שליש ממנה מומן מכספי הממשלה הגרמנית. בהתעקשות ישראלית אופיינית, הוטמעו בתכנון הצוללת טכנולוגיות תוצרת כחול-לבן ותא"ל זנה הרגיש שהעסקה טובה למדינת ישראל, אף שמימושה בא על חשבון בקשות אחרות של חיל הים, כגון כמו רכש ספינות נוספות.
באחת השיחות הרגיש ראש מספן ציוד מספיק בטוח והחליט להפנות שאלה ישירה ומעט ביקורתית לשר הביטחון: "מדוע לא אישרת לרכוש עוד ספינות סער 5 דור ב' לחיל הים?". ברק ענה בטון אבהי: "תקשיב... הפרויקט היה מצוין, אבל יקר מדי. גדול עלינו... ". התשובה הקצרה הספיקה כדי לחולל תפנית באופן החשיבה של תא"ל זנה. בדיעבד, התברר כי השיחה ההיא השפיעה על חיל שלם. ראש מספן ציוד הבין כי חיל הים חייב לתכנן פרויקטים זולים וכעבור זמן לא רב, סגר את אחת המחלקות כדי לסמן את הדרך החדשה. קצינים בחיל אמרו לו כי סגירת המחלקה היא שגיאה, אולם זנה הבין כי הפרויקט נכשל ודבק בהחלטתו.
בין השאר, דרש להכריע אם להפריט את המספנה של חיל הים, המעסיקה 1,300 עובדים, רובם המכריע אזרחים. זאת בדומה לשיטת האחזקה באמצעות חברות אזרחיות של כמה ממטוסי חיל האוויר. התשובה המהירה הייתה "לא". אין במדינת ישראל תעשיה ביטחונית שמתוחזקת באיכות כזו והחשש היה שהכנסת התעשייה האווירית לענף עלולה ליצור מונופול ללא מתחרים בארץ. גם חברות זרות נפסלו,לאחר שבירור מהיר העלה כי מחיר האחזקה יהיה כפול מתקציב חיל הים והגמישות בעתות מלחמה תיפגע. מבצע "צוק איתן" הוסיף תוקף להחלטה, כשספרד ואנגליה "עשו שרירים" בכל הנוגע לאספקת חלקי חילוף. טוב לא ייצא מהפקדת ביטחון המדינה בידיים זרות, וודאי כשמדובר בזרוע הארוכה: הצוללות.
ובכל זאת, בלא מעט מקרים מצא זנה לנכון לסגור, להפריט או להעביר את האחזקה לגורם זול יותר, למורת רוחם של משרתי הקבע בחיל. המסר של אהוד ברק הדהד בראשו גם כשפנה לקדם את פרויקט ספינות המגן, שיאבטחו בעתות שגרה את אסדות הגז וזמני חירום, יעניקו נדבך נוסף למערכי ההגנה וההתקפה של צה"ל.
רכש ארבע ספינות המגן ממספנות גרמניה הוא פרויקט לו מייחלים בחיל הים כבר 15 שנה. מפקדיו הבכירים של החיל תמימי דעים כי הגעתן תשדרג ללא היכר את עוצמת החיל. עלות הספינות היא 430 מיליון יורו וכשליש מהעלות, 115 מיליון יורו, תמומן במענק מיוחד של ממשלת גרמניה. יתר הסכום יגיע מתקציב חיצוני של תקציב הביטחון. בנוסף, המספנה הגרמנית Andreas Burmester, אשר בונה את צוללות הדולפין הישראליות ושממנה יירכשו הספינות, התחייבה לבצע רכש גומלין בישראל בהיקף של יותר מ-700 מיליון שקל.
"למה צריך ספינות?", שאל קצין בכיר בחיל הים ומיהר להסביר. "עצם השאלה מעידה על בורות מוחלטת ביחס לאסטרטגיה ימית. כשמדינת ישראל נשענת על ייבוא ש-99 אחוז ממנו מגיע מהים, האתגרים רק ילכו ויגדלו. טיל יחונט בודד (טיל על קולי שנמצא בידי הצבא הסורי, מסוגל לפגוע במטרות במרחק של 300 קילומטרים ומוגדר כאימת ציי המערב) שיפגע בספינה - ונגמרה האספקה למדינת ישראל. למה שהספנות האזרחית תסכן את אנשיה? ומה יקרה למחירי הביטוח? אל לנו לזלזל באיום".
"ולמה צה"ל צריך לאבטח את האסדות של יצחק תשובה? כיוון שזה נכס אסטרטגי לאומי. זה לא קשור ליצחק תשובה. 55 אחוז מהאנרגיה של מדינת ישראל מגיעה מהים. מספיק שיעבור טיל ליד אסדת הגז וכבר למחרת לא יוציאו משם גז. תראה מה קרה כשתקפו את צינור הגז ממצרים".
בחיל הים שבעי רצון מפרויקט ספינות המגן, שייצאו מהמספנות בגרמניה במחיר שאף מספנה בעולם לא הייתה מוכנה לספק. זה קרה בזכות אינטרסים ומימון של ממשלת גרמניה. לפני מספר שבועות הוצגה תכנית ספינות המגן לספקים של משרד הביטחון, לפני הוצאת המכרזים. כל מערכות הלחימה על הכלי הולכות להיות מתוצרת ישראל. ספינות המגן נרכשו עם סממנים חמקניים, שיאפשרו להן להקטין את החתימה בפעילות הימית. על כל אחת מהן יותקן מכ"ם בוהה דיגיטלי, המעניק לכלי יכולות של יחידת בקרה אווירית (יב"א), בדומה לחיל האוויר, בשל יכולות גילוי בטווחים עצומים. לשם כך, יהיה על כל אחת מארבע הספינות קצין יב"א, כחלק מתפישה חדשה. מהלך זה יספק יותר אורך נשימה לצה"ל, במקרה שבסיסי חיל האוויר יותקפו ברקטות ובטילים. שטח הסיפון הגדול של הספינה יאפשר הצטיידות בטילי הגנה והתקפה. אחד מהם יהיה הברק 8, מערכת שלפי הערכות תגיע לבשלות מבצעית בשנה הבאה ותדע להתמודד עם קשת איומי הטילים במזרח התיכון. הספינה כוללת משטח נחיתה מיוחד על הכלים עבור מסוק סי-הוק, אותו אמור החיל לקלוט. גם צעד זה ירחיב את היכולת של החיל לאסוף מודיעין בטווחים גדולים.
לאחרונה נשאל תא"ל זנה איך הוא מגדיר את החיל בו הוא משרת. "חיל הים זה כמו קנגורו", אמר זנה לסובבים אותו וצחק בקול רם, "הוא קופץ גבוה עם הכיסים ריקים". חיל הים הוא לא חיל עני, אבל הוא נדרש לספק ביטחון בזירה הימית, המשתרעת על פני 44 אלף קילומטרים רבועים - כפול משטחה של מדינת ישראל. עם התקציב שמוקצה לו, עליו להיות יצירתי.
בשם אותו רעיון, הוחלט שעל מנת להוזיל את הכלים ולעמוד ביעד התקציב, יש לקבל את הכלי הגרמני כמו שהוא ללא שינויים בשלדה, החלטה דרמטית שהוזילה את עלות הפרויקט בעשרות אחוזים. "מה אני מפסיד?", שאל קצין בכיר בחיל הים, "בעיקר אגו. אני לא חתום על העיצוב? מה אכפת לי. העובדה שלא דרשנו מהירות גבוהה, הורדנו את הטורבינה ועברנו למנועי דיזל, היא עוד מהלך שהוזיל את הפרויקט. אמצעי הלחימה שלנו מאפשרים לנו לחשוב אחרת. לא כל דבר צריך להמציא מחדש".
במהלך שנת 2019 יגיעו מגרמניה ארבע ספינות המגן ויעגנו בישראל בהדרגה. "מים כלכליים זו משימה חדשה. יש לנו תפישה שלמה למרחב אדיר שלא היינו בו ומעתה נוכל לאסוף עליו מודיעין", הסביר קצין בכיר בחיל הים. "המים הכלכליים יושבים על נתיבי שיט בינלאומיים. איך תדע אם זו ספינה עויינת או כלי שיט תמים? בנוסף ליכולת בניית התמונה, תשודרג יכולת ההרתעה. בעצם העובדה שאתה מסתובב עם דגל, אתה אומר 'זה שלי'. זה לא שהגבולות הימיים כל כך ברורים. show the flag. אני שם, זה שלי, ואני שומר על זה".
בחיל הים שומרים על הנושא בסוד, אך לאחרונה הושק טיל ים-ים חדש של התעשייה האווירית, רפאל ותעשיות ישראליות נוספות, שיחליף את טיל "גבריאל" הוותיק, שפותח בשנות השבעים. יכולות הטיל החדש שיותקן על ספינות המגן יאפשרו לכלים לפעול לפי תורת לחימה שונה מזו שהיתה נהוגה עד כה. בנוסף למכ"ם המתקדם שיותקן על ספינות המגן, הוחלט להתקין "מכ"ם ליבה" על ספינת הטילים אח"י להב. בכך החל תהליך פרידה בחיל ממכ"מים שנכנסו לשירות בשנות השבעים.
פיתוח נוסף בתקופת כהונתו של זנה נוגע ליכולת "עצירה קרה" של כלי שיט. חסרונה הורגש היטב כשלוחמי הקומנדו הימי נאלצו לטפס על סיפון המרמרה במקום לעצור את הספינה באמצעים מיוחדים. מדובר בפיתוח ייחודי בעולם שנבדק באימונים וקיבל את פרס מפקד חיל הים.
גם הגבול הימי העזתי שודרג לאחרונה, בצל חדירת הצוללנים של חמאס לחוף זיקים. "היינו חלשים מתחת למים", הודה קצין בכיר בחיל הים, "הכנסנו מערכות תת ימיות, שאני לא ממליץ לאיש להסתובב לידן. מדובר בפיתוח ישראלי. עשינו ניסויי חדירה לתוך המערכת הזו עם הצוללנים הכי טובים בעולם. לא היה סיכוי להכניס לשם אצבע. המערכת לא הייתה בשלה לפני מבצע 'צוק איתן'. אני סוגר את הגבול. זו אחריותי".
במקביל מקפידים בחיל הים לדבר על שילוביות. "אם יש לחיל הים זווית נוחה יותר לתקיפה והיא תהיה יותר אפקטיבית, כלי השיט יבצעו את זה", הסביר קצין בכיר בחיל הים, "תמיד נשאל ברקע למי יש יתרון יחסי לשגר את הטילים על המטרה. במבצע 'צוק איתן' שיגרנו עשרות טילים והרגנו בשיטה הזו למעלה ממאה מחבלים. זה יתעצם".
חיל הים מתעצם. עד סוף השנה תעגון בנמל חיפה הצוללת החמישית אח"י רהב. היא תהיה ארוכה יותר ובעלת שהייה ממושכת במעמקי הים ומכאן עוצמתה. בשנת 2019 תגיע צוללת שישית. בנוסף, ירכוש חיל הים עוד שלוש "דבורות".
אך לא הכל ורוד. לצד בניית הכוח מתנהל תהליך פיטורים נרחב. נגדים וקצינים צעירים, שחלקם מרוויחים שכר מינימום אחרי השלמת הכנסה מביטוח לאומי, הפסיקו להתלבט ועברו עם ניסיונם העשיר אל זרועותיהם הפתוחות של התעשיות הביטחוניות. "אני פריק של ספורט ואוהב מאוד משחקי NBA", נוהג ראש מספן ציוד לספר לסובבים כשהוא מתייחס לנושא. "אתה יושב באולם ושומע את הכרוז מודיע על כך שיש חיילים ביציע. כולם קמים ומוחאים להם כפיים. זה מצמרר, איזה כבוד הם עושים לחיילים. פשוט עומד כל הקהל ומוחה להם כפיים. אמרתי לעצמי, 'למה אנחנו לא כאלה?'. למה אנחנו מסתכלים על איש צבא ואומרים הנה עוד אחד שלוקח לי את הכסף. זה הולך ומחמיר ובסוף הטובים לא יישארו איתנו".
קצינים בחיל הים מספרים כי כשנכנס לתפקידו, רשם תא"ל זנה שלוש מטרות שיגדירו עבורו הצלחה או כישלון. אחת מהן הייתה רכש ספינות המגן. הוא הכניס את הפתק אל תוך מעטפה והתחייב לפתוח אותה ביומו האחרון בתפקיד. הערכות אומרות כי הוא עמד בכולן.