פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בוגי בחר להבעיר את האש

      התרמית שהתרחשה בלילה בה שר הביטחון מייצר במו ידיו עימות שלא לצורך, צריכה להעיר את כולנו. במקום להשאיר את ההחלטה בידי בג"צ, כפי שהיה אמור להיות, ובמקום לתת גיבוי לתושבים, הוא בחר להבעיר את האש

      יעלון: חלוקים עמוקות עם ארה"ב על הגרעין (יותם רונן)
      שר הביטחון משה בוגי יעלון (צילום: יותם רונן)

      שורות לובשי המדים השחורים שראיתי היום בבית אל ליד בתי דריינוף, הזכירו לי מראות שאנו זוכרים בכאב מלפני עשר שנים, מראות שהתרחשו בדיוק בימים אלו לפני עשור, ופצעו את נפש האומה והעם. איכשהו, ניטעה בליבנו המחשבה, שממשלת ימין שוב לא תביא עלינו חלום רע כזה, שהלקח נלמד. כנראה שטעינו.

      התרמית שהתרחשה באישון לילה, בה שר הביטחון מייצר במו ידיו עימות ומבעיר אש ומדורה שלא לצורך, צריכה להעיר את כולנו ולהאיר לכולנו כמה עניינים שעד כה נותרו עלומים. הפינוי בכוח הלילה מבתי דריינוף בבית אל היה מיותר לחלוטין, ויותר מכל נראה כי יש רצון בקרב מערכת הביטחון והעומדים בראשה, מסיבותיהם שלהם, לייצר דרמה ולהבעיר את השטח היכן שלא צריך.

      על מה מדובר בעצם? הרי זה אותו שר ביטחון שאישר את התוכנית זה מכבר ויודע שמעמדם של הבתים כיום חוקי לחלוטין. במקום להשאיר את ההחלטה בידי בג"צ, כפי שהיה אמור להיות, ובמקום לתת גיבוי לתושבים, הוא בחר להבעיר את האש באישון לילה. זה יותר ממקומם שראש הממשלה ושר הביטחון, אדריכלי חנק ההתיישבות, לא אפשרו למצות את ההליכים המשפטיים החוקיים במדינת ישראל והפכו, הלכה למעשה, לקבלני הביצוע הקטנים של מדיניות השמאל.

      ועדיין, זו לא התעברה היחידה בשטח. המתיישבים, ראשי המועצות, ראשי מועצת יש"ע וכל מי שעיניו בראשו, יודע שהדברים לא מסתיימים כאן. בית-אל היא רק קצה קצהו של הקרחון הגדול. קרחון ההקפאה. נתניהו ויעלון, במו ידיהם, גורמים לתסיסה ובערה, לתסכול ולכאב גדול. ראש הממשלה ושר הביטחון מקפיאים את התכנון ביהודה ושומרון ובכך חונקים את ההתיישבות. במו ידיהם הם גוזרים שיתוק תכנוני על היישובים, הם אינם מאפשרים ליישובים חיים נורמליים והתפתחות תקינה, הם גודעים יכולת קליטה העתידית של זוגות צעירים ביישובים. בני המקום, לא יוכלו להתיישב במקומם, לגור במקום הולדתם, ליד משפחותיהם והוריהם.

      בתי דריינוף בבית אל, 28 ביולי 2015 (נועם מושקוביץ)
      בית-אל היא רק קצה קצהו של הקרחון הגדול. הפינוי בבית אל (צילום: נועם מושקוביץ)

      בחזרה לבית אל. אם אכן ראש הממשלה באמת מתכוון להציג עמדה לאומית בבג"צ, שבה המדינה מאשרת את חוקיות הבתים בבית אל, מדוע הוא מאפשר לשר הביטחון להבעיר במחי החלטה את השטח? ואם פניך להסדרה, ראש הממשלה, מדוע ההקפאה דה-פאקטו של כל התכנון ביהודה ושומרון?

      נקודת אור אחת הייתה בלילה הזה, והיא לא המדורה של יעלון. אלא הרוח הצעירה של המשפחות, שחזרו הלילה לישוב שאנור בצפון השומרון. רוח זו צריכה לנשב גם במסדרונות הקואליציה. לא הקפאה הרס וחורבן, אלא רוח של חלוציות, בנייה והתפתחות. אלו המונחים שצריכים להיות שגורים תמיד, וביתר שאת בימים אלו, בפי נבחרי הציבור. התנתקות אחת הייתה לנו, כולנו משלמים את מחירה. זה הזמן לפעול אחרת ולנסות לתקן, ולו במעט, את העוול ההיסטורי.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.