"הדרך של סבא בעולם הפשע הייתה בדיוק כמו בסרטים"

המאבק הכוחני בתומכי המפלגה הנאצית, הכתם מממשלת ישראל שרדף אותו עד סוף ימיו והדמות מ"הסנדק" שהחזירה אותו לחיים. מאיר לנסקי, נכדו של המאפיונר היהודי המפורסם מכולם ומי שנושא את שמו, סוקר את תחנות חייו בראיון ראשון בישראל

איליה ירוחימוביץ'
30/07/2015
צילום: באדיבות ערוץ 1
המאפיונר היהודי האולטימטיבי. לנסקי(צילום: AP)

בחודשים האחרונים הכותרות בישראל עסקו לא מעט בפרשה 512, שעשויה להכניס לשנים ארוכות אל הכלא כמה מראשי הפשע המאורגן בישראל. אבל עם כל הכבוד לעבריינים ישראלים בכירים כמו יצחק אברג'יל, אבי רוחן, אסי אבוטבול ואחרים הנאשמים בפרשה, כשמדברים על המאפיונר היהודי האולטימטיבי – מדברים קודם כל על מאיר לנסקי, שנחשב לאחד מהאבות המייסדים של הפשע המאורגן בארצות הברית ולאחד מהאנשים המשפיעים ביותר על המאפיה האמריקנית עד היום.

לאיש שעוסק היום יותר מכולם בהנצחת סיפור חייו של מאיר לנסקי, קוראים גם כן מאיר לנסקי, או כפי שהוא מכנה את עצמו "מאיר לנסקי השני". מדובר בנכדו של המאפיונר היהודי המפורסם, שיחגוג בשבוע הבא את יום הולדתו ה-58, וכמו סבו עוסק גם הוא בתעשיית ההימורים, משחקי המזל והמלונאות במדינת נבאדה, שבה הוא מתגורר כבר יותר מ-30 שנה. במקביל, הוא מנהל אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק המוקדשים לסבו, שם לנסקי ג'וניור מגדיר את עצמו "היסטוריון של המאפיה" ו"נכדו ונושא שמו של איש הקזינו ומבריח המשקאות הבכיר מאיר לנסקי (1983-1902)".

"אני יודע הרבה על ההיסטוריה של המאפיה בארצות הברית", מספר הנכד לנסקי בשיחה עם וואלה!NEWS. למרות אהבתו לריאיונו, זהו הריאיון הראשון שהוא מעניק לתקשורת בישראל. בימים אלה הוא עוסק בקידום של סדרת הפשע החדשה The Making Of The Mob המשודרת בערוץ האמריקני AMC, שמתארת את עליית הפשע המאורגן בניו יורק, כשללנסקי יש כמובן תפקיד מרכזי בסדרה. "אני עוסק באירועים שבהם סבא שלי היה מעורב – מניו יורק ועד לאס וגאס. אנשים שואלים אותי מה נכון ומה לא נכון, ואם יש דברים שהם לא נכונים – אני נותן את הזווית המשפחתית של הסיפור", הוא מסביר.

הטכנולוגיה - בנעל

הפתרון הטבעי לכאב הברכיים קרוב מתמיד - עם החזר מקופ"ח

מוגש מטעם אפוסתרפיה
מיעט לדבר על עיסוקיו. לנסקי עם נכדיו(צילום: באדיבות המשפחה)

כישרון מרשים

מאיר לנסקי נולד ב-4 ביולי 1902 בעיירה גרודנו שבאימפריה הרוסית בשם מאיר סוחובליאנסקי. תשע שנים לאחר מכן היגרה משפחתו לארצות הברית והתיישבה בלואר איסט סייד, שהייתה אז שכונת פועלים ניו יורקית ענייה שקלטה מהגרים רבים. כבר בילדותו נשאב לנסקי לעולם הפשע, שם הכיר את שלושת שותפיו ובני בריתו המרכזיים – פרנק קוסטלו, בנג'מין "באגסי" סיגל, ומעל כולם – סלבטורה "לאקי" לוצ'יאנו, מייסד המועצה שהסדירה את פעילותן של חמש משפחות הפשע הניו יורקיות, והאיש שנחשב למשפיע ביותר על הקוזה נוסטרה האמריקנית.

"הם היו ארבעה, וזה היה בדיוק כמו שאתה רואה בסרטים", מתאר נכדו של לנסקי את תחילת הדרך של סבו בעולם הפשע. "הם היו בערך בני אותו הגיל, עם אותן האמביציות, והם ניצלו את ההזדמנות של תקופת היובש כדי לעשות את הכסף הגדול. הם עשו אמריקניזציה של הפשע המאורגן, מכיוון שלפני כן היו שם רק סיציליאנים. למעשה, סבא היה אחד המייסדים של הפשע המאורגן במתכונתו האמריקנית".

בתוך זמן קצר, לאחר כמה חיסולים שסללו את דרכם לצמרת, מצאו את עצמם לוצ'יאנו הסיציליאני ולנסקי היהודי בראש סינדיקט הפשע החזק ביותר בארצות הברית. לנסקי, שלא יכול היה להיות חבר רשמי במועצת המאפיה מכיוון שלא היה ממוצא סיציליאני, מונה ליועץ הכלכלי שלה, אך מעמדו והשפעתו בקוזה נוסטרה היו הרבה מעבר לתפקיד של יועץ. ככה זה כשהבוס הגדול לוצ'יאנו מסביר לשותפיו ש"תמיד צריך להקשיב למאיר". לנסקי, שכונה בתחילת דרכו "האיש הקטן" בשל גודלו הצנום, קיבל את הכינוי "רואה החשבון של המאפיה" בזכות הכישרון המרשים שלו לעשות את הדבר החשוב ביותר בתחום שבו הוא בחר – להרוויח כסף. "הוא יכול היה להיות יו"ר מועצת המנהלים של ג'נרלס מוטורס, אם היה בוחר בעסקים לגיטימיים", אמר עליו פעם סוכן FBI שעסק במאפיה.

מומחיותו העיקרית של לנסקי הייתה תעשיית ההימורים ומשחקי המזל, שהניבה לו ולשותפיו רווחים חסרי תקדים בזכות כישוריו יוצאי הדופן במתמטיקה והסתברות. לנסקי, לצד חבר ילדותו באגסי סיגל, עמד מאחורי הקמתה של לאס וגאס, אבל את הכסף הגדול באמת הוא עשה בקובה, שם העניק המנהיג פולחנסיו בטיסטה חסות וחופש פעולה ללנסקי וחבריו תמורת מיליונים רבים שזרמו לכיסו, עד שהודח במהפכה של פידל קסטרו וצ'ה גווארה.

עשה את הכסף הגדול בקובה. לנסקי(צילום: AP)

"מבחינתנו הוא היה בתעשיית הקזינו והמשחקים"

"סבא אף פעם לא דיבר בבית על שום דבר שקשור למאפיה", מספר לנסקי הנכד, ששמו ושמותיהם של כל יתר בני משפחתו, מלבד כמובן סבו המפורסם, מעולם לא שורבבו אל מדורי הפלילים. "במאפיה בארצות הברית האיטלקים בוחרים את האנשים שיהיו מעורבים בזה, והם מגדלים את הילדים שלהם לתוך זה. האבות מעבירים את זה לבנים, אבל סבא שלי מעולם לא ניסה להשפיע על אבא שלי או עליי. הוא מעולם לא דן איתנו בעסקים שלו. כשאבא שלי גדל, סיגל ולוצ'יאנו היו באים אליהם הביתה, והוא אפילו שיחק עם הבנות של סיגל, כך שהוא גדל לצד זה, אבל סבא מעולם לא דן איתו או איתי בעסקים שלו", מבהיר הנכד.

"מבחינתו, הוא היה בתעשיית הקזינו והמשחקים", מתאר לנסקי הנכד את ההתייחסות של סבא שלו לעיסוקיו. "אם אני הייתי צריך לתאר אותו, הייתי מגדיר אותו כמייסד תעשיית הקזינו, כמוח שמאחורי הקמת לאס וגאס, כאיש עסקים שעסק במלונאות ואתרי נופש". לדבריו, כשהחל את דרכו בעולם העסקים בשנות העשרים המוקדמות לחייו, סבו סייע לו בייעוץ ובהדרכה. "סבא אמר לי שבעסקי ההימורים והמשחקים ההגינות היא הדבר החשוב ביותר, כי אחרת תאבד את הלקוחות שלך. הוא אמר לי: 'דאג ללקוחות שלך ודאג לעובדים שלך', והוא תמיד היה מאוד נחמד גם לעובדי הניקיון. אני למדתי את כל זה ממנו, הוא העניק לי הרבה ידע".

