מינוי מהיר וליקויים אין-סופיים: האמת מאחורי מפעילת הרכבת הקלה

חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), שמפעילה את הרכבת הקלה בתל אביב, ספגה בשנים האחרונות לא מעט ביקורת. בין היתר, דובר רבות על דרך הקמתה, על נהלי העבודה העמומים, על בזבזנות כספים ואף היה חשד לפלילים נגדה. מבקר המדינה התייחס לא מעט פעמים להיערכות של נת"ע לקראת הפרויקט, ומסקנותיו אף העלו תמונת מצב מדאיגה.

בשנת 1997 הוקמה נת"ע כחברה ממשלתית, כאשר אחת ממטרותיה המרכזיות הייתה ביצוע בדיקות היתכנות עבור מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) במטרופולין תל אביב, ולהמליץ לממשלה על חלופה מועדפת. שלושה שנים לאחר מכן, בשנת 2000, אישרה הממשלה את תוואי הקו האדום – אחד משבעת קווי הנסיעה המתוכננים בתל אביב, והעניקה את הזיכיון להקמה ולהפעלה של הקו האדום לחברת MTS.

ואולם, הזכיינית התעכבה ולא הצליחה להשיג את מקורות המימון הדרושים, כך שלאחר שנתיים וחצי – עדין לא פתחה בביצוע הפרויקט. בעקבות זאת, בספטמבר 2010 ביטלה המדינה את החוזה עם MTS והטילה אותו שלושה חודשים לאחר מכן על נת"ע במימון מלא של המדינה. בבוררות שנערכה בנושא ההלאמה של פרויקט הרכבת הקלה לפני כמה ימים, עלה כי הפרויקט הולאם לנת"ע בעקבות הקשיים של MTS במציאת מקורות מימון, אולם גם נת"ע לא הייתה ערוכה לו. המדינה זכתה בבוררות ואך תוכל לתבוע את MTS.

בדוח של מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא מאוקטובר 2014, עלתה תמונת מצב עגומה לגבי מוכנותה של נת"ע והבחירה בה לבצע את הפרויקט. בדוח נבחנו היבטים הנוגעים לכוח האדם המקצועי, המבנה הארגוני ויכולתה של נת"ע לנהל תקציב של מיליארדי שקלים. "הממצאים בדוח זה מעלים ליקויים משמעותיים הקשורים לבחירתה של נת"ע על ידי מקבלי ההחלטות לבצע את פרויקט הקו האדום, ובהם היעדרה של עבודת מטה יסודית לבדיקת מלוא המשמעויות הנובעות מהבחירה והיערכות לא נאותה דיה של נת"ע לביצוע פרויקט כה מורכב", כתב המבקר.

המבקר פירט: "האם נת"ע ערוכה מבחינת הידע והניסיון שברשותה; האם המשאבים הניהוליים לביצוע פרויקט כה מורכב מצויים בידה; האם יש לה כוח אדם מקצועי; האם היא יכולה להיערך לשינוי מהותי שכזה ובזמן קצר; ומה העלות הכלכלית של תהליך זה ביחס לחלופות אפשריות אחרות. כמו כן, לא נבדקו אפשרויות להטיל את ביצוע הפרויקט על גופי ביצוע אחרים המתמחים בפרויקטי תשתית. לפי נתוני ינואר 2013 צפויה חריגה של כ-3.7 מיליארד שקלים בתקציב, ולפי נתוני מאי 2013 דחייה של שלוש עד חמש שנים במועד הפעלת הקו האדום, וקיימת סבירות גדולה לחריגות נוספות". היום כבר ידוע שהעלויות גבוהות יותר והדחייה - רבה יותר.

"עקב מורכבות הפרויקטים של קווי המתע"ן, מן הראוי שמשרדי התחבורה והאוצר יבחנו בהמשך את יכולתה של נת"ע להקים את יתר קווי המתע"ן", כתב המבקר, שמצא כי לפני שקיבלה הממשלה את החלטתה מדצמבר 2010, לא הוצגו לה חלופות שונות של גופי ביצוע לפרויקט הקו האדום.

בדוח טען שפירא כי ההחלטה להטיל את האחריות לפרויקט על נת"ע, התקבלה ללא עבודת מטה יסודית של משרד התחבורה ומשרד האוצר לבדיקת היערכותה של החברה ויכולתה לבצע את הפרויקט, ולבדיקת העלות הכלכלית של כל התהליך לעומת חלופות אפשריות אחרות. כמו כן, כתב כי בדצמבר 2010 החליטה הממשלה על ביצוע פרויקט הקו האדום בתקציב של 10.7 מיליארד שקלים ובלוח זמנים שהגדיר את שנת 2017 כמועד תחילת הפעלתו. אלא שבמסמכים הנלווים שהוצגו לממשלה לאישור התקציב ולוח הזמנים, לא נמסר פירוט לגבי התקציב הראשוני ולא נמסר על איזה בסיס נתונים הוא נשען. עם התגבשות התכנון המפורט, גדל אומדן התקציב לכ-14.4 מיליארד ש"ח, והמועד הצפוי להפעלת הקו האדום נדחה משנת 2017 לשנת 2018.

