אמנסטי: "'נוהל חניבעל' שבוצע במהלך צוק איתן - פשע מלחמה"

(פרסום הקלטות שבהן נשמע הרגע שבו הוכרז "קוד חניבעל" אחרי חטיפת גולדין, החודש)

בדוח משותף של ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ו-Forensic Architecture שפורסם היום (שלישי) ישנן ראיות לכאורה לכך שצה"ל ביצע פשעי מלחמה בעת ביצוע "נוהל חניבעל" לאחר חטיפתו של סגן הדר גולדין במהלך מבצע "צוק איתן". לטענת הארגון, הראיות מצביעות על כך ש"האופן השיטתי וככל הנראה המכוון של ההתקפות ברפיח, המכונות בפי התושבים "יום שישי השחור" ובמסגרתן נהרגו לפחות 135 אזרחים, יכול להגיע לכדי פשע נגד האנושות".

הארגון טוען כי הדוח מבוסס על חומרים שנאספו, הכוללים מאות תמונות וסרטונים, צילומי לווין ועדויות מעדי ראייה אשר הוצגו למומחים צבאיים ואחרים. בדוח נכתב כי ההתקפות הישראליות על רפיח כוונו נגד מספר מקומות אשר בהם האמינו שנמצא סגן גולדין, "ללא קשר לסכנה הניצבת לאזרחים". עוד נטען בדוח כי כי תיאורים של עדי ראייה "ציירו תמונות מזוויעות של כאוס וחרדה בזמן שאש תופת הומטרה ממטוסי F-16, מל"טים, מסוקים ותותחי ארטילריה על הרחובות, ופגעה באזרחים המסתובבים באופן רגלי או במכוניות, כולל אמבולנסים ורכבים אחרים ששימשו לפינוי פצועים".

"ישנן ראיות חזקות לכך שהכוחות הישראליים ביצעו פשעי מלחמה בהפצצה הנרחבת וחסרת הרחמים של אזורי מגורים ברפיח, במטרה לסכל את תפיסתו של סגן הדר גולדין, והציגו זלזול מזעזע בחיי אזרחים", אמר פיליפ לות'ר, מנהל אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל. "הם ביצעו שורה של התקפות לא מידתיות או ללא הבחנה, ונכשלו לחקור אותן באופן עצמאי".

בתוך כך, הבדיקות והחקירות שמבצע צה"ל בנוגע לחוקיות חלק מהפעולות הצבאיות שבוצעו בגזרות השונות לאורך הרצועה עדיין לא תמו. זאת, על רקע חשש בפרקליטות הצבאית מניסיונות של גופים בינלאומיים להתערב בהליך הבדיקה והחקירה שמבצע צה"ל ולבצע דה-לגיטימציה לפעולות צה"ל, ובמקביל ביקורת בקרב דרגי השטח בצבא נגד הפרקליטות עצמה על עצם הבדיקות והחקירות במצ"ח.

כבר בתחילת "צוק איתן" החליט הרמטכ"ל דאז בני גנץ למנות את אלוף נועם תיבון לעמוד בראש צוותי תחקור מטכ"ליים לבחינת אירועים חריגים. תוך כדי המבצע ביקרו הצוותים בחטיבות ובמפקדות השונות כדי לאסוף פרטים ובתום המבצע החליטו על זימון מפקדים בכירים לתשאולים. לאחד מהם, אלוף-משנה במילואים שהפעיל אש בהיקפים גדולים נגד יעדי טרור ברצועה, השמיעו הקלטות קשר מהמבצע וביקשו ממנו להסביר מהלכים שנויים במחלוקת. "אני שלם עם מה שעשיתי כי ההחלטות שלנו היו שקולות ומידתיות", אמר הקצין הבכיר לדבריו לצוות הבדיקה.

החומר שנאסף על ידי הצוותים המטכ"ליים בראשותו של האלוף תיבון הועבר עם הסתייגויות לבחינת הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני. בנוסף לעבודת הצוותים המט"כליים, התקבלו תלונות על ידי ארגון זכויות אדם , דיווחי מפקדי צה"ל במסגרת תחקירים מבצעיים ואירועים שנויים במחלוקת שפורסמו בכלי התקשורת. התוצאה: בסופו של דבר נרשמו 190 אירועים שדרושים בדיקה.

85 מהם נסגרו ללא התערבות הפרקליטות הצבאית, לאחר שלא נמצא כל בסיס לעבירה או חריגה מסמכות. בנוסף לכך, בחן עפרוני את האירועים הפחות מורכבים והורה לסגור 19 מהם, כשבחלקם הנחה לחדד נהלים ולהפיק לקחים.

בחלק מהאירועים דרש עפרוני השלמת איסוף נתונים וב-15 אירועים שונים הנחה על פתיחה בחקירת מצ"ח לאחר, שהתגלה חשד סביר לעבירות פליליות. שתי חקירות מצ"ח שנפתחו נסגרו לאחר בירור העובדות ובשלושה מקרים שונים הוחלט על הגשת כתבי אישום בגין ביזה ותקיפת עצורים תוך כדי המבצע.

בסופו של דבר נותרו חמישה אירועים שנויים במחלוקת שבהם יאלץ הפרקליט הצבאי הראשי להכריע. ארבעה מהם נחקרים במצ"ח ואירוע אחד נמצא בבדיקה רגילה.

הבולט שבהם הוא אותו "נוהל חניבעל" שמתואר בדוח אמנסטי. לאור היקף החומר שנאסף והעובדות שהוצגו בפני צוותי התחקור המטכ"ליים והפרקליטות הצבאית הוחלט עד כה להסתפק בבדיקה ולא בחקירה. מפקדים בחטיבה הבהירו את עמדתם ואמרו כי הם שלמים עם הפעולות שבוצעו לסיכול החטיפה מאחר והירי היה מידתי, למרות הטענות בכלי התקשורת. אחד הקצינים הבכירים בחטיבה אמר אף כי "לכל פגז הייתה כתובת"

המקרה השני הבולט הוא של מפקד גדוד השריון, סגן-אלוף נריה ישורון, שנחקר תחת אזהרה במצ"ח בחשד שהורה על הפגזת מרפאה ברצועת עזה במהלך המבצע בקיץ האחרון, יממה לאחר שסרן דמיטרי לויטס נורה למוות בידי צלפים פלסטינים. האירוע קיבל הגדרה של "מטח כבוד" בזמן ההלוויה שבה המפקדים והלוחמים לא יכלו להשתתף בשל התארכות המבצע. עו"ד שלומי ציפורי, סנגורו של המג"ד, העריך כי התיק יסתיים ללא כתב אישום והוסיף בתגובה: "אלמלא הצורך המבצעי, לא היה מבוצע ירי". חשוב לציין שכתוצאה מהירי לא נפגע אף אדם. קצין בכיר במטה הכללי התבטא בנושא בשבוע שעבר ואמר על עצם פעולת הירי לעבר המרפאה, "זה לא דבר שהייתי רוצה לראות".

המקרה השלישי הוא חשד לירי של כוחות צה"ל לעבר בית ספר של אונר"א בבית חאנון. במסגרת תמרון של כוחות היבשה זוהתה פעילות טרור במבנה והוא הותקף באמצעות ירי מרגמה. הפלסטינים טוענים שכתוצאה מנפילת פגז אחד נהרגו 15 אזרחים, בהם נשים וילדים שהסתתרו במבנה. בצה"ל טענו בתגובה כי מחבלים פתחו באש לעבר הכוח מתוך המבנה והוא חש בסכנת חיים. לטענת צה"ל, הירי לעבר הכוח כלל טילי נ"ט ואש מנשק קל ולכן המבנה הותקף בזמן שחצר המבנה הייתה ריקה. קצינים שנחקרו במצ"ח, ואחרים שרק מסרו עדות לצוות התחקור המטכ"לי, העריכו כי ייתכן וכוח של חמאס תקף את המבנה והביא להרג הפלסטינים כדי שיהיה ניתן לחשוב שמדובר בהתקפת צה"ל. טרם הסתיימה חקירת מצ"ח בנושא.

המקרה הרביעי הוא חשד לירי של כוח צה"ל לעבר בית קפה בחאן יונס. הפלסטינים טוענים שכתוצאה מהירי נהרגו תשעה אזרחים. הפרקליט הצבאי הנחה לפתוח בחקירת מצ"ח מאחר והתעורר יסוד סביר שהתקיפה לא בוצעה על פי הכללים המחייבים את כוחות צה"ל שפעלו במבצע. קצינים בגדוד נחקרו במצ"ח.

המקרה החמישי אירע באזור ג'בליה. במהלך המבצע דיווחה סוכנות ידיעות זרה כי צה"ל תקף בית ספר של אונר"א במחנה הפליטים שבצפון הרצועה וכתוצאה מכך נהרגו עשרים בני אדם. עוד נמסר, כי נזק נגרם לשתי כיתות בבית הספר כתוצאה מירי טנקים של צה"ל. המפקדים שתוחקרו בשלב הראשוני דיווחו על פעילות טרור במרחב נגד לוחמי צה"ל. בעקבות הממצאים הראשוניים הורה הפרקליט הצבאי הראשי לפתוח בחקירת מצ"ח. החקירה טרם הסתיימה.

בשנה האחרונה נחקרו כמה קצינים, בהם מפקדי גדודים. גורמים המצויים בפרטי החקירות והבדיקות הבהירו כי בחלק גדול מהמקרים עדיין נעשה מאמץ לאסוף פרטים אודות השתלשלות האירועים, מה הוביל לירי ולבדוק האם הוא בוצע על ידי כוחות צה"ל או שהיו מעורבים גורמים נוספים בתקריות השונות.