כשלנסקי מתבקש לספר על סבא שלו כאיש משפחה, ללא קשר לעיסוקיו, הוא משחזר: "סבא מת כשהייתי בן 27, כך שהיו לנו הרבה שנים ביחד. הוא היה סבא טוב, שווידא כי אני לומד ועוסק בספורט. כשהייתי קטן יותר, בן 10-9, הוא תמיד היה מגיע לימי ההולדת שלי עם מתנות, היה משחק איתי בייסבול ופוטבול, ותמיד היה מתעניין במה אני עוסק. כשהייתי בתיכון, בגיל 17-16, אהבתי להתעסק עם מנועים של מכוניות. סבא הבין בזה, היה לו ראש של מכונאי, והוא התעניין בהכל. מבחינתי, הוא היה סבא טיפוסי, לא שונה משום סבא רגיל".

אחת התעלומות הגדולות ביותר הקשורות ללנסקי, היא מה קרה לכספו של האיש, שעל פי הערכות ה-FBI החזיק בשלהי חייו סכום של כ-300 מיליון דולר בחשבונות בנק סודיים. אולם, כשלנסקי מת, על פי המסמכים הרשמיים הוא נותר כמעט חסר כל, ולימים נכדתו מאשתו השנייה אף סיפרה כי הותיר למשפחתו 37 אלף דולר בלבד. "אתה תהיה הראשון לקבל ממני את התשובה לשאלה הישנה הזאת", אומר נכדו כשאני מבקש ממנו להתייחס לסוגייה. "סבא מאיר היה כל כך חכם, שהוא פשוט לקח את זה איתו (לקבר)".

"היה סבא טוב". לנסקי בשנותיו המאוחרות(צילום: AP)

"ליהדות היה תפקיד מפתח בחייו של סבא"

אי אפשר לדבר על מאיר לנסקי מבלי להתייחס לזווית היהודית, ולהשפעה שהייתה לו על חייו. משפחת סוחובליאנסקי, שבה הוא נולד, לקחה חלק פעיל בחיי הקהילה היהודית בגרודנו, ומאיר הקטן פקד את בית הכנסת המקומי עם סבו וסבתו ואף למד עברית. לנסקי עצמו סיפר, כי אחד האירועים המכוננים של חייו התרחש באסיפה שנערכה בבית סבו, שם שמע את אחד מחברי הקהילה, שלחם בעברו בצבא הטורקי, קורא לחבריו לא להיכנע לפורעים האנטישמים שהתנכלו ליהודים, ולהקים מעין מיליציה אזרחית שתשיב מלחמה למבצעי הפוגרומים. הדברים נחרתו בתודעתו של לנסקי הצעיר, שכמה שנים לאחר מכן החליט שלא לסגת מול הבריון השכונתי בניו יורק, סירב לשלם לו דמי חסות, ואף ניסה להחזיר לו מכות לאחר שהותקף. לבריון הזה קראו לאקי לוצ'יאנו, והשאר היסטוריה.

"ליהדות היה תפקיד מפתח בחייו של סבא ובדרך שבה הוא בחר", מספר נכדו של לנסקי, אך מבהיר כי סבו מעולם לא סיפר לו יותר מדי על השנים המוקדמות של חייו, ושוחח על כך בעיקר עם חבריו היהודים. "היותו יהודי בגרודנו, ולאחר מכן בניו יורק, הפכה אותו לאדם חזק – ברחובות ובחיים בכלל, אבל החוזק העיקרי של סבא היה האינטליגנציה. הוא היה מאוד קשור למשפחתו, לאבותיו ולמורשת שלו, שאותה הוא תמיד לקח בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות שלו".

לנסקי הגיע ממשפחה דתית, אך נכדו מספר כי למרות שסבא שלו מאוד כיבד את הדת והיה פתוח למסורת היהודית-נוצרית, הוא היה אדם חילוני לחלוטין. "הוא תמיד היה יהודי בלבו, אבל הוא לא היה אדם דתי. אני יודע שההורים שלו לא היו מרוצים מכך שהוא לא אימץ את הדת היהודית לחיקו כמוהם, אבל מהרגע שהוא הגיע לארצות הברית הוא החשיב את עצמו לאמריקני והדת לא עניינה אותו", מספר לנסקי הנכד, שבעצמו נולד אל תוך משפחה מעורבת, מאחר שאימו היא נוצרייה המשתייכת לכנסייה המתודיסטית. "בחגים, בבית של סבא היו גם מנורה וגם עץ אשוח", הוא מציין לגבי התקופה של חנוכה וחג המולד. "הוא היה אדם מאוד פתוח, והוא מעולם לא לחץ על אף אחד במשפחה לבחור דת, אלא השאיר את ההחלטה לכל אחד מאיתנו, כך שמעולם לא דיברנו על זה".

זנח את הדת עם הגעתו לארצות הברית. לנסקי(צילום: AP)

אולם, תפקיד היהדות בחייו של לנסקי לא הסתכם בלימודי העברית בילדותו ובהצבת מנורה בביתו. הגאווה היהודית שלו הובילה אותו למהלכים שונים, כמו פעילותו נגד הנאצים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. בשנות השלושים נהג לנסקי להגיע עם בריונים יהודים לכינוסים של תומכי המפלגה הנאצית בניו יורק, כדי לפוצץ את האירועים ולהכות את המשתתפים בהם. "כיסחנו להם את הצורה הכי חזק שיכולנו. רצינו ללמד אותם לקח ולהראות להם שהיהודים לא תמיד נכנעים ומוכנים לספוג עלבונות", סיפר בגאווה לנסקי עצמו, לאחר שהגיע יחד עם 14 מאנשיו שהיו חמושים באלות בייסבול, לכינוס גדול של תומכי הנאציזם בשכונת יורקוויל, בה התגוררו מהגרים גרמנים רבים. המשתתפים באירוע, שבו הונפו תמונותיו של היטלר ודגלים עם צלבי קרס, ספגו מכות נמרצות וחלקם אף הושלכו מהחלונות. זו הייתה אולי הפעם היחידה שבה לנסקי, שהיה מזוהה כאיש כספים, התגאה באלימות פיזית קשה שהפעיל.

" הוא היה סבא טיפוסי, לא שונה משום סבא רגיל". לנסקי הנכד(צילום: באדיבות המצולמים)

"כן, גם בארצות הברית היו נאצים וסבא הפריע להם, אבל הוא לא היה היחיד. היו עוד אנשים עם הרקע שלו שהיו לצדו", מספר לנסקי הנכד על מה ששמע מסבו על אותה תקופה אפלה. "סבא היה מאוד מושפע מהמצב באירופה, והוא עזר באמצעות הכוח והכסף שלו. הוא ניסה לעזור בכל מה שהוא היה יכול למען העם שלו".

אבל הסיוע המשמעותי יותר של לנסקי למאבק בנאצים הגיע כמה שנים מאוחר יותר, במהלך מלחמת העולם השנייה. "האיש הקטן" תיווך בין הרשויות האמריקניות לידידו לוצ'יאנו, שריצה אז עונש מאסר של 35-30 שנה על ניהול רשת בתי זונות, כדי שיגייס את המאפיה בסיציליה על מנת לסייע לבנות הברית לכבוש את האי. בעקבות הצלחת המהלך, לוצ'יאנו קיבל חנינה ושוחרר מן הכלא, אך בתנאי שיעזוב את אדמת ארצות הברית ולא ישוב אליה מעולם. נכדו של לנסקי מספר, כי לקראת סוף חייו סבו התייחס לסיפור הזה. "הוא אמר לאבא שלי, שמה שעשו ללוצ'יאנו (הגירוש, א"י) – היה מאוד לא הוגן, כי הוא עזר לארצות הברית במלחמה".

לחם במפלגה הנאצית. לנסקי(צילום: AP)

"סבא לא דיבר על דחיית בקשת האזרחות מישראל"

אחרי מלחמת העולם השנייה, כשלמד יחד עם כל יהדות ארצות הברית על זוועות השואה, סייע לנסקי בהעלאת ניצולים לארץ ישראל ובחימוש היישוב היהודי. הוא עשה זאת גם בדרכים חוקיות, כמו גיוס תרומות מהקהילה היהודית בארצות הברית; וגם באמצעות קשריו עם המאפיה, שסייעה לו להבריח אמצעי לחימה ליישוב היהודי ולעצור ספינות שנחשדו בהעברת נשק לערבים. "הוא היה יהודי, הוא האמין במטרה היהודית, והוא אכן עזר לישראל בלא מעט דברים", מספר נכדו.

לנסקי המשיך לתרום כסף למדינת ישראל גם לאחר הקמתה, וקיימות טענות כי אף סייע למדינה היהודית הצעירה בפיתוח יכולותיה הגרעיניות. אולם, כאשר ביקש לעלות לישראל ולהתיישב בהרצליה פיתוח בעקבות חקירה שנפתחה נגדו בשנות השבעים – המדינה סירבה להעניק לו אזרחות, בין היתר בעקבות לחץ של הממשל האמריקני על גולדה מאיר. לנסקי עתר לבג"ץ, אך למרות שמעולם לא הורשע, הרכב של שלושה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, שמעון אגרנט, דחה את בקשתו בטענה כי "העותר הוא בעל עבר פלילי, הקשור קשר אמיץ לפשע המאורגן... ולכן קיים חשש סביר שאם יורשה להישאר בארץ, הוא יהווה סכנה לשלום הציבור". בעקבות ההחלטה, נאלץ לנסקי לשוב למיאמי, שם בניגוד לרבים מחבריו מת בשיבה טובה בגיל 80.

"דחיית הבקשה של סבא לקבל אזרחות ישראלית היא סיפור מורכב", אומר נכדו שמעולם לא ביקר בישראל, אך מבהיר: "הוא אף פעם לא אמר מילה רעה אחת נגד ישראל בגלל זה. אני לא חושב שזה שינה את היחס שלו לישראל, מכיוון שרק כמה אנשים היו מעורבים בהחלטה הסופית, ששלחה אותו בחזרה לארצות הברית. למעשה, הוא אולץ לחזור למיאמי ולסיים את חייו שם, אבל הוא פשוט הניח לזה ולא דיבר על זה". לנסקי הנכד מוסיף כי לפני החלטת בג"ץ "סבא נלחם בזה והיה עיתונאי ישראלי אחד שניסה לעזור לו (אורי דן, א"י), אבל גולדה מאיר אמרה שהוא היה במאפיה ולא הייתה מוכנה לשמוע". בסופו של דבר, אומר הנכד כי לנסקי "קיבל את זה והמשיך בחייו".

דחתה את הבקשה של לנסקי. גולדה מאיר

"לי סטרסברג נראה ונשמע בדיוק כמו סבא"

דמותו המרתקת של לנסקי שימשה השראה ללא מעט סרטים וסדרות, לרבות יצירות מופת כמו "הסנדק 2", "היו זמנים באמריקה" ו"אימפריית הפשע". כשנכדו נשאל איזו מהדמויות הוא הכי אוהב, אין לו ספק לגבי התשובה – המאפיונר היהודי המזדקן היימן רות' ב"סנדק 2", בגילומו של השחקן לי סטרסברג. "סטרסברג היה יהודי בעצמו והוא הכי הזכיר לי את סבא. הוא נראה כמוהו ונשמע כמוהו, וזה ממש כמו להסתכל עליו", מסביר לנסקי הנכד. לדבריו, גם סבו מאוד אהב את הדמות, ואף התקשר לסטרסברג כדי להחמיא לו על המשחק. "סבא אמר לו: 'עשית עבודה מצוינת'. הוא ממש אהב את הסרט הזה".

לסיכום, אני שואל את נכדו של המאפיונר היהודי המפורסם ביותר בעולם, מה הוא הכי העריך אצל סבא שלו, והוא עונה: "אני הכי גאה בו על כך שהוא ידע לשלוט על עצמו. היו לו חיים קשים, ה-FBI רדף אחריו, אבל הוא נשאר רגוע ולא נתן לזה להשפיע על חייו שלו. הייתה לו סבלנות רבה והוא היה מאוד נחמד לכולם. אני שמח שהוא חזר למיאמי, כי אחרת לא הייתי מצליח לבלות לצדו מספיק זמן".

אז אתה למעשה מרוצה מההחלטה של ישראל שלא להעניק לו אזרחות?

"אני שמח שזה יצא ככה. בזכות זה יצא לי לבלות איתו יותר זמן".

לקריאה נוספת על מאיר לנסקי

תמיד נשאר רגוע. לנסקי(צילום: AP)
  • מאיר לנסקי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully