האם פולארד שוב יהפוך לבן ערובה במאבקי אובמה ונתניהו?

בבית הלבן מתעקשים כי שחרור המרגל היהודי יהיה על בסיס משפטי, אך זאת לא הפעם הראשונה ששמו נקשר לתהליכים באזור. גם במו"מ עם הפלסטינים עמד פולארד לצאת לחופשי, עד שדחיית הממשלה לשחרר אסירים חרצה את גורלו

יח"צ - חד פעמי

הממשל האמריקני עסוק מאז אמש (שישי) בהכחשת הטענות שלפיהן ההדלפה על שחרורו הקרב של המרגל היהודי-אמריקני ג'ונתן פולארד, היא תולדה של הסכם הגרעין עם איראן. בבית הלבן מתעקשים כי אם פולארד ישוחרר ממאסרו בנובמבר הקרוב, או אף קודם לכן, הסיבה לכך תהיה משפטית-טכנית בלבד, על רקע סיום תקופת מאסרו ובלי כל קשר לדיפלומטיה האמריקנית במזרח התיכון.

זו לא הפעם הראשונה ששמו של פולארד נכרך בתהליך דיפלומטי שמובילה ארצות הברית באזורנו. לפני פחות משנה וחצי, באפריל 2014, הוא כמעט יצא לחופשי כחלק מעסקה ישראלית-אמריקנית-פלסטינית להארכת המשא ומתן שניהל שר החוץ האמריקני ג'ון קרי. העסקה קרסה ברגע האחרון ופולארד נשאר בכלא, אולם יש שני לקחים בולטים שניתן ללמוד מהסיבוב הקודם בעניינו של פולארד. הלקח הראשון: כאשר הדברים נוגעים לפולארד, לדוברי הממשל האמריקני אין בעיה לשקר בפנים חתומות. הלקח השני: מי שמחזיק את פולארד מאחורי סורג ובריח היא ממשלת ארצות הברית, אבל מי שיכול למנוע את שחרורו היא דווקא ממשלת ישראל.

נתחיל מהלקח הראשון, זה שנוגע להכחשות הנמרצות שנשמעות כעת מוושינגטון על קשר אפשרי בין שחרורו של פולארד להסכם הגרעין עם איראן. בפעם הקודמת ששמו של פולארד עלה לכותרות, בהקשר של עסקה סיבובית עם הפלסטינים, שמענו הכחשות נמרצות לא פחות. במרץ 2014, כאשר כבר היה ברור שהשיחות שהוביל קרי נקלעו למבוי סתום, שמו של פולארד עלה כמה פעמים כ"קלף מיקוח" שיכול להציל את השיחות. בכל פעם שהופיעו פרסומים כאלה, הממשל האמריקני הכחיש אותם בתוקף.

לא מגיע לכם לסבול

כך תנסו בבית את המכשיר שמנצח את הכאבים ומומלץ ע"י רופאים

לכתבה המלאה
עוד נדבך ביחסיהם. אובמה ונתניהו (צילום: AP)

דוברי הממשל הגדילו לעשות ב-26 במרץ אשתקד, כאשר בגלי צה"ל שודרה ידיעה שלפיה ישראל וארצות הברית הגיעו להסכמה על שחרורו של פולארד כחלק מעסקה להארכת המשא ומתן. הידיעה פורסמה בשעות הבוקר המוקדמות בישראל, כאשר הממשל האמריקני כולו ישן את שנת הלילה שלו. חלפו כשעתיים בלבד ממועד פרסום הידיעה, ודוברים רשמיים של הבית הלבן והמועצה לביטחון לאומי "הוזעקו" באמצע הלילה כדי להבהיר ש"אין כל שינוי" לגבי מעמדו של פולארד, וכי לממשל לא ידוע על כוונה כלשהי לשחרר אותו במסגרת המשא ומתן.

בפועל, באותן שעות ממש כבר התנהלו מגעים קדחתניים בתוך הממשל, בין שר החוץ קרי לבין היועצת לביטחון לאומי, סוזן רייס, כדי "לסגור" סופית את הסוגיה הרגישה. אישור בעל-פה של הנשיא ברק אובמה לשחרר את פולארד התקבל במהלך ביקורו של אובמה בערב הסעודית, אולם עד שלשכת ראש המשלה בישראל העבירה הודעה חצי-רשמית בנושא ב-1 באפריל, האמריקנים המשיכו להכחיש שיש כל כוונה לעשות זאת.

פוצץ את העסקה. יו"ר הרשות אבו מאזן (צילום: AP)

המדיניות האמריקנית נבעה מחישוב קר והגיוני, שלפיו כל עוד אין אישור רשמי של ישראל והפלסטינים לעסקה הסיבובית, אסור לממשל להודות רשמית בנכונותו לשחרר את פולארד. זאת כדי לא להיקלע למצב שהעסקה קורסת, אבל שחרורו של פולארד כבר נמצא ב"נקודת האל-חזור". תומכיו של המרגל היו טוענים, ובצדק, כי אם הממשל היה מוכן לשחררו כחלק ממהלך דיפלומטי, והמהלך קרס מסיבות שאינן קשורות בפולארד עצמו, הרי שאין כל סיבה להמשיך להחזיק אותו במאסר. סכנה לציבור הוא בוודאי כבר אינו מהווה.

הרצון לשמור על "מרחב הכחשה" גרם לממשל האמריקני לדבוק בעקשנות בקו שלפיו אין כל כוונה לשחרר את פולארד עד לרגע האחרון. האמריקנים לא טעו בנושא הזה. ביממה המכריעה של המשא ומתן, ב-1 באפריל, נתניהו ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן החלו לחשק את עצמם, כאשר כל אחד דרש שהצד השני יהיה הראשון למלא את מחויבותו במסגרת העסקה להארכת השיחות. נתניהו דחה פעם אחר פעם את הבטחתו לאמריקנים ולפלסטינים לערוך הצבעה בממשלה על הפעימה הרביעית של שחרור האסירים. בנוסף לכך, משרד השיכון בראשות השר אורי אריאל החליט דווקא באותו יום נפיץ לפרסם מכרז עתידי על 708 יחידות דיור בשכונת גילה. אבו מאזן בתגובה הודיע שהעסקה כולה מבוטלת, ופולארד נשאר בכלא.

ההתנהלות של הממשל האמריקני בסיבוב הנוכחי נראית דומה. התגובה היחידה של דוברי הממשל להדלפות על שחרור פולארד הנה שהסוגיה נתונה לשיקולו של משרד המשפטים האמריקני, שיחליט לקראת חודש נובמבר אם לבקש להאריך את מאסרו של פולארד בטענה שהוא מהווה סכנה לביטחון הלאומי או לאפשר לו להשתחרר. מבחינה טכנית, זו אמירה נכונה, אולם כמעט אף אחד בוושינגטון לא מאמין לה.

הממשל שומר לעצמו מרחב של הכחשה

הפרשנות הנפוצה יותר היא שההדלפה על כך שהממשל לא יתנגד הפעם לשחרור פולארד, נועדה להשפיע על המאבק שמתנהל בקונגרס בין הנשיא אובמה למתנגדי הסכם הגרעין עם איראן. שחרורו של פולארד הפך בשנים האחרונות לסוגיה החשובה לקהילה היהודית בארצות הברית, וזאת לאחר שנים רבות שהקהילה ניסתה דווקא להרחיק עצמה מהמרגל, שסימן את חלום הבלהות שלה - האשמות בדבר פגיעה בביטחון ארצות הברית לטובתה של ישראל. בעת הנוכחית, שחרורו עשוי להתפרש כצעד של פיוס מצד ממשל אובמה כלפי הקהילה היהודית, שיש לה תפקיד מכריע במאבק על אישור הסכם הגרעין.

סקר שערך בסוף השבוע עיתון יהודי בלוס אנג'לס הראה כי 49% מהיהודים בארצות הברית תומכים בהסכם ו-53% מעוניינים שהקונגרס יאשר אותו. זאת לעומת 31% שמתנגדים להסכם ו-35% שמעוניינים בהכשלתו. הסקר נערך בקרב מדגם קטן יחסית של 500 איש, והוא בוודאי לא האחרון מסוגו, אולם הוא מצביע על מגמה חיובית עבור הממשל. שדולת השמאל היהודית, ג'יי סטריט, מתכוונת להשקיע מיליונים בשכנוע חברי קונגרס לתמוך בהסכם. ההדלפות על שחרורו של פולארד יכולות רק לעזור במקרה הזה, במיוחד מול הסנאטור היהודי מניו יורק, צ'אק שומר, שאופן הצבעתו לגבי ההסכם מעורר עניין רב.

חשוב לשים לב כי גם במקרה הנוכחי, נראה כי הממשל שומר לעצמו מרחב של הכחשה. בהחלט ייתכן שאם אובמה יראה כי יש לו את הקולות הדרושים להעברת ההסכם, משרד המשפטים לא יתנגד לשחרורו של פולארד, ואילו בתסריט הפוך המרגל יישאר מאחורי סורג ובריח. זה נשמע ציני להחריד, אבל זה בדיוק מה שקרה בשנה שעברה כאשר הממשל כבר היה מוכן לשחרר את פולארד, אבל ברגע שקרסה העסקה הישראלית-פלסטינית, עמדת הממשל השתנתה ומשרד המשפטים ביקש להאריך את מאסרו. אם זה המצב, הרי שפולארד מוצא עצמו פעם נוספת כ"בן ערובה" של המאבקים בין נתניהו ואובמה. בפעם הקודמת העיכוב בהצבעה בממשלה על שחרור האסירים חרץ את גורלו. הפעם, ייתכן שיהיה זה המאבק הנחוש שישראל תנהל נגד הסכם הגרעין בקונגרס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully