חוק הזנה בכפייה שאושר הלילה (חמישי) במליאת הכנסת מעורר זעם בקרב הרופאים. ההסתדרות הרפואית הודיעה כי תגיש עוד היום עתירה לבג"ץ נגד החוק החדש, שיאפשר הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים שישבתו רעב, וקראה לכלל הרופאים שלא להישמע לו. "הזנה בכפייה זה עינוי. אסור לרופאים להשתתף בעינויים", אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, לוואלה!NEWS בעקבות אישור החוק. "החוק הזה מכתים את ספר החוקים של מדינת ישראל".
ד"ר אידלמן הוסיף כי ההסתדרות הרפואית שלחה לרופאים הנחיות ברורות כיצד לפעול במקרה של שובת רעב. "חל איסור מוחלט על הרופא להשתתף בהזנה בכפייה ובעינויים בכלל", הוא הדגיש. "לרופא יש כללי אתיקה, ואם רופאים פועלים לפי הנחיות ולא על פי כללי אתיקה אז מגיעים למצבים נוראיים. אתיקה רפואית גוברת על כל ההחלטות הפוליטיות ומצילה את החברה".
החוק עבר בחודש שעבר בוועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מירי רגב (הליכוד-ביתנו), לאחר שאחד הסעיפים שונה על מנת לזכות בתמיכתה של סיעת יש עתיד. בהתאם לשינוי, תתאפשר הזנה בכפייה רק של אסירים הנמצאים בסכנת חיים. בנוסף לכך, רופאים לא יחייבו לבצע את ההליך בניגוד לרצונם, והאסירים יוכלו להביע את עמדתם נגד ההזנה בפני שופט. אלא שהנוסח המרוכך לא שינה את עמדת הרופאים וההסתדרות הרפואית, שמוחים נגד החוק כבר יותר משנתיים.
עד כה שבתו רעב יותר מאלף אסירים ביטחוניים בישראל, ולטענתו של ד"ר אידלמן, הרופאים הצליחו להציל את חייהם של כל אחד מהם משום שהגיעו איתם להסכמות המבוססות על אמון הקיים בין הרופא לשובת הרעב. איו לו ספק שהחוק החדש פוגע באמון הזה. "החוק הזה הוא הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות כי הוא פוגע באמון הזה בין הרופא לחולה. אסור לרופא לכפות טיפול על מישהו שהוא בהכרה מלאה, מבין את הסכנות ומתנגד כשהוא בר שיפוט. גם אחרי ימים ארוכים של שביתת רעב הוא נחשב צלול. אם הוא מאבד הכרה, אז הרופא עושה הכול כדי להציל את החיים שלו לפי שיקול דעת רפואי בלבד. אבל כל זמן שהוא לא מחוסר הכרה והוא מתנגד, אסור לרופא להטיל עליו כוח ולעשות את זה בכפייה".
"בפועל, כשיש סכנה לחיים זו שאלה לא פשוטה, כל שובת רעב יכול אחרי 15 ימים למות מוות פתאומי ולרופא אין שום יכולת לדעת שהסכנה היא יותר גדולה היום ממה שהייתה אתמול", חידד ד"ר אידלמן. "מצד שני, לפי הנחיות של משרד הבריאות, אחרי 28 יום של שביתת רעב, שזה מספר שהוא מוערך ולא מדויק, צריך להעביר אותו לבית חולים, ושם לא מזינים אותו בשום פנים ואופן".
מלבד הפן האתי, טוען ד"ר אידלמן, ההזנה בכפיה עשויה לגרום לסיכונים רבים. "היא מהווה סיכונים לבריאות המטופל ויש כל מיני סיבוכים שיכולים להתפתח בנוסף לזה". יתרה מכך, "הזנה בכפייה חד-פעמית היא לא מצילת חיים", הוסיף אידלמן בכעס. "מה הם מצפים, שנקשור אותו? נחזיק אותו? ברור שזה לא מעשי ואסור לנו לבצע את זה".
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית בהדסה הר הצופים, מסוג המחלקות שאליהן מופנים בדרך כלל שובתי רעב, היה אמור לטפל בעבר בשובתי רעב, דבר שלא קרה לבסוף. בשיחה עמו הוא מבהיר כי הוא פוגע בין היתר בחוק זכויות החולה. "אין ספק שזה חוק בעייתי ביותר, לא רק בגלל שהוגדר כעינוי על ידי ארגון הבריאות העולמי, אלא גם משום שזה חוק שפוגע בשני חוקים קיימים - חוק זכויות החולה וחוק הנוטה למות", אמר. "אתה לא יכול לחוקק חוק שפוגע בחוק הקיים וברור לחלוטין שהחקיקה הזאת היא פוליטית. אם זה יגיע אליי אני לא אנהג לפי החוק ואני אמצא את הדרך לא להיות מפר חוק, אני ראש צוות וראש מחלקה ואני לא אוכל להנהיג את המחלקה שלי להפרת חוק, אבל אני מבטיח להתמודד עם זה הכי טוב, לפי הבנתי. אין ספק שכל רופא שמכיר טוב את חוקי היסוד והאתיקה הרפואית לא יכול להסכים לו".
פרופ' מבורך הדגיש כי מי שעומד מאחורי החוק נעדר אתיקה רפואית והיה עליו להתייעץ עם נציגי הרופאים לפני הכשרתו. "זה חוק שמי שהגה אותו זה אנשים ללא רגישות של אתיקה רפואית ביחד עם עורך דין שהכשיר את מעשיהם. התהליך שהיה צריך לקרות זה לפחות ניסיון גישור לשבת עם נציגי הרופאים ולנסות להבין את הבעיה ולראות איך ניתן לפתור אותה, אבל בצורה כוחנית כזאת לא אתית ומשפילה זה לא רגע של כבוד למדינת ישראל".
לדבריו, גם הוא וגם חבריו לא יסכימו לחוק הזה כלשונו. "אני לא יכול לקיים חוק אחד ולהפר חוק שני. הסכמתי ב-99% מהמקרים לא תינתן, ואם נתרשם שיש פה משהו שמצדיק הזנה בכפייה, שברוב המקרים היא בלתי מוצדקת לחלוטין, נישאר פתוחים לעניין, אבל לא נחליט החלטות רפואיות על סמך עקרונות בלבד, אלא לפי מה שמתאים לאדם מסוים ובדרך כלל אנחנו מבצעים את ההחלטה הזאת אתו או עם בא כוחו. זאת שגיאה של ממשלה לעשות חוק כזה. זה יחזור אליה כבומרנג, זה טיפשי, זה רע, וזה לא משרת את המטרה שהם רוצים".
"חוויה של אונס"
רופאה נוספת שהביעה התנגדות לחוק, היא ד"ר לינה קאסם חסאן, רופאת משפחה במחוז חיפה וגליל מערבי, הטוענת כי שביתת רעב היא אחד האמצעים היחידים שיש ברשותם של האסירים הפלסטיניים להיאבק על זכויותיהם. "האסירים הפלסטיניים מוחזקים בבתי הסוהר בישראל בתנאים קשים מאוד ולא אנושיים", אמרה. "הם סובלים מהזנחה בריאותית קשה. בתור אסירים, אין בידם הרבה דרכים למחות על כך. שביתת רעב מהווה כמעט האמצעי היחידי עבורם למאבק על זכויות ואין לאף אחד זכות לשלול מהם את האמצעי הזה". לדבריה, "האכלה בכפייה שוללת מהם את זכות המחאה, משפילה אותם ורומסת את כבודם כבני אדם, כפי שתיאר אחד האסירים השובתים שחווה האכלה בכפיה: 'חוויתי חוויה של אונס'".
מארגון רופאים לזכויות אדם נמסר כי הוא ימשיך להיאבק נגד החוק ונגד מימושו. "כנסת ישראל אישרה הבוקר חוק מביש, חוק שחשף את פניהם האנטי דמוקרטיים של חבריה", נמסר. "זהו חוק שמדיח את הקהילה הרפואית בישראל להפר את האתיקה הרפואית בצורה חמורה ביותר למטרות פוליטיות, כפי שנהגו בעבר משטרים חשוכים בהיסטוריה. מבחנה של הקהילה הרפואית הוא ביום שאחרי אישור החוק, בסירובה המוחלט להיות עלה תאנה רפואי לעינויים. לא נשאיר רופאים ורופאות, אחים ואחיות בודדים במערכה ולא נמתין שמישהו מהם ייכנע להאכלה בכפייה. מדובר בחוק מחריד ההופך את מקצוע הרפואה לכלי משטור, ענישה ודיכוי. רופאים לזכויות אדם תתמוך בכל מי שיסרב לחוק ותעמוד כנגד כל ניסיון להאכיל שובת רעב בכפייה".
ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישראל פרסם היום הודעת גינוי של החוק החדש: "אנו דוחים את הטענה הצינית של ממשלת ישראל שהמניע לחוק ההזנה בכפייה הינו הדאגה לחיי האסירים הפלסטינים. מטרת החקיקה, כפי שהשר ארדן הכריז על כך, הינה פוליטית ומכוונת להשתיק מחאה. לצורך השגת מטרה פוליטית מגייסת ממשלת ישראל את ציבור הרופאים, מעמידה אותם באחת הדילמות הקשות ביותר בחייהם המקצועיים וחושפת אותם בפני תביעות בינלאומיות".
מהארגון נמסר כי יותר אסירים מתו מהזנה בכפייה מאשר משביתת רעב. "מאז הכיבוש הישראלי אלפי אסירים פלסטינים ישבו בכלא הישראלי ועשרות מהם פתחו בשביתת רעב. חמישה מהם מתו בזמן שהואכלו בכפייה. כשהשר ארדן אומר ש'לא ניתן לאיש לאיים עלינו ולא נאפשר לאסירים למות בביתי הכלא שלנו', הוא מתכוון לומר, ששלטונות הכלא הם שיחליטו איך ימות האסיר באמצעות ההאכלה בכפייה".
"אמנסטי ישראל מדגישה שבנושא הכה רגיש של שמירה על חיי אדם הצליחו הרופאים בישראל עד היום ללוות את שובתי הרעב ולשמור על האיזון העדין שבין שמירה על חיי אדם לבין הזכות של האסיר לאוטונומיה על גופו. ממשלת ישראל בוחרת להתעלם מהבעיה, שלרוב היא תוצאה של מעצרים מנהליים, ולטפל בסימפטומים באמצעות חקיקה, כשהפעם היא עולה מדרגה ומעגנת בחקיקה פרקטיקות המוגדרות על פי הכרזות מלטה וטוקיו של ההסתדרות הרפואית העולמית כעינויים וגונו בחריפות על ידי ההסתדרות הרפואית הישראלית".
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, אמר בתגובה להודעת ההסדרות הרפואית שתעתור לבג"ץ נגד החוק, כי "עמדת ההסתדרות הרפואית תמוהה, כמי שאמונים על הצלת חיים בכל סיטואציה, על הרופאים לעשות את תפקידם בין אם מדובר באסיר המנסה להתאבד בתאו ובין אם מדובר באסיר המרעיב עצמו למוות". לדבריו, "מטרת שביתות הרעב היא להלך על מדינת ישראל אימים ולהביא לשחרור מחבלים, אנחנו לא נאפשר את הדבר הזה".