במאי 2013 העריכה נת"ע שמועד ההפעלה יהיה בשנת 2020 ולפי הערכות חברת הבקרה המועסקת על ידי משרדי האוצר והתחבורה, מועד ההפעלה עלול להידחות אף לשנת 2022. עבודות מסוימות בפרויקט הקו האדום לא נכללו באומדן שהוצג לממשלה בדצמבר 2010, למרות שהן בעלות השפעה על העלויות: הטיפול בקרקע מזוהמת ובזיהום של מי התהום בעת הקמת הקו האדום, פיצוי בעלי נכסים ותשתיות הסמוכים לתוואי הקו האדום ועוד. חרף זאת לא הובאו האומדן ולוח הזמנים המעודכנים לאישור מחדש של הממשלה.

עוד ציין שפירא כי על אף החלטת הממשלה מדצמבר 2010, שקבעה כי על משרדי התחבורה והאוצר לחתום על הסכם מסגרת עם נת"ע, טרם נחתם הסכם כזה. למעשה, מאז הקמתה של חברת נת"ע בשנת 1997, במשך יותר מ-15 שנים, היא פועלת ללא הסכם מסגרת עם המדינה - הסכם שאמור להסדיר את מכלול היחסים בין הצדדים ואת התחייבויותיהם. בהיעדר הסכם מסגרת נוצרו חילוקי דעות בין נת"ע לבין נציגי המדינה וגורמי פיקוח ובקרה חיצוניים מטעמה בכל הקשור לשיתוף פעולה ולקבלת נתוני תקציב, לוחות זמנים ומסמכים נוספים עדכניים מנת"ע בפרק זמן סביר.

גם נת"ע עצמה לא הקפידה על חתימת הסכמים עם הגופים מולם עבדה, על פי המבקר. בדוח נכתב כי נחתמו הסכמים בין נת"ע, הממשלה וארבע מבין חמש הרשויות המקומיות שהקו האדום עובר בתחומי שיפוטן, המגדירים את זכויות השימוש במקרקעין של מתווה הקו האדום. עם זאת, הסכמים כספיים נחתמו רק עם שתיים מאותן חמש רשויות מקומיות לקביעת חלקה של כל רשות במימון הפרויקט.

שפירא הוסיף שורה ארוכה של אופני התנהלות בעייתיים מצד החברה: "החברה פועלת על פי טיוטות נהלים בנושאי הרכש, רכישות בפטור ממכרז, הטיפול במכרז פומבי, עבודת ועדת המכרזים והטיפול בחוזים. על גוף ציבורי כמו נת"ע, האחראי להקמתו של מגה-פרויקט, לפעול על פי מערכת של נהלים מאושרים, ובכלל זה נוהל התקשרות ורכישות, כפי שדורשים כללי מינהל תקין. אף שהיקף פעילות הרכש של נת"ע מגיע למאות מיליוני ש"ח בשנה, רק ארבע מ-12 המשרות התקניות של אגף רכש ומכרזים מאוישות", נכתב. "הרכש בנת"ע אינו מנוהל על ידי אגף הרכש, אשר אמור להיות המומחה לנושא, אלא מנוהל באופן מבוזר על ידי הגורם בנת"ע שיזם את הרכש, דבר שאינו תקין ופוגע בסדרי בקרה פנימיים. ניהול הרכש בצורה מבוזרת אינו מאפשר התמחות, בקרה יעילה ושמירה על הידע הארגוני ארוך הטווח בנושא הרכש. במהלך הביקורת נמצאו מאות פרוטוקולים לא חתומים של ועדת המכרזים. פרוטוקול ועדת המכרזים חתום כדין הוא מסמך משפטי המחייב את עובדי החברה ומהווה מסמך משפטי מחייב כלפי חוץ. היעדר פרוטוקולים חתומים הוא בניגוד לנקבע בתקנות חובת המכרזים".

גם המכרזים עצמם נערכו באופן בעייתי, לפי המבקר. במכרז אחד נעשו ארבעה שינויים שהקלו בתנאי הסף באשר לסיווג הקבלנים שמסוגלים לבצע את העבודה, ושלושה מהם נעשו לאחר שהמכרז פורסם. כמו כן, המכרז פורסם מבלי שהיה בידי נת"ע תכנון מלא לפרויקט, ולכן לא צורפו מפרטים וכתבי כמויות למסמכי המכרז. במכרז אחר זכתה חברה שהתגלו ליקויים בעבודתה. כתוצאה מכך נאלצה נת"ע להפסיק את העבודה, מה שהעלה עלויות, ולהעביר ללא מכרז את ביצוע הפרויקט לחברה אחרת. בהחלטה נקבע כי חברה ב' תשמש כקבלן משנה של חברה א'. בד בבד נחתם בין נת"ע לחברה א' מסמך "גמר חשבון וכתב העדר תביעות הדדי". נת"ע נמנעה מלבטל את החוזה עם חברה א' בנימוק שביטול יכול לפגוע בתדמיתה ולגרום להליכים משפטיים ממושכים. "הסדר זה אינו עולה בקנה אחד עם חוק חובת המכרזים", כתב המבקר.

יו"ר נת"ע, אלכס ויזניצ'ר, מקורבו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, התפטר בחודש ינואר מתפקידו על רקע המעורבות בפרשת השחיתות של ישראל ביתנו. ויזניצ'ר נחשד בתיווך לשוחד, הוא נעצר ונערך חיפוש במשרדו. גם בפרשת רונאל פישר עלה שמו, אולם הוא לא נחקר בפרשה. דמות נוספת שקשורה לחברה היא ג'אנה קופלר, בתה של ח"כ סופה לנדבר מישראל ביתנו, שמונתה למנהלת משאבי אנוש בנת"ע.

בחודש פברואר העביר המבקר מכתב לנת"ע לפיו עליה לפעול בנוגע לליקויים שנמצאו אצל מנהליה הקודמים - היו"ר לשעבר מיכאל רצון וסמנכ"ל ארגון ומינהל חיים כהן - מהם עולה חשד למעשים פליליים. במכתב צוין כי על נת"ע לגבש תוכנית פעולה ולבחון את ההמלצה "לפנות למשטרה לבדיקת החשד כי גורמים בחברו הפרו אמונים בתאגיד כמו גם את אמון הציבור". המכתב נסמך על חוות דעת שהוכנה בנושא על ידי עורכי הדין יהושע רזניק וינון סרטל ממשרד רזניק, סרטל, סהראי, ועוסקת בליקויים שנמצאו בעבר בהתנהלות נת"ע בדו"ח שהכין רואה החשבון אילן שגב עבור רשות החברות הממשלתיות. שם, עלו טענות לגבי ניסיונות לשנות תנאי מכרזים של קבלנים, קיום חלק מישיבות תקציב דירקטוריון ללא נוכחות מנכ"ל, מתן הנחות סותרות נהלים לאנשי החברה, מינוי מקורבים ובזבוז כספים שלא כצורך, כפי שפורסם ב"כלכליסט".

מיכאל רצון התייחס בשיחה עם וואלה! NEWS לדברים ואמר: "לא היה בזה כלום, סתם בזבוז של מאות אלפי שקלים, אם לא מעבר. תוצאות זה לא הניב, הדבר היחיד שהם הצליחו זה לסכל את המינוי שלי. אין נייר, אין פרוטוקול, אין קבלה שהם לא חיפשו לאורך כל תקופת כהונתי, ואני יכול לומר באחריות מלאה: לא רק שהם לא מצאו, אלא לא היה. זו הייתה פעולה מכוונת כדי לייצר סיכול ממוקד. עשר שנים הם התעסקו ברכבת הקלה, וביום שהגעתי זה התחיל לזוז. היום, אי אפשר לעצור. בזה אני ניצחתי. כשאני הגעתי לנת"ע היו 30 מזכירות ומהנדס, לא הייתה חברה שידעה לעשות רכבת. הכול הייתי צריך לבנות תוך כדי תנועה. אז כשעושים, עושים. אפשר לא לעשות ולהעביר את הזמן והכל בסדר, אבל לקחת אחריות ולעשות זה יותר מורכב. מצד אחד אני שמח שעושים, מצד שני, צביטה בלב על עוגמת הנפש, על מה שאני ומשפחתי היינו צריכים לעבור. אלוהים עדי שידיי נקיות".

בנת"ע אומרים כי מאז מינויו של יהודה בר-און למנכ"ל נת"ע, לפני כשנה, הוחלפה השדרה הניהולית בחברה באנשים מקצועיים עם ניסיון ביצועי רב במגזר הפרטי והציבורי. "אותם מנהלים עובדים במקצועיות עילאית על מנת להביא להקמת הרכבת הקלה בתל אביב ובגוש דן", נמסר. "מיד עם כניסתו לתפקיד החל מנכ"ל נת"ע לפעול לתיקון מלא של כל ליקויי העברה שהצביע עליהם המבקר, ובמאי 2015 חברת נת"ע הגישה דוח למשרד המבקר המדינה ולרשות החברות הממשלתיות ובו היא מפרטת את תיקון כל הליקויים והממצאים".