קמנו הבוקר ליום עצוב. רציחתו של עלי דוואבשה, תינוק שישן במיטתו, והפגיעה הקשה בבני משפחתו, אחיו, אביו ואמו הנאבקת על חייה, פצעו את לב כולנו. יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכנו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי.
לצערי הרב, עד עתה נראה שטיפלנו בתופעת הטרור היהודי ברפיון. אולי לא הפנמנו שמולנו ניצבת קבוצה אידיאולוגית, נחושה ומסוכנת שהציבה לה למטרה להרוס את הגשרים העדינים אותם אנו בונים בעמל רב. אני מאמין שככל שנבין שמולנו ניצבת סכנה מהותית למדינת ישראל נהיה נחושים יותר לעמוד מולה ולעקר אותה מהשורש.
אל מול גל הטרור הפוגע בחפים מפשע, הבז לחיי אדם, הבז לשלטון החוק, מדינת ישראל והחברה הישראלית מחויבות לחשבון נפש. חשבון נפש שיבוא לידי ביטוי במעשים ולא רק במילים. המנהיגות הישראלית, מימין ומשמאל, צריכה להביע קול ברור לא רק של גינוי לטרור אלא של מחויבות אמיתית למאבק באלימות, מאבק בגזענות, הכרה במחויבותנו להקפדה על ערכי החוק, כבודו של בית המשפט, ערכי הדמוקרטיה וכבוד האדם שנברא בצלם.
ברגעים כואבים אלו אני פונה אליכם, אזרחי ישראל הערבים, אל העם הפלסטיני, אל כל אזרח שומר חוק, ומבקש מכם לא להיכנע לרגשות הזעם והכעס. זה הזמן לשלב ידיים. מערכות החוק והצדק ימצאו את הרוצחים וימצו איתם את הדין. עלינו לתת למערכת החוק לבצע את המוטל עליה ולהיזהר מלהיגרר למעשים מזיקים ומיותרים. לקיחת החוק לידיים וכניעה למעשי אלימות תהווה פרס לטרוריסטים. למרות הכאב והצער עלינו להמשיך ולהאמין ביכולת שלנו לבנות גשרים של דו-קיום, של חיים משותפים. אסור לתת לטרור לנצח.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד