הודעתו הדרמטית של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן כי הקנביס הרפואי יעבור לחלוקה ומכירה בבתי המרקחת, הכתה בתדהמה רבים. מה לפרלמנטר חרדי זה ולקידום נושא שאין לקהל האלקטוראלי שלו כמעט דבר וחצי דבר? כראיה לחוסר העניין בקרב קהל המצביעים הפוטנציאלי של ליצמן, ניתן היה להתרשם מהפער הגדול בין המקום שתפסה הידיעה בעיתונות הכללית בישראל ובראש מהדורות החדשות בטלוויזיה, לבין אזכורים מינימאליים למדי בעיתונות החרדית. רוב כלי התקשורת החרדיים, לרבות הילדים הסוררים במשפחה המרשים לעצמם לנהוג בחופש עיתונות יחסי, הלא הם אתרי החדשות החרדיים באינטרנט - התעלמו מחדשה זו. למעט כמה בדיחות שצצו בקבוצות הוואטסאפ וברשתות החברתיות (מם של ליצמן מחזיק ג'וינט עם הכיתוב: "יש אלוהים"), העשן שהתאבך מהנושא הבוער התפזר די במהירות.
רובם עשו כן, למעט אחד, עיתון "המודיע", ביטאונה של "אגודת ישראל" המשמש למעשה כעיתון הבית של ליצמן, אשר חרג ממנהגו בקודש והקדיש מקום לידיעה הזו בין דפיו. על פי רוב, "המודיע" מפעיל מערכת סינון דקה ומוקפדת ביותר. הכלל השלט הוא שלא יככבו בין ידיעותיו נושאים שאינם מעניינו של הציבור החרדי- פוליטית, ציבורית והלכתית כאחד.
אז איך בכל זאת? ובכן, נראה שלעורכי "המודיע" היה קצת קשה להתאפק, במיוחד לאחר שנוכחו לראות עד כמה השיח בנושא תפס פופולאריות בציבור. גורמים חרדים הסבירו את החריגה מהתקנון הרוחני: "בכל זאת, אישיות חרדית הזוכה לתשבחות מכלל פלגי האוכלוסייה בישראל הוא לא מעשה שבכל יום, ולכן 'המודיע', שמזוהה עם ליצמן, לא יכול היה להתאפק מלחגוג את ההישג, גם במחיר של אזכור ביטוי חריג", הסבירו. כנראה שבכל זאת יש דברים המטשטשים קצת את השורה.
כתבים חרדים שנדרשו לניתוח המהלך הסבירו: "ח"כ חרדי מעניין אותו שיכתבו עליו שפעל לקידום קצבאות הילדים או שהביא תקציבים לישיבות. אצל החרדים סמים בכלל או קנביס נתפס כמשהו מזיק ואסור כי פשוט לא מכירים את זה", מעיד סגן עורך עיתון "משפחה", אריה ארליך. מצד שני, ארליך בהחלט מסכים שבאופן הפוך ומפתיע, "יש באמירה של ליצמן, דווקא כחרדי, משהו מאוד אותנטי. באו אנשי מקצוע ואמרו לו: 'מדובר בתרופה משככת כאבים'. אז הוא קיבל את זה בתמימות, הוא בכלל לא מבין על מה המהומה. וכמו שהעיד - הוא מעולם לא נחשף לנושא עד לפני שבוע. במקרה הזה באופן מובהק החרדיות של ליצמן הייתה מרכיב דומיננטי של ההחלטה הזו".
ישראל כהן, עיתונאי חרדי ובעל בלוג על חרדים ותקשורת ומה שביניהם כתב: "החלטתו של ליצמן מצטרפת לשורה של מקרים בם חברי הכנסת החרדים פעלו לא למען האינטרס של בוחריהם, אלא למען האינטרס הציבורי. המסקנה בלתי נמנעת: בפוליטיקה החרדית מתחולל שינוי עצום". רק נציין שדברים של כהן לא הופיעו בכלי התקשורת החרדי בו בדרך כלל הוא מפרסם את מאמריו, אלא בבלוג תקשורת הפונה לציבור הכללי.
אך עדיין, כל זאת לא עונה לשאלת המפתח: מה לפרלמנטר חרדי כליצמן, ולקידום נושא שאין לקהל היעד האלקטוראלי שלו כמעט דבר וחצי דבר? בסביבתו של סגן שר הבריאות ביקשו להציג עמדה עניינית. "ששואלים את ליצמן אם קהל היעד שלו הם מעשנים או לא זה לא רלוונטי. בעניין הרפואי הוא נוכח לסבל החולים והחליט לשנות את המדיניות ולהקל על 24 אלף החולים שמקבלים קנביס באישור", טענו דובריו. אלא שגם מעיניהם לא נתעלם האימפקט הציבורי והפוליטי שהתחולל פה, ואולי שם טמונה התשובה.
מאז חזר ליצמן למשרד הבריאות יש לו תחביב : להתעלל בקודמתו בתפקיד, שרת הבריאות היוצאת, ד"ר יעל גרמן מ"יש עתיד" וכפועל יוצא בשנוא נפשו, יו"ר מפלגתה, יאיר ("מעולם לא החזקתי ג'וינט ביד") לפיד אשר איתו, כך הכריז לפני הבחירות, לא ידור באותה קואליציה לעולם. כל רפורמה שגרמן החלה בתקופת כהונתה - הוא דאג לגנוז ולקבור. כל רפורמה שיזם בסיבוב הראשון שלו במשרד בריאות והיא הסירה מסדר היום - הוא דאג להשיב אחר כבוד. עתה, חוככים עוזריו של ליצמן כפיים בהנאה, "הוא הביך את גרמן השבוע ברמות קשות. אותה גרמן שהגיעה מסיעת מרצ בהרצליה והייתה שרה ב'יש עתיד', שדאגו להשחיר את פני הציבור שלנו בכל הזדמנות, לא הבינה מאיפה זה בא לה. היא קיבלה שיעור בלגיטימיות וליברליות אמיתית, ואנחנו אומרים: בחמלה כלפי הסובלים! הבאנו לה את זה בהפוכה. היא לא האמינה שהדוס הזה יגלגל לה כזה תרגיל".
גרמן, בזמן כהונתה כשרת הבריאות, הציגה עמדה מטושטשת למדי בכל הקשור לשימוש בקנאביס רפואי. פעם הביעה עמדה לפיה "יש לאשר ברוחב לב קנאביס לחולים"; ופעם הודיעה כי "קנאביס הוא סם מסוכן ואיננו תרופה". כך או כך, בשורה התחתונה דבר לא נעשה בנידון במשמרת שלה. לעומת זאת, דווקא ליצמן החרדי, שרק לאחרונה היה מעביר אוטומטית את הטיפול בנושא למנכ"ל במשרדו, בהתייעצות עם מומחים ידע להבחין היטב בין הצורך הרפואי ללגליזציה והודיע על מהפכה ואבחנה חדה בצידה: "השימוש בקנאביס הרפואי יהיה לצרכים רפואיים בלבד. מי שמעוניין בלגליזציה שיידע שאני לא שם. הפיקוח גם כן יהודק. ואם יש זליגה לא חוקית של קנאביס החוצה, לשוק השחור - בשביל זה יש משטרה שתאכוף".
וכך, אותו ליצמן, במהלך שהוכיח שוב שהוא ממש לא טירון ירוק בפוליטיקה, ביודעין או שלא ביודעין, הפך לבן לשחור, שחור ללבן ועל הדרך עשה בית ספר לנציגים החילונים המובהקים מבין מפלגות הבית. זה שמקפיד ללכת דרך קבע עם הכובע השחור לראשו ולהבליט את חרדיותו, שלא יוצא לו כלום מבחינה פוליטית מהצעד, "למרות שאנחנו יודעים שאם הוא ילך היום בשינקין הוא גיבור היום", מעידים אנשיו. "אבל כל זה לא מעניין אותו", הם מדגישים. "כל אדם רוצה שיאהבו אותו, אבל ליצמן ממש לא בעניין שיחייכו אליו. הוא משולל לחץ פוליטי. מקומו בכנסת מובטח לפחות לכל ימי חייו".
